ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- דרכי הגאולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
כלומר לדעת ר' יוחנן כל נבואות הנביאים שניבאו על העתיד, כגון "וכתתו חרבותם לאיתים וגו' לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה", והנבואה "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", והנבואה "והיה אור הלבנה כאור החמה", כל הנבואות הללו כולן על ימות המשיח נובאו. ונמצא לדעה זו כי הטבע ישתנה והמציאות תהיה שונה לחלוטין מהחיים עכשיו בעולם-הזה. ושמואל חולק על כך ואומר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד.
וכן נחלקו האם תהיה בחירה חופשית בימות המשיח או אז תִשלל הבחירה, ומי שלא הקדים ובחר בטוב לפני בוא המשיח שוב לא יוכל לתקן, או שגם לאחר בוא המשיח תהיה עדיין אפשרות לתקן, ולבחור בטוב.
וכך אמרו: "תניא רשב"א אומר: עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, ואף שלמה אמר בחכמתו, 'וזכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה' אלו ימי הזקנה, 'והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ' אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. ופליגא דשמואל דאמר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד, שנאמר, 'כי לא יחדל אביון מקרב הארץ'".
נמצא שלדעת רשב"א, בימות המשיח אין זכות ולא חובה, כיון שבימות המשיח תיגלה מלכותו של רבש"ע והכל יראו את יד ד' הגדולה המהפכת סדרי הטבע. אז כולם ירצו לעבוד את ד', אך זה לא יהיה מתוך בחירה חופשית, ועל כן אין בהם לא זכות ולא חובה.
לכן גם אמרו שאין מקבלין גרים לימות המשיח, כי הגרות לא תהיה לשם-שמים, אלא מפני שיהיה משתלם להיות יהודי. אך שמואל חולק ואומר שגם בימות המשיח יהיו זכות וחובה, תהיה עדיין בחירה חופשית, כי אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות.
לכאורה נחלקו חכמים במה יהיו שונים ימות המשיח מהעולם-הזה, ואולם ככל מחלוקת חכמים, אלו ואלו דברי אלקים חיים. אכן גם שמואל לא התכון שזה יהיה ההבדל היחיד, שלא יהיה יותר שעבוד מלכויות וישראל יחיו במדינה עצמאית, כי הרי שמואל בודאי מסכים שיהיה בית המקדש בנוי וירושלים בנויה.
על כן יש לומר כי לכל הדעות, בימות המשיח יהיו שינויים כבירים בעולם, אך נחלקו חכמים אם השינויים האלו יהיו בדרך הטבע שאמנם ישתנה מאד, או שהשינויים יהיו בדרך של ניסים ומעל הטבע. ונמצא שגם ערך המעשים ישתנה, ולא יהיה בהם זכות או חובה כמו בימים שלפני ימות המשיח.
וכיון שאנו מצפים לבואו של המשיח בכל יום ואף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא, לכן אמר קהלת: זכור את בוראך בימי בחורותיך עד אשר לא יבואו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ. לכן גם יפה שעה אחת קודם בתשובה ובמעשים טובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
