ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום ירושלים
- שיחות ליום ירושלים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
מסורת קדומה בישראל, שיום כ"ח אייר הוא יום הילולא של שמואל הנביא, ובודאי מגלגלין זכות ליום זכאי, וזכות אותו צדיק עמדה לנו, שנזכה ביום זה לנצח את אויבינו, עד שהתקיים בנו "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים".
אם נתבונן נראה שיש קשר אמיץ בין שמואל הנביא עם ירושלים עיה"ק. שמואל היה זה שחשף את קדושתה, ביחד עם דוד המלך, כנאמר (שמואל א פרק יט) "וילך שם אל ניות ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלקים וילך הלוך ויתנבא עד באו בניות ברמה: ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערום כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם". ופרשו חז"ל (ילקוט שמעוני פרשת שופטים רמז תתקי):
"דרש רבא מאי דכתיב וילך (דוד) [הוא] ושמואל וישבו בניות וגו' ברמה, וכי מה ענין ניות אצל רמה, אלא שהיו יושבין ברמה ועוסקין בינויו של עולם, אמרי כתיב וקמת ועלית אל המקום מלמד שבית המקדש גבוה מארץ ישראל, וארץ ישראל גבוה מכל הארצות לא הוו ידעי דוכתיה היכא, אייתו ספר יהושע, בכולהו שבטים כתיב וירד הגבול ותאר הגבול, ובשבט בנימין ועלה הגבול כתיב ותאר הגבול לא כתיב, אמרי שמע מינה הכא הוא מקומו".
גלוי המקדש ע"י העיון במקורות התורה, וע"י שמואל הנביא, מבוסס על דרשת חז"ל (ילקוט שמעוני תורה פרשת ראה רמז תתעט):
"כי אם אל המקום אשר יבחר ה' אלקיכם מכל שבטיכם, דרוש על פי נביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ואתה מוצא ואחר כך יאמר לך נביא, וכן את מוצא בדוד זכור ה' לדוד וגו' אשר נשבע לה' נדר לאביר יעקב אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי אם אתן שנת לעיני וגו' עד אמצא מקום לה', שלא תעשה אלא על פי נביא שנאמר ויבא גד (החוזה) [אל דוד] ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם לה' מזבח בגורן ארונה היבוסי, ואומר ויחל שלמה לבנות את בית ה' בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדוד אביהו".
היינו שאין לחכות עד שהדבר יתגלה לנו ע"י נביא, אלא לחקור ולדרוש אחר מקום המקדש, ורק אחר כך יתגלה הדבר ע"י נביא. וממדרש זה נראה שעיקר החוקר אחר המקדש היה דוד, ואז זכה לגלוי הדבר ע"י נביא. והנה במדרש הקודם נתגלה לו הדבר ע"י הנביא שמואל, וכאן ע"י נתן הנביא, וצריך לומר שהנביא שמואל גילה את ירושלים, ונתן הנביא גילה את המקום המדויק של המקדש.
לא בכדי זכה לכך שמואל, הוא איחד את ישראל בעליה לרגל לשילה, נאמר עליו (שמואל א פרק ז) "והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה, ותשובתו הרמתה כי שם ביתו, וגו'". ואמרו בגמ' (ברכות דף י עמוד ב): "שכל מקום שהלך שם - ביתו עמו". והדבר עשה פרסום גדול עד שהעלה את כל ישראל לשילה.
ובזה קיים לשכנו תדרשו ובאת שמה, כפי שכתב רמב"ן (דברים פרק יב פסוק ה):
"וטעם לשכנו תדרשו - שתלכו לו מארץ מרחקים ותשאלו אנה דרך בית השם, ותאמרו איש אל רעהו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב (ישעיה ב ג), כלשון ציון ישאלו דרך הנה פניהם (ירמיה נ ה). ובספרי (ראה ח), תדרשו, דרוש על פי הנביא, יכול תמתין עד שיאמר לך נביא, ת"ל לשכנו תדרשו ובאת שמה, דרוש ומצא ואח"כ יאמר לך נביא, וכן אתה מוצא בדוד וכו'. ועל דרך האמת לשכנו תדרשו, לכבודו תדרשו, ובאת שמה, לראות את פני האדון ה' אלקי ישראל. וממנו אמרו חכמים "שכינה".
כך עשה גם אביו אלקנה כמבואר בתנא דבי אליהו רבה פ"ח, שעורר את ישראל לעלות לשילה היו שואלים אותו "להיכן תלכו"? ואומרים אל בית האלוקים שבשילה "נלך ביחד", "מיד עיניהם משירות דמעות ואומרים להם: נעלה עמכם".
אמרו חכמינו, ששמואל היה שקול כנגד משה ואהרן, שנאמר "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו", וכי איך אפשר לומר ששמואל היה גדול ממשה אדון הנביאים, ואו אף מאהרן שהיה אב לכל הכהנים? אלא ששמואל כלל באישיותו כוחות ממשה ומאהרן, שהיו שתי בחינות, משה היה שושבינא דמלכא, מלכו של עולם, בכל ביתי נאמן הוא, ואהרן היה שושבינא דמטרוניתא, מצד כלל ישראל, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. ושמואל היה נביא ה', וגם נקט במידתו של אהרן לקרב את ישראל לאביהם שבשמים.
וכך מובא במדרש (שמות רבה (וילנא) פרשה טז ד"ה ג ד"א משכו):
"וכן מצינו משה ושמואל שוין כאחת, שנאמר (תהלים צט) משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, בא וראה כמה בין משה לשמואל משה היה נכנס ובא אצל הקב"ה לשמוע הדבור ואצל שמואל היה הקב"ה בא שנאמר (ש"א =שמואל א'= ג) ויבא ה' ויתייצב, למה כך אמר הקב"ה בדין ובצדקה אני בא עם האדם משה היה יושב ומי שהיה לו דין בא אצלו ונידון, שנאמר (שמות יח) וישב משה לשפוט את העם, אבל שמואל היה טורח בכל מדינה ומדינה ושופט כדי שלא יצטערו לבא אצלו, שנאמר (ש"א =שמואל א'= ז) והלך מדי שנה בשנה, אמר הקב"ה משה שהיה יושב במקום אחד לדון את ישראל יבא אצלי לאוהל מועד לשמוע הדבור, אבל שמואל שהלך אצל ישראל בעיירות ודן אותם אני הולך ומדבר עמו, לקיים מה שנאמר (משלי טז) פלס ומאזני משפט לה'".
נמצא, ששמואל היה גדול ממשה ומאהרן בכך שהוא כלל בעצמו את מידות שניהם, ובזה יובן מה שאמרו בזוהר הק' ששמואל הלוי נתכהן בהוראת שעה, ונהג כל ימיו ככהן, מפני שהצליח לכלול בעצמו גם את מידתו של אהרן בנוסף למידתו של משה הלוי.
ביום זה של שמואל הנביא עלינו ללמוד ממידותיו, ולדעת כיצד נזכה לבניינה של ירושלים. ע"י שנדוש אותה בכל לבנו, וכך נקיים את המצווה של "לשכנו תדרשו ובאת שמה", ועל זה יסד ר' יוחנן בן זכאי מצוות שיהיו זכר למקדש משום שנאמר "ציון דורש אין לה - מכלל דבעי דרישה".
כמו כן, תנאי לזכות בירושלים הוא באחדות שתהיה בישראל, כשמואל שאחד את ישראל בעליה לרגל. שכן ירושלים היא עיר שחוברה לה יחדיו שעושה כל ישראל חברים זה לזה. עיר שלא נתחלקה לשבטים. ואולי אפשר ללמוד ממנו את הדרך המוליכה לאותה אחדות, ע"י דרישתה של ירושלים, כפי שהזכרנו לעיל, "מיד היו עיניהם משירות דמעות ואומרים להם נעלה עמכם", חזקה על ירושלים שבכוחה לעורר כוחות רדומים בקרבנו, שתקרב אותנו לשורש המאחד אותנו.
והדברים הנ"ל באים כאחת, אמרו חז"ל (רכות דף מט עמוד א) "אימתי בונה ירושלים ה' - בזמן שנדחי ישראל יכנס", קבוץ הנידחים הוא גם קבוץ הלבבות, שע"י זה נבנית ירושלים. ויהי רצון שעינינו תחזנה לראות במהרה בבניינה של ירושלים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
