ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- מפקד אוכלוסין
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
רש"י פירש שכל זה בא להראות חיבתן לפני המקום. וזה לשונו: (במדבר א, א) "במדבר סיני באחד לחדש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם".
נראה לפרש עוד, שהמפקד מרמז על התפקיד, כמו "ויפקד המלך פקידים". "פקיד על כל בשורות טובות", ולכן נפקדו לומר שלכל אחד מהם יש תפקיד שבשבילו נברא.
וכך יש ללמוד מהמדרש הבא (במדבר רבה ב) "דבר אחר: הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח) "רכב אלקים רבותים אלפי שנאן" והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר השירים ה) "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים אמרו ולוואי שכך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שיר השירים ב) "הביאני אל בית היין" זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט) "ושתו ביין מסכתי" הוי אל בית היין זה סיני ודגלו עלי אהבה אמרו אילולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר נרננה בישועתך וגו' אמר להם הקב"ה מה נתאוויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם (תהלים כ) ימלא ה' כל משאלותיך מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו".
הדגל מסמל את השייכות והמשימה שלה נועד, והמלאכים עשויין דגלים דגלים, היינו שהם יודעים את שליחותם, שאין מלאך אחד עושה שני שליחויות, ולזה נתאוו בני ישראל.
וכך ניתן לפרש את דברי הרמב"ן במדבר א, מה: וזה לשונו: "וזהו שאמרו רבותינו מרוב חבתם מונה אותם כל שעה. ועוד כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו פני משה ואהרן כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים , "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם, והשקלים כופר על נפשותיכם".
נראה לפרש שהזכות להיזכר לפני משה ואהרן, מלבד העובדה " כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים", היא בכך שעל ידי זה מתברר היעוד החשוב שלהם הן בהיותם חלק מהכלל " כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם ", והן במובן הפרט " וכן לכולם זכות במספר שימנו לפני משה ואהרן".
מצאתי מביאים בשם הגר"א על משלי, שזה היה תפקיד הנביא לומד לכל אחד את תפקידו בחיים, ולכן נקרא הרואה.
מובא ברמב"ם בפירוש המשניות בסוף מסכת מכות: מדוע הקב"ה הרבה לנו מצוות, מפני לאפשר לכל אחד ואחד מישראל לקיים לכל הפחות מצווה אחת בלא פניה. ונשאלת השאלה, מדוע צריך לתת מגוון כזה של מצוות ואי אפשר שכולם יקיימו מווה זהה בלא פניה? אלא מכיוון שכל אחד מסמל אות אחרת התורה לפי שורש נשמתו, לכן בודאי נברא כדי לקיים ביחוד מצווה מסוימת, וניתנת לו אפשרות לכך.
מובא בספרים, ומקורו בזוהר חדש שיר השירים, ישראל נוטריקון יש ששים ריבוא אותיות לתורה. הרעיון בכך הוא שכל אחד יש לו את היעוד המיוחד שלו כמו שיש לכל אות בתורה. והנה ערכה של כל תיבה הוא ערך עצמי, שאפשר לדרוש עליו תלי תלים של הלכות, ויונק את חשיבותו מהיותו חלק מהתורה כולה. מובא בגמרא שבת קד עמוד ב: "תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר...- חייב". מפני חשיבות האות שמשלימה לספר תורה.
מובא בספרי "אין לך אות בתורה שאין בה תחיית המתים", ונראה לפרש, על פי הנ"ל, שכל אחד ואחד מישראל יש לו אות בתורה וכאשר הוא מגלה את האות המיוחדת שלו הרי הוא מחיה את נפשו!
ישראל ואורייתא חד הוא. אנו מוצאים את גדלותו של ר' עקיבא גם באהבת תורה וגם באהבת ישראל. הנה מובא במסכת סוטה מט עמוד א: "משמת ר' עקיבא - בטל כבוד התורה". ופרש רש"י: "בטל כבוד תורה - שהיה נותן לבו לדרוש כל קוץ וקוץ של כל אות וכל שכן תיבות יתירות ואותיות יתירות כגון: "בת ובת אני דורש" (סנהדרין נא עמוד ב) וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה".
וכך אנו מוצאים שהחשיב כל אחד מישראל, כפי שמובא במסכת בבא קמא צ עמוד ב: "זה הכלל: הכל לפי כבודו". אמר ר' עקיבא: אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב".
והצד השווה ביניהם, שמו שדרש כל אות ואות שבתורה, כך דרש חשיבות של כל אחד ואחד מישראל, שהוא כאות בתורה, שהם "בני אברהם יצחק ויעקב".
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הקשבה בזמן של פילוג
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
