ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבי מנדל מקוצק שוחח על כך עם אחד מתלמידיו בלובלין, ורמז כי ראוי לשים עין על האברך הצעיר, בעל הנשמה הגדולה. רמז זה המריץ את חסידי קוצק בלובלין לתחבל תחבולות כיצד למשוך את ר' לייבלי לחבורתם.
המשימה לא היתה פשוטה. החסידים ידעו את גודל דביקותו של ר' לייבלי בתורה, וניסו לעשותה קרש קפיצה להתקרבות. כאשר ישב בבית המדרש ימים ולילות, התפלפלו לידו אברכי קוצק החריפים. אחד היקשה והשני השיב, והכל בכוונה שר' לייבלי יתעניין בלימוד וכך יפתחו עמו בשיחה.
אבל ככל שניסו להתקרב אליו, כך הסב את פניו מהם. צו חותנו וחומרת הסעיף בגיליון הכתובה גברו על סקרנותו. הוא לא הקשיב למשאם ומתנם של החסידים בתורה ולא פתח עמם בשיחה. אבל הם לא וויתרו וציפו לשעת כושר מיוחדת.
בליל יום כיפור לאחר חצות, כמה שעות לאחר תפילת "כל נדרי", ישב ר' לייבלי יחידי על יד השולחן בבית המדרש ועיין בהלכות תשובה של הרמב"ם.
אז נכנס בחשאי לבית המדרש יהודי לבוש בבגדי חולין דהויים, והתקרב לשולחנו של האברך. ר' לייבלי נשא לרגע את עיניו והכירו: הלא הוא רבי אלעזר מביאליסטוק, החריף והממולח שבחסידי קוצק.
מיד השפיל את מבטו לעבר האותיות הקטנות שבספר. ר' אלעזר פתח אחד מהספרים שהיו מפוזרים על השולחן, עיין בו להרף עין, הניח על דפיו מטפחת אדומה, ואז השתרע מלוא קומתו על הספסל.
לאחר כמה רגעים ניסרו את חלל בית המדרש הריק קולות נחרותיו. ר' לייבלי הזדעזע: הכך נוהג יהודי בליל יום כיפור?! האם זו אימת הדין?! עודו משתאה על התנהגות מוזרה זו, נפתחה הדלת ברעש וכמה חסידי קוצק נכנסו בעליזות ושמחה. הם ניגשו לשולחן שלידו השתרע חברם אלעזר ונחר בקולות תרועה.
ר' לייבלי ניסה שלא לתת את דעתו עליהם. הם החלו לפזם ניגון קוצקאי ור' אלעזר התעורר משנתו, שפשף את עיניו, חכך את ידיו וציווה על אחד האברכים להביא לו מעט יי"ש. האברך שלף בקבוק מכיסו האחורי והעמידו על השולחן. מכיסו השני הוציא כוס, וללא שהיות מזג ר' אלעזר מעט יי"ש לתוך הכוס.
ר' לייבלי נדהם ונבהל ממה שהתרחש לנגד עיניו. לבו הלם בחזהו מפחד: האם הם שכחו חלילה את קדושת הלילה הזה? הוא רצה לנזוף בהם, אבל נזכר בהבטחתו לחותנו שלא לדבר כלל עם אנשי ה'כת'.
ר' אלעזר החל לקרב את הכוס לפיו.
"ברוך אתה..."
ר' לייבלי לא היה מסוגל להבליג יותר. מניעת איסור כרת ביום הקדוש דוחה הכל! הוא קפץ ממקומו וצעק לעבר ר' אלעזר:
"האם יצאת מדעתך?!"
חסידי קוצק חייכו בזוויות פיהם. הקרח נשבר...
ר' אלעזר לא התרגש מהצעקה. הוא הפסיק לברך, הרחיק מעט את הכוס מפיו, ושאל בהיתממות, כשידו אוחזת עדיין בכוס:
"מה קרה?"
"הלא יום כיפורים היום!", ענה ר' לייבלי בהתרגשות.
"ומה בכך?", ענה ר' אלעזר, "היכן כתוב שאסור לשתות מעט יי"ש ביום כיפורים?"
"איזו שאלה זו?! הלא התורה ציוותה לצום ולהתענות!"
"נו," המשיך החסיד הוותיק להיתמם, "ואם התורה אסרה, מה בכך?!"
"הלא התורה ניתנה על ידי הקדוש ברוך הוא!"
"ובכל זאת, מה בכך? וכי מי הוא הקדוש ברוך הוא שאפחד מפניו?..."
ר' לייבלי נדהם. הוא לא ידע מה לענות לר' אלעזר. כבר הכיר אלפי קושיות בלימודו ואלפי תירוצים, אבל קושיה שכזו טרם העלה בדעתו.
ר' אלעזר הניח את ידו על שכמו של ר' לייבלי, ונעץ בו שתי עיניים חודרות: "אם יש את נפשך לדעת מיהו בורא העולם, סע עמנו לקוצק! בערב יום כיפור הותרו הנדרים, ולכן האיסור שחותנך רשם בכתובה בטל ומבוטל כעפרא דארעא".
התחבולה הצליחה ור' לייבלי התפתה לנסוע עמם לקוצק. ברבות השנים הפך למנהיג עדה חסידית גדולה בלובלין, ועמד בראשה שנים רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
