ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
רבי מנדל מקוצק שוחח על כך עם אחד מתלמידיו בלובלין, ורמז כי ראוי לשים עין על האברך הצעיר, בעל הנשמה הגדולה. רמז זה המריץ את חסידי קוצק בלובלין לתחבל תחבולות כיצד למשוך את ר' לייבלי לחבורתם.
המשימה לא היתה פשוטה. החסידים ידעו את גודל דביקותו של ר' לייבלי בתורה, וניסו לעשותה קרש קפיצה להתקרבות. כאשר ישב בבית המדרש ימים ולילות, התפלפלו לידו אברכי קוצק החריפים. אחד היקשה והשני השיב, והכל בכוונה שר' לייבלי יתעניין בלימוד וכך יפתחו עמו בשיחה.
אבל ככל שניסו להתקרב אליו, כך הסב את פניו מהם. צו חותנו וחומרת הסעיף בגיליון הכתובה גברו על סקרנותו. הוא לא הקשיב למשאם ומתנם של החסידים בתורה ולא פתח עמם בשיחה. אבל הם לא וויתרו וציפו לשעת כושר מיוחדת.
בליל יום כיפור לאחר חצות, כמה שעות לאחר תפילת "כל נדרי", ישב ר' לייבלי יחידי על יד השולחן בבית המדרש ועיין בהלכות תשובה של הרמב"ם.
אז נכנס בחשאי לבית המדרש יהודי לבוש בבגדי חולין דהויים, והתקרב לשולחנו של האברך. ר' לייבלי נשא לרגע את עיניו והכירו: הלא הוא רבי אלעזר מביאליסטוק, החריף והממולח שבחסידי קוצק.
מיד השפיל את מבטו לעבר האותיות הקטנות שבספר. ר' אלעזר פתח אחד מהספרים שהיו מפוזרים על השולחן, עיין בו להרף עין, הניח על דפיו מטפחת אדומה, ואז השתרע מלוא קומתו על הספסל.
לאחר כמה רגעים ניסרו את חלל בית המדרש הריק קולות נחרותיו. ר' לייבלי הזדעזע: הכך נוהג יהודי בליל יום כיפור?! האם זו אימת הדין?! עודו משתאה על התנהגות מוזרה זו, נפתחה הדלת ברעש וכמה חסידי קוצק נכנסו בעליזות ושמחה. הם ניגשו לשולחן שלידו השתרע חברם אלעזר ונחר בקולות תרועה.
ר' לייבלי ניסה שלא לתת את דעתו עליהם. הם החלו לפזם ניגון קוצקאי ור' אלעזר התעורר משנתו, שפשף את עיניו, חכך את ידיו וציווה על אחד האברכים להביא לו מעט יי"ש. האברך שלף בקבוק מכיסו האחורי והעמידו על השולחן. מכיסו השני הוציא כוס, וללא שהיות מזג ר' אלעזר מעט יי"ש לתוך הכוס.
ר' לייבלי נדהם ונבהל ממה שהתרחש לנגד עיניו. לבו הלם בחזהו מפחד: האם הם שכחו חלילה את קדושת הלילה הזה? הוא רצה לנזוף בהם, אבל נזכר בהבטחתו לחותנו שלא לדבר כלל עם אנשי ה'כת'.
ר' אלעזר החל לקרב את הכוס לפיו.
"ברוך אתה..."
ר' לייבלי לא היה מסוגל להבליג יותר. מניעת איסור כרת ביום הקדוש דוחה הכל! הוא קפץ ממקומו וצעק לעבר ר' אלעזר:
"האם יצאת מדעתך?!"
חסידי קוצק חייכו בזוויות פיהם. הקרח נשבר...
ר' אלעזר לא התרגש מהצעקה. הוא הפסיק לברך, הרחיק מעט את הכוס מפיו, ושאל בהיתממות, כשידו אוחזת עדיין בכוס:
"מה קרה?"
"הלא יום כיפורים היום!", ענה ר' לייבלי בהתרגשות.
"ומה בכך?", ענה ר' אלעזר, "היכן כתוב שאסור לשתות מעט יי"ש ביום כיפורים?"
"איזו שאלה זו?! הלא התורה ציוותה לצום ולהתענות!"
"נו," המשיך החסיד הוותיק להיתמם, "ואם התורה אסרה, מה בכך?!"
"הלא התורה ניתנה על ידי הקדוש ברוך הוא!"
"ובכל זאת, מה בכך? וכי מי הוא הקדוש ברוך הוא שאפחד מפניו?..."
ר' לייבלי נדהם. הוא לא ידע מה לענות לר' אלעזר. כבר הכיר אלפי קושיות בלימודו ואלפי תירוצים, אבל קושיה שכזו טרם העלה בדעתו.
ר' אלעזר הניח את ידו על שכמו של ר' לייבלי, ונעץ בו שתי עיניים חודרות: "אם יש את נפשך לדעת מיהו בורא העולם, סע עמנו לקוצק! בערב יום כיפור הותרו הנדרים, ולכן האיסור שחותנך רשם בכתובה בטל ומבוטל כעפרא דארעא".
התחבולה הצליחה ור' לייבלי התפתה לנסוע עמם לקוצק. ברבות השנים הפך למנהיג עדה חסידית גדולה בלובלין, ועמד בראשה שנים רבות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
