ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
היישוב היהודי בחברון
"והבור ריק אין בו מים"
אנו צריכים להתבונן מה אירע בימי החשמונאים וללמוד מכך מה תפקידנו כבני תורה בייחוד בתקופתנו זו, חיוב שנובע מתוך המסר שימי החנוכה מלמדים אותנו. הגמרא בשבת 1 מביאה את דרשתו של רבי תנחום על הפסוק בפרשת וישב "והבור ריק אין בו מים - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו". לכאורה אין שייכות למאמר אגדה זה שמובא כבדרך אגב בתוך מאמרי הלכה בסוגיית חנוכה. אבל אנחנו יודעים שבכל שנה פרשת 'וישב' נקראת בחנוכה או בשבת אחת קודם. אולי רבי תנחום בא להסביר לנו מה היה יסוד ההתמודדות, על מה היה המאבק בימי החשמונאים. חז"ל המשילו את התורה למים "הוי כל צמא לכו למים" - ואין מים אלא תורה 2 . חז"ל רצו להדגיש למי שחושב שאפשר להתרוקן מהתוכן היהודי הבסיסי המהותי שחיי עם ישראל קשורים בקשר נשמתי סגולי לתורת ישראל, ועם זה אפשר לחיות חיי אושר, שלווה ויושר בלי התורה, שזה לא יוכל להתקיים, והתוצאה תהיה 'נחשים ועקרבים'. התורה היא מים וכשאין מים יש נחשים ועקרבים שהם מרמזים על קלקול ושחיתות המידות. במקום שאין אמיתיות של תורה, אי אפשר שתהיה ישרות אמיתית, אי אפשר שתהיה הנהגה נכונה אם אינה נובעת מתוך דרכה של תורה. כך היה בימי החשמונאים, שהיו שחשבו שאפשר להחליף את תורת ישראל בתרבות היופי, בתרבות ההתגוששות והספורט, שזו הייתה התרבות של אותם הדורות. תשתית התרבות של העולם המערבי היום לקוחה מהיוונים שלפני אלפיים וחמש מאות שנה, בזה לא השתנה שום דבר.
חתום בחותמו של כהן גדול
הרב זצ"ל מסביר 3 שנס פך השמן שנמצא חתום בחותמו של כהן גדול בא להביע רעיון עמוק, שאומות העולם יכולים לטמא את היהדות רק בפן החיצוני, אך בנקודה הפנימית, שורש נשמתו של עם ישראל, אין להם כל אפשרות לטמא. הכהן הגדול מביע את הקשר בין כנסת ישראל לקב"ה, ישנה נקודה פנימית אחת ששם אין דריסה לטומאה מבחוץ.
שמן זית אוגר בתוכו אנרגיה וכוח, וע"י ששמים בתוכו פתילה אפשר להדליק אור. כך הנשמה בפנימיותה יש לה כוח, רק צריך להלהיב אותה ולגלות את כוחותיה. כך צריך לחנך את ילדי ישראל מקטנותם בדרכה של תורה, שלאחר-מכן הם יפתחו את כוחותיהם החיוביים. אותו ניצוץ פנימי, אותה הנקודה היהודית הפנימית שאף פעם לא מתקלקלת גם ע"י החטאים החיצוניים מבחוץ, אותה אפשר לפתח, אותה אפשר להלהיב, והיא יכולה להיהפך למדורה גדולה, אך צריך שמישהו יבעיר את הניצוץ. הכוהנים בני החשמונאים, הם אלה שנשאם ליבם לעמוד בקשרי המלחמה נגד מלכות יוון. הם עמדו בשני התחומים, הן במאבק הפיזי על קיומו וחירותו של העם בארצו, והן על תרבותו וערכי חייו האמיתיים. מכאן רואים שכשיונקים מתוך אמיתיותה של תורה, הגבורה העברית יכולה להתגלות בכל עוצמתה והודה.
בני תורה אמיתיים
בני תורה אמיתיים יכולים לשאת ברמה, לא רק את דגל התורה כשלעצמו, אלא דגל התורה עם תחיית האומה, עם חירותה, עם שלטונה ועם מלכותה.
בכל דור יש שיריים וספיחים של אותה תרבות יוון הקלוקלת. לצערינו, גם היום יש בעם ישראל כאלה שנספחו לתרבות המערב. יש חולשה ורפיון לא רק בתחום הדתי אלא גם ברוח הגבורה הלאומית, בקשר של עם ישראל לארצו. יש כאלה שכלל לא יודעים בשביל מה הם יהודים, למה הם יהודים, ומהו הייחוד של עם ישראל המבדיל אותו מאומות העולם.
יש מוסדות תורה שלא לומדים ספרי אמונה. הרב קוק כותב, שאם לא ילמדו מדע האמונה, ולא ימשיכו לים התלמוד ממעיינה של תורה, מעיין התלמוד אמור ליבש. רואים שבמקום שאין אמיתיות של תורה, יש דעות עקומות לגמרי בכל מה שקשור למהלך גאולת עם ישראל ולקשר בין עם ישראל לארצו. בני תורה צריכים להיות חמושים בשני התחומים, הן בתחום ההלכה והן בתחום מדע האמונה. ורק הם מסוגלים להרים את המשא הכבד הזה, להאיר את עיני עמנו בדרכה של תורה, להלהיב את ליבות נפשות ישראל, את הנקודה היהודית הפנימית שבכל יהודי ויהודי שנשארה בטהרתה, לפתח אותה, להלהיב אותה, להצית את הניצוץ שיהיה לשלהבת עולם.
לצערינו, רוב נבחרי הציבור הם ריקים ופוחזים. הם לא יוכלו לרומם את רוח העם.
כל בחור שנמצא באוהלה של תורה, כל מי שמכשיר את עצמו להיות בבחינת נושא כלי ה', מי שמטעין את הסוללות הרוחניות שלו בכל מרחבי התורה, הלכה, אגדה, מחשבה ומוסר, הוא הממשיך האמיתי של החשמונאים. רק בני תורה כאלה שיונקים מתוך אמיתיותה של תורה יכולים לחזק את עם ישראל בתקופה קשה זו. בחורים הגדלים באוהלה של תורה בעיר האבות, החדורים גבורה נכונה והתרוממות רוח, מלאים בעוצמה אלוקית הנובעת מתוך גבורתה של תורה, המכשירים עצמם להיות לוחמים בשתי החזיתות גם יחד, הן בצד הקיומי הפיזי של עם ישראל, והן בצד הרוחני, הם שיביאו את דבר ה', את אמיתה של תורה לכל חלקי העם שלא זכו לטעום את טעמה של תורה, את הנועם והאמת האלוקית הטמונה בתורה. חז"ל אומרים 4 על התורה, שאם זכה האדם נעשית לו סם של חיים, ואם לא זכה, אותה התורה יכולה להיהפך לו לרועץ, לסם המות. אפשר לסלף דברי אלוקים חיים לגמרי מתוך נגיעה או מתוך חולשות. גם המרגלים היו אנשים גדולים, אבל הם סילפו. בכל הדורות יש מרגלים ויש ממשיכי דרכם של המרגלים.
הדור הצעיר שגדל בעיר האבות ומתחנך לאמיתה של תורה, ואורה של חברון מאיר את דרכו, כפי שהמשנה אומרת 5 שעבודת המקדש לא הייתה יכולה להתחיל אלא אם הרואה היה מכריז: "ברקאי האיר פני כל המזרח עד שבחברון". משמע שלחברון יש כוח סגולי מיוחד בכל מה שקשור להתחזקות מלכות ישראל וארץ-ישראל. הדור הזה יגדל ויתפתח להיות בבחינת 'מוסיף והולך', להגדיל אורה של תורת אמת, ובזכות הגדלת אורה של תורה, תתקיים התפילה "אור חדש על ציון תאיר ונזכה כולנו במהרה לאורו".
הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע.
נשיא ישיבת "בית אורות"

חידושים בגניקולוגיה והלכה תשע"ב הגדרת פיקוח נפש ברפואת נשים
מתוך הקלטת השידור החי, כנס מכון פוע"ה תשע"ב
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?













