^ 1 יש דעות בזה – ראה שמירת שבת כהלכתה לב, הע' קד. מ, כב והע' סד. ראה בהרחבה: הלכה כסדרה , כבוד ועונג שבת, עמ' 169 ואילך.
^ 2 כדי שלא יצטרך להוציאו מחוץ לתחום העיר ויעבור על איסור תחומין, ובשש"כ מ, סה הקל בציוד השייך לאדם היוצא בעצמו מתחום העיר משום פיקוח נפש .
^ 3 התיק מוגדר 'בסיס לדבר האסור והמותר', ומותר לטלטלו בשבת - ראה בהרחבה שמירת שבת כהלכתה כ, נה.
^ 4 למניעת איסור ביטול כלי מהיכנו.
^ 5 עפ"י שו"ע שיא, ח. ראה מאמרו של הגר"י נויבירט ב'המעיין' תשכ"ז (והוסיף בעל פה כי ההיתר בגלל שעת הדחק המיוחדת בגיוס). וכן בספר דיני צבא ומלחמה.
^ 6 מוקצה מחמת גופו אסור בטלטול ע"י כיכר או תינוק.
^ 7 ראה שו"ע שח, ה – טלטול ע"י כיכר, ולאשכנזים מותר רק בשעת הדחק. לשיטת המג"א (שח, סא) טלטול שכזה מותר אף במוקצה מחמת ח"כ. טלטול חפץ שכזה בתוך כלי שיש בו דבר המותר נכלל אף הוא בהיתר זה, לדברי גשר החיים ה, ה, ב.
^ 8 שאין בהדלקתו בשבת איסור תורה של 'מבעיר'.
^ 9 שלא יצטרך לחתוך בשבת.
^ 10 למניעת צורך בשפצור רצועה לנשק.
^ 11 לשפצורים.
^ 12 לצורך שימון נשק. בשימון הנעשה בעזרת בד סינתטי אין איסור תורה של 'סוחט'.
^ 13 שימוש במהדק רגיל אסור משום 'תופר'.
^ 14 ראה מחניך א בעניין מוקצה בציוד המשמש לפיקוח נפש, ועדיף להשתמש בטלפון כשעון כי בכך נעשה הטלטול לצורך גופו, וזה מותר ללא פקפוק.
^ 15 אין לנתק את הטלפון בידיים, כי מלבד האיסור שבפתיחת מעגל חשמלי, יש פעולות אסורות נוספות הנגרמות כתוצאה מניתוק הטלפון; ומכל מקום מותר לנתק בדרך זו, כדי לאפשר יציאה מהבית, כי לדעת רוב הפוסקים אין איסור תורה גם בניתוק בידיים, והוא זקוק לטלפון לצורך ביטחוני.
אין מניעה לגעת בקצה המטען במהלך הניתוק, אע"פ שהוא עצמו מוקצה, כל זמן שהוא מחובר לטלפון המותר בטלטול .
^ 16 שש"כ פל"ב, לד, שחייב אדם להכין מבעוד יום, כל דבר שיצטרך לו בשבת לצורך פיקוח נפש, ואסור לו לסמוך על מה שיהא מותר לו לחלל שבת אם לא הכין מבעוד יום. גם אם אין כרגע מצב של פיקוח נפש, אבל עלול להתהוות מצב כזה, [וביחידה זו כך היא המציאות], מן הראוי להכין מבעוד יום כל דבר שאפשר להכינו, כל עוד אין הדבר כרוך בטורח גדול, כדי למנוע את הצורך בחילול שבת שעלול להתהוות בשל פיקוח נפש.
^ 17 העברת מצב המכשיר "מרוטט" ל"צלצול" בשבת, כרוך במספר פעולות אסורות: הדלקת תאורת לד, כתיבה על צג המכשיר, פתיחת וסגירת מעגלים חשמליים והצלצול עצמו בשעת שינוי מצב המכשיר. גם אם לא נחמיר לשיטת החזון איש שיש לדעתו איסור דאורייתא של בונה בחלק מהפעולות, ברור שלשיטת הבית יצחק יש איסור מוליד מדרבנן, וכן יש איסור בכתיבה על הצג אף שהיא מדרבנן משום שאינה מתקיימת.
^ 18 לשם "היחלצות" ממצב כזה, יקפיד לישב סמוך לפתח בית הכנסת, או שברגע השמע הצלצול, ילחץ send, יאמר בלחש "רק רגע", יצא וידבר.
^ 19 עפ"י שש"כ מ, ז.
^ 20 לדעת רמ"א שכח, יב, גם כשנאלצים לחלל שבת משום פיקוח נפש מצווה לצמצם בחילול שבת - לעשותו ע"י נוכרים או בשינוי. נראה שגם השו"ע מודה לכך במקרה שחילול שבת נצרך בשל חשש גרידא לפיקוח נפש (אע"פ שאם חולה לפנינו, מורה השו"ע לעשות את כל הנדרש לרפואתו ע"י גדולי ישראל כדרכו בחול, כמבואר שם).
ומכל מקום דעת הגרש"ז אוירבך, שכשאין המלאכה אסורה מן התורה, אין חובה לשנות בעשייתה. כך ניתן להבין מתוך ביה"ל רעח, א, שאסר לכבות את הנר מפני החולה שיישן, כיוון שניתן להוציאו מהחדר, אע"פ שכיבוי הנר אינו אסור מן התורה, שהוא מלאכה שאינה צריכה לגופה, כיוון שאיסור זה חמור משאר שבות - משמע שבשאר שבות מותר הדבר, ואין חובה לצמצם את האיסור.
למעשה יש להחמיר במקרה שלפנינו, ולא לעשות את הפעולות כדרכן כל זמן שספק אם יש להן זיקה לפיקוח נפש; וגם אם ודאי הדבר, אין לנקוט בגישה שצורך צבאי דוחה את השבת באופן גורף, אלא יש לבחון את הפגיעה בתפקוד המבצעי בכל מקרה לגופו.
^ 21 ככל ספק פיקוח נפש שמחללים עליו את השבת, מאחר ורמת הכוננות ביחידה עלתה וכל שכן כאשר חייליה הוזעקו מביתם, קרוב לוודאי שיתקבלו ביחידה הנחיות מבצעיות לצורך המשך הפעילות.
^ 22 החזרת השפופרת לעריסה פותחת מעגל חשמלי, ויש בכך איסור. כאן אין הדבר נוגע לפיקוח נפש, ולכן אין היתר להחזירה - ראה שש"כ לב, מב, שו"ת יבי"א ח"א סוף סימן יט. בדרך כלל אין לחוש שיתקשרו שנית כדי לבטל את הגעת החייל, או כדי ליידע בנוגע לנקודת איסוף וכדומה, כי אחרי שנוצר הקשר הראשוני עם החייל הוא זמין במכשיר הנייד.
^ 23 עפ"י שו"ע הרב שא, לט.
^ 24 שמירת שבת כהלכתה מא, לד.
^ 25 עפ"י רמ"א שד, א בעניין חותם של מתכת.
^ 26 דעת שלום, או"ח שיא. משנה ברורה 'ביצחק ייקרא' (עם הגהות הגר"א נבנצל שליט"א) כיוון ש'אגד כלי שמיה אגד', כלומר ש'הכלי משים כל שיש בו כחפץ אחד (רמב"ם, שבת יב, יא)', ואם כן כיוון שחל היתר הוצאה על חלק מהכיס או התרמיל חל על כולו, שהרי כולו הוא חפץ אחד; וכעין זה כתב גם שו"ת אגרות משה, או"ח ב, קג (בנוגע ליום טוב) שאין בהוספת סיגריות לחפיסה משום 'ריבוי בשיעורין'.
^ 27 למעט בנסיעה.
^ 28 יש לבחון את הצורך בכל מקרה לגופו.
^ 29 ואין לחשוש משום שאילת צרכיו בשבת, כ"כ הגר"ש דבליצקי בקונטרס תפילת הדרך והלכותיה. אך ראה בספר תורת היולדת (מהד' תשמ"ג) עמ' קיז-קיח שיש לאומרה רק בדרך מסוכנת (ע"פ שו"ע רפח,י ותקעו,יג שמותר בשבת לזעוק על חולה מסוכן).
^ 30 מספר דינים הובאו בעניין זה בספר שש"כ, אך הוראתם לציבור מסוכנת.
^ 31 פתיחת החימום מאפשרת למי הקירור של המנוע לזרום דרך מקרן תא הנוסעים וכך לחמם אותו. הבעיה היא במים שנותרו במקרן מהפעם הקודמת, ועם הזרמת מי הקירור הם חוזרים ומתחממים; ואמנם לדעת רמ"א שיח, טו אין איסור תורה להרתיח פעם נוספת מים שרתחו והצטננו (יש דעות בזה - עיין בשש"כ א, הע' כג), אך השו"ע שם אוסר.'.
^ 32 הפעלת המיזוג מגדילה את זרימת הדלק למנוע, וממילא את מספר הסל"ד. החשש הוא גם לשינוי קל, כי בכל סיבוב של המנוע נעשות 2-4 הבערות. כאשר הדבר נעשה בתנועה, בדרך כלל אין שינוי במספר הסל"ד.
^ 33 הפעלת מנגנון חשמלי בשינוי היא בגדר שבות דשבות המותרת במקום צער, כמבואר בשו"ע, או"ח שז, ה - ראה משנ"ב שכח, קז.
^ 34 ראה בהרחבה שש"כ מ, הע' קמז.
^ 35 שבות של אמירה לנכרי לעשות מלאכה קלה משאר איסורי דרבנן כמבואר במג"א שז, ה.
^ 36 בכיבוי מנוע בידיים יש חשש לאיסור תורה, כי בכך נדלקות נורות בקרה בלוח המחוונים, והרי הדלקת נורת להט או כל גוף חימום לוהט אסורה מן התורה משום 'מבעיר' (משנ"ב רעז, כב. שיח, א. שעה"צ שם. ראה שו"ת אחיעזר ג, ס), אבל בדרך המוצעת אינו מדליק בידיים אלא בדרך של גרמא.
^ 37 בסיבוב זריז ניתן להימנע מהדלקת הנורות, ומכל מקום אין איסור אם אין הידלקותן ודאית, מאחר ואינו מתכוון להדליק.
^ 38 עיין שש"כ מ, ס והע' קלב שכיבוי נורות הוא בגדר מלאכה שאינה צריכה לגופה; ואך אנו כתבנו להקל בדבר עפ"י שו"ת מנחת שלמה א, יב, המצדד שכיבוי נורה חשמלית אינו נחשב לכיבוי כלל.
^ 39 שמדליק נורות שונות ברכב.
^ 40 קשקוש אינו כתיבה מן התורה (ראה שו"ע, או"ח שמ, ג ומשנ"ב שם, מ), וביד שמאל הרי זה כשבות דשבות לצורך גדול (שו"ע שז,ה, ולוית חן שם).
^ 41 ביה"ל שמ, יג.
^ 42 כי הוא תפירה שאינה מתקיימת.
^ 43 סיום הגזירה יש בו חשש 'מכה בפטיש', ובלאו הכי יש בזה קורע – ביה"ל שמ, יד.
^ 44 שו"ע שמ, יד.
^ 45 רבים סבורים כי בהדבקת רך על קשה אין משום תופר, עי' אורחות שבת עמ' שמה הערה י, ובמלחמה יש להתיר.
^ 46 שו"ע שיז, א.
^ 47 באופן זה אין בזה איסור תורה.
^ 48 אין בזה איסור כתיבה.
^ 49 ראה באריכות במחניך חל' ג'.
^ 50 ראה תשובת הרמב"ן בב"י או"ח תקכו.
^ 51 איסור מוקצה בטלטול קל יותר מתקיעת בזנט. איסור בונה ביצירת מערום אבנים הוא רק מדרבנן – ראה ב"י או"ח רנט, ז. לקיחת אבנים ממקום אחר אין בה משום חופר מן התורה.
^ 52 חיבור באקדח סיכות יש בו איסור תורה של תופר – ארחות שבת עמ' שמז.
^ 53 פנס לד אין בו איסור מבעיר.
^ 54 אין איסור תורה בקשקוש – ראה ביה"ל שמ, ו.
^ 55 יש להקל כי סגירת הנשק אינה תוקע הן בגלל שזהו חלק משימוש הנשק, והן כי אינו מעשה אומן והן כי אינו מפרק את הנשק לשני חלקים, ואף שיש חולקים על זה יש מקום להקל.
^ 56 מטעם ששימוש הנשק המבצעי רק כשהוא מחובר, והתקיעה היא מחוזקת ויש בזה חשש מכה בפטיש.
^ 57 כי פירוק משני כרוך באיסורי תורה של בונה סותר ומתקן כלי (פירוק אומנותי והרכבתו הוי בונה ומכה בפטיש - ראה תוספות שבת קב, ב ור"ן שם).
^ 58 ראה יביע אומר ה, לג.
^ 59 מסתבר שריבוי אימון לאיש מילואים נחשב לסיוע מהותי ללחימה, ודווקא בלוחם המיועד ליחידה משמעותית.
^ 60 שימוש במכשיר קשר אסור מן התורה מטעם נורות הלהט הנדלקות במכשירי החמ"ל. לעומת זאת, בטלפון נייד לרוב הפוסקים אין איסור תורה.