ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- עניני מועדים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
"שלש רגלים תחוג לי בשנה".
שלושת הרגלים קשורים בטבע. חג הפסח חל בחודש האביב. חג שבועות הוא חג הקציר ביכורי מעשיך. חג הסוכות הוא חג האסיף בצאת השנה. החגים קשורים בטבע כי תופעות הטבע השונות מגלות את גדולתו של הבורא. לכל חג מהות משלו, כל תופעה בטבע מגלה פן מיוחד של גדולתו של ריבונו של עולם. העולם קשור בריבונו של עולם בזה שהקב"ה הוא בורא העולם, העולם התחיל מריבונו של עולם, והעולם קשור לריבונו של עולם בזה שהעולם יש לו סוף ובסופו הוא שב אל מקורו אל הקב"ה. בעולם מתגלה ריבונו של עולם בעיקר בריאתו, כשהוא מגיע לשיא שלמותו.
כך הדבר בעולם כולו, שיש לו התחלה ויש לו סוף ויש לו אמצע, ובכל אלה הוא קשור בריבונו של עולם ובאלה מתגלה הקב"ה בעולמו. כך הדבר במעגל השנה. יש זמן בו התחלת הצמיחה, חודש האביב, ויש זמן שהוא השיא, זמן הקציר, ויש זמן שהוא המסיים, זמן האסיף, וכל תופעה מביעה באופן מיוחד ושונה את מעשי ה' הגדולים. זו מהותם של החגים להתבונן בטבע ולראות את גודלו וטובו של ריבונו של עולם יוצר הטבע. לראות איך שהכל מתחיל ממנו יתברך והכל שב אליו.
בחג הפסח חג המצות מתחיל הכל לצמוח ולפרוח והכל מתחיל מהקב"ה. הקב"ה מתגלה כמקור הכל.
בחג הסוכות, חג האסיף, שהכל נאסף מהשדה מסתיים גידולם של פירות התבואה והכל נאסף. בזה מתגלה ריבונו של עולם שהכל שב אליו.
חג השבועות, חג הקציר, ימי השיא של התנובה, התבואה, החיטה שאז מגיעה לעיקר בישולה. מתגלה בו ריבונו של עולם בשלמות בריאתו בגדולי הטבע.
ומכאן למעגל נוסף - ישראל הם מרכז הבריאה, הם ההוויה העליונה. גם התגלות ריבונו של עולם על ישראל היא בבחינות שונות. ריבונו של עולם עשה את ישראל לעם, ואחר-כך העלה אותו למדרגת שלמות מיוחדת עליונה, וישראל שבים אליו יתברך.
הקב"ה עשה את ישראל לעמו ביציאת מצרים, בחודש האביב, ההתחלה של הטבע, במקביל לזה בשורש המציאות ההתחלה של ישראל.
בשבועות ניתנה תורה לישראל וישראל הגיעו לשיא מעלתם העליונה. כך הדבר בשורש העליון וכך גם בסדרי הטבע זמן הקציר.
חג הסוכות, שהוא כנגד "בסוכות הושבתי את בני ישראל", שישראל מתכנסים תחת ענני כבוד, יש בזה בחינה של שִׁיבה אליו יתברך וכך גם בסדרי הטבע של צאת השנה ימי האסיף.
מעין זה אמרו חכמים: "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות-חסדים". אלו עמודי העולם, אלו השורשים של החיבור של העולם אל מקורו. העולם מתחיל מריבונו של עולם וזה בחינת החסד, עולם חסד יבנה והחסד הנעשה בעולם ממשיך את החסד האלקי ומקימו. העולם שב אל ריבונו של עולם. זה גם ענין העבודה, הקרבנות, הפניה של העולם אל מקורו אל ריבונו של עולם. ועל התורה זה העמוד השלישי הקשר של העולם אל הקב"ה בשלמות ההופעה האלוקית בעולם בתורה.
שלושת החגים, שלש מדרגות שקנו ישראל זו על גבי זו. בחג הפסח זמן יציאת מצרים נבדלו ישראל וקבלו מעלה אלקית. בחג השבועות קנו מעלה נוספת, מדרגה רוחנית שכלית בתורה. ובחג הסוכות קיבלו את מעלה השכינה החופפת עליהם, ולכן אמרו חכמים: שמחת בית השואבה - שהיו שואבים רוח הקודש.
ושלושה אלו נרמזים בארון הברית. הארון עשוי מעץ ומצופה זהב להורות על המדרגה הנבדלת, ובתוכו הלוחות, התורה. על הארון כרובים המבטאים את קבלת כבוד השכינה. כנגד אלו שלושה דברים הם שלושה המועדים המקודשים. אלו דברי המהר"ל הנפלאים בגבורות-ה' פרק מו.
על דברים אלו אפשר להוסיף עוד, שבאמת ענינו של חג הסוכות הוא מגמת העתיד, שהכל שב אליו יתברך, וסוכה תהיה לצל יומם.
שלושה פירושים נאמרו בתחילת מסכת סוכה מדוע סוכה שהיא למעלה מעשרים אמה פסולה: רבה אמר מפני הפסוק 'למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי... בהוציאי אותם מארץ מצרים', כלומר זכר להתחלה ליציאת מצרים. ורב זירא: מכאן "וסוכה תהיה לצל יומם מחורב". פסוק המדבר לעתיד לבוא ומכאן למד סימן שזה ענין הסוכה. הצל הרומז לעתיד. ורבא אמר: דירת ארעי. זאת אומרת: ענין הסוכה מרומם אותנו, מוציא אותנו מגשמיות לרוחניות לאלקיות, למציאות השלמה. שלושה מקורות כנגד שלושה הצדדים שאמר המהר"ל.
(פורסם ב"ידיעון" היישוב בית אל, ערב סוכות תשס"ג).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
