ישעיהו פרק ח

(א) ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז: (ב) ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו: (ג) ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בןויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז: (ד) כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור: (ה) ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר: (ו) יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו: (ז) ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו: (ח) וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל: (ט) רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו: (י) עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל: (יא) כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר: (יב) לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו: (יג) את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם: (יד) והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם: (טו) וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו: (טז) צור תעודה חתום תורה בלמדי: (יז) וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו: (יח) הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון: (יט) וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים: (כ) לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר: (כא) ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה: (כב) ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח: (כג) כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים: