ישעיהו פרק כא

(א) משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה: (ב) חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי: (ג) על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות: (ד) תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה: (ה) ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן: (ו) כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד: (ז) וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב: (ח) ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות: (ט) והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ: (י) מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם: (יא) משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל: (יב) אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו: (יג) משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים: (יד) לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד: (טו) כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה: (טז) כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר: (יז) ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר: