במבט פשוט המלחמה בבני עמון מליאה בכשלים, 'וישמע דוד', שמועה דרך אגב, ולא 'ויגידו לדוד' כמו שרואים במקומות אחרים. דוד שולח רק את הגיבורים עם יואב ואבישי וכצעד חריג הוא לא יוצא למלחמה. במלחמה עצמה מתברר שיואב כלל לא יודע שהוא הולך להילחם מול שתי צבאות והמצב מסתבך, יש הפתעות. כל ההתנהגות של דוד דורשת בירור, התנהגות חריגה שלא נמצאת במקומות אחרים.
היסוד להבנת הפרק נמצא בתהליך המדיני שמוביל דוד: מלחמות יחד עם הושטת יד לשלום. מוסר עולמי.
ס"א- המדרש מתבסס על תיאורו של ישעיהו את עצמו, שהוא משוח לנבואה , כדי להבליט את שוני נבואותיו מיתר שאר הנביאים. נבואותיו שונות בכך שה' מדבר אליו בצורה חדשה מליתר הנביאים, ונבואותיו כפולות, כלומר, שורשיות יותר במציאות משאר הנבואות.
דוד רוצה לבנות את המקדש אך נאמר לו מפי ה' שהמצב עוד לא מתאים לכך, שני דברים חסרים: מנוחה מהאויבים והקמת בית מלוכה המשכי לדוד. כתוצאה מכך, בכל הפרקים הבאים דוד פועל בכדי להגיע למצב הזה. דוד עושה סדר עולמי, אם על ידי מלחמה ברוע ואם על ידי הושטת יד לשלום. נעיין בשיעור בפרק י' בשמואל ב' ונראה איך דוד מגיב למעשה המביש שעושים בני עמון.
נ"ח- העם אינו מבין כרגע את הסיבה למה ה' אינו מתייחס למעשיו. הנביא נדרש להסביר את המושג, שכל עוד יש רמת מוסר נמוכה, אין התקשרות אל הקב"ה.
ס'- בניגוד לשאר הנבואות, אפילו הגאוליות שהיו עד כה, כאן מתוארת הגאולה כדבר שאינו פוסק אלא הולך ומתמשך, (אפילו ללא מאמץ מצידנו)
ניתן למצוא ארבעה הבדלים משמעותיים בין מלכות שאול לדוד:
1. מערכת היחסים עם מלכים ועמים אחרים.
2. המלחמות עם עמים אחרים
3. הלחימה מול עמלק
4. היחס לגבעונים.
בשיעור נרחיב בהתבוננות בארבעת ההבדלים הללו, ונראה את המורכבות שקיימת בכל אחת מהתקופות.
בספר שמואל מתואר התהליך שאותו עובר דוד בין שני הפרקים שבהם יש לו את ההזדמנות להרוג את שאול, העמדה המנחה אותו שהולכת ונבנית היא 'מי שלח ידו במשיח ה' וניקה', לא פוגעים בכבוד המלכות של שאול.
אך בנוסף לעמדה הממלכתית שמתוארת בשמואל אצל דוד, מתוארת עמדה פנימית יותר של דוד בהיותו במערה, 'רומה על שמיים אלוקים', בקשה מריבונו של עולם - 'תרומם אותנו מהמקום הנמוך שבו אנחנו נמצאים'.
פרקים כ"ד וכ"ו בספר שמואל א' מתארים שני תהליכים דומים מאוד, המיקום של שאול נודע לדוד והוא יוצא למרדף אחריו. בתוך המרדף נקלע דוד לסיטואציה שבה הוא יכול להרוג את שאול, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת. אחר כך דוד פותח בנאום תוכחה אל שאול והוכחה של דוד ליכולת שהיתה לו להרוג את שאול. שאול מגיב ומתחרט ומודה בטעותו ברדיפה אחרי שאול. הדימיון בין הפרקים גדול עוד יותר, וממילא צפה השאלה: למה יש בתנ"ך צורך לשניהם?
נ"ב- תיאורי הגאולה מבבל נצפים מכמה כיוונים: מהנביא, מהמבשר ומהצופה, וכל אחד רואה דברים אחרים.
הנביא נותן סימן לגאולה, שהוא גם מסמל את המטרה של גאולת בבל: כלי הקודש. החזרת העבודה הדתית לעם ישראל, שביטלנו אותה בחטאינו.
נ"ג- לאחר הגאולה ניכר שהעם שהיה הכי לא ראוי להשתקמות, דוקא הוא ישתקם הכי טוב, ובלעדיו גם השאר היו קורסים.
נ'- הקב"ה מונע מישראל את ה'גט' שהיו אמורים לקבל בשל חטאיהם, אבל בכך יש לנו אפשרות לחזור אליו ולא נשבר בינו לבינינו.
נ"א- בניגוד לפרק מ', בו הקב"ה קורא לנחמה אבל הוא נסתר, כאן הקב"ה בעצמו מנחם את ישראל. מכאן הנבואות עבור שינוי לנחמה כמעט מוחלטת מאשר נחמות וויכוחים.
נאומו השני של יהושע בשכם , מעמד הר סיני נעדר מרשימת המאורעות , מתחיל בגנות ומסיים בשבח , יהושע מזהיר את העם מפני נפילה אפשרית , "עבודת פנים" ו"עבודת אחור" , בגלות קיים חשש שנחבק את הרגל הלא נכונה, בארץ ישראל מתחדשת הנהגה של "פנים אל פנים" , כריתת הברית בשכם, מ"משרת משה" נתעלה יהושע להיות "עבד ה'" , יהושע מת בעטיו של נחש , המופתים אינם נושא להספד , לא הספידו את יהושע כראוי , יהושע הטביע חותמו כל ימי הזקנים
דברי יהושע האחרונים , יהושע מבטיח את סיום הכיבוש והירושה ,חיזוק שמירת התורה , ה' אתכם, אין מקום לדאגה! , העבודה זרה היא כאין וכאפס , האויב הוא כאין וכאפס לפני ה' , איש אחד מכם ירדוף אלף , על אף מעלת ישראל בתקופת יהושע נדרשת זהירות ,מרידה רוחנית תהיה בארץ ישראל ובישראל , כשמקבלים בלי עמל מגיעים לעבודה זרה , קריאה להגדלת השאיפות
בהתחלה דוד לא שובר את הכלים אל מול שאול, אך פתאום נוצרת הזדמנות להרוג את שאול, האם זו הזדמנות שאסור לפספס או שזהו ניסיון שדוד נדרש לעמוד בו ולא להרוג את שאול? דוד מדגיש ששאול הוא 'משיח ה'', תפיסה חדשה שבאה לידי ביטוי רגע לפני שהאו חושב להורגו.
בשיעור עסקנו בפרק כ"ד בספר שמואל, ובגישתו החדשה של דוד שמתבררת כלפי שאול.
דוד עונה לשאול 'בן ישי עבדך בית הלחמי', האם שאול לא ידע את זה קודם? לתשובת דוד יש שתי תגובות בפסוקים: של שאול ושל יונתן, והפער ביניהם ילווה מעכשיו את כל הפרקים הבאים.
למה שאול רודף אחרי דוד כל כך הרבה? הרי שמואל כבר הכין אותו לכך כשאמר לו 'קרע ה' את ממלכות ישראל מעליך היום הזה ונתנה לרעך הטוב ממך'? כנראה שהתשובה היא לא רק השנאה שמתוארת בפסוקים, אלא גם מעבר לכך...
שיבת חלוצי עבר הירדן לארץ אחוזתם , ראשיתו של מסע החלוצים , פגם בסדרי העדיפויות , חצי שבט המנשה מופיע בהפתעה , הגלעד למכיר בן מנשה , יוסף הודה בארצו , בנות צלפחד היו מחבבות את הארץ , להשתיל בתוכם גדולי תורה , פנו ולכו לכם לאהליכם , דברי שבח מארבע בחינות , הסכנה שבהתרחקות מן הקודש , שיעור באמונה וביטחון , שיעור באהבת הארץ , עשר קדושות הן
מ"ג- הנביא מספר לעם, שה' יגאלם בודאי ולא בגלל מעשיהם, שכן הקשר בין ה' לישראל אינו תלוי בבחירתם אלא בבחירתו של הקב"ה. ולכן אינם יכולים לשנות את זה במעשים רעים.
מ"ד- הנביא מדגיש בצורה תיאורית את האבסורד של האלילות, שהאנשים בדורו כ"כ שקעו בזה, עד שזרקו את שכלם.
- ה' מדגיש לאורך כל הפרקים הללו שאין עוד מבלעדיו, כנגד התפיסה הרווחת שאמנם הוא עיקר והאלילים טפלים לו, אבל גם להם יש יכולת.
חזרה על דיני עיר מקלט , מדוע נאמרה פרשת ערי מקלט בלשון קשה? , מה כתב יהושע ב'ספר תורת אלקים? , יהושע כתב את דברי הברית , כשניגשים אל הקודש דרושה זהירות , גם האדמה שותפה בתיקון , הותרו שבטים לבוא זה בזה , נוכחותם של הלויים בערי המקלט , לא כהתה עינו ולא נס לחה , פרשת עגלה ערופה,לא נפל דבר
ל"ח- ל"ט- הנביא מתאר את האות כעניין בפני עצמו, ולא כבקשת המלך חזקיהו, וכן הנביא מזכיר את ענין האות שהיה בתקופת המלך אחז, ע"מ לשדר למלך שיש צורך באות ובחיבור חדש של העם לאלוקיו.
מ'- הנביא ישעיהו הופך את סגנון נבואותיו לנוכח המצב. כאשר החורבן כבר בפתח, יש לדאוג לעם שלא ישברו באמונתם ויעזבו את דרך ה'. הנביא מודיע להם על גאולה באופק, וה' עימם גם בעת חורבן.
רוב ככל הפרשנים שואלים את אותה השאלה: וודאי ששאול מכיר את דוד שהרי כך מתואר בפרק הקודם, ואם כן מה פשר שאלתו לאבנר 'בן מי זה הנער'?
אך השאלה היסודית הרבה יותר היא: איך ייתכן ששאלה פעוטה שכזו, היא זו שמטרידה את המלך ושר הצבא כשכל העם יוצא להילחם ולהכות בפלישתים? בהתבוננות בפסוקים יצוצו שאלות נוספות כגון: מדוע אבנר מוכרח להישבע שאינו יודע? ומדוע הוא בוחר למסמס את פקודת שאול? כנראה שהשאלה 'בן מי הנער' הרבה יותר משמעותית מאיך שהיא נשמעת...
עצרנו בשיעור שעבר בשלב בו דוד כביכול מציג את עצמו לפני שאול, ושאלנו כמה שאלות. מדוע דוד מוסיף פרטים מסוימים שלא עוזרים לשכנוע שאול שהוא המתאים ביותר? ננסה לקרוא בצורה קצת שונה את דברי דוד, לא כקו"ח אלא כשיח עם עצמו. וממילא יובנו כל התמיהות.
נמשיך ונראה את התכוננות דוד לקרב, ואת הקרב בפועל, ונראה איך כל הדברים מסתדרים לנוכח גישת דוד שמוצגת בשיח זה.
