כתבות בנושא שעורים בתנ"ך
פרשנות המקרא
האם הזכות לפרש את המקרא שמורה לדורות מסוימים? האם יש מקום לפרשנות המקרא על ידי בני דורנו? הרב שמעון קליין מתייחס לשאלות.
דמויות בתנ"ך - משל?
האם יש להתייחס לדמויות בתנ"ך רק בתור אידיאות, או שהם גם היו בשר ודם? מה לגבי אדם הראשון? הרב רפאל וסרטיל בתשובה חד משמעית.
על לימוד תנ"ך
לדאבוננו, יש חוקרים ומפרשים מבני ישראל שרחקו מאמונה והם עוסקים בתנ"ך כספר שנכתב על ידי בשר ודם, שאין בו קדושה, שאינו דבר ה'.
תכנית התנ"ך של ישיבת בית אל
בישיבת בית אל מתקיימת תכנית ללימוד תנ"ך, הכוללת לימוד עצמי ובסוף שבוע מתקיים שיעור סיכום והעמקה. מוזמנים להצטרף!
סדרות בנושא בנושא שעורים בתנ"ך
לפני מקדש- תיקון עצמי
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים ס"ד- ס"ו
הרב רואי מרגלית | כ"ו שבט התש"פ
הנביא המשוח!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים ס"א- ס"ג
הרב רואי מרגלית | י"ט שבט התש"פ
איזהו צום יבחרהו?
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים נ"ח- ס'
הרב רואי מרגלית | י"ב שבט התש"פ
כלי הקודש- סימן לגאולה!
תוכנית תנ"ך - ישעיהו, פרקים נ"ב- נ"ד
הרב רואי מרגלית | כ"ז טבת התש"פ
סוף מדרש קהלת
קהלת רבה - פרשה יב' (7)
הרב יהושע וייצמן | כ"ג טבת תשע"ב
סוף דבר הכל נשמע
קהלת רבה - פרשה יב' (6)
הרב יהושע וייצמן | ט"ז טבת תשע"ב
סנדל המסומר וספרי בן סירא והומרוס
קהלת רבה - פרשה יב' (5)
הרב יהושע וייצמן | ט' טבת תשע''ב
''דברי חכמים כדורבנות וכמשמרות נטועים''
קהלת רבה - פרשה יב' (4)
הרב יהושע וייצמן | ב' טבת תשע''ב
קרקע גידולו של משה רבנו
מפגש חי עם דמויות מהמקרא - שיעור 15
הרב שמעון קליין | ט' שבט התש"ע
יהודה ויוסף - אחריות ועמידות
מפגש חי עם דמויות מהמקרא - שיעור 14
הרב שמעון קליין | ב' שבט תש"ע
יוסף ויהודה חלק ג'
מפגש חי עם דמויות מהמקרא - שיעור 13
הרב שמעון קליין | כ"ד טבת תש"ע
האמנם האחים מכרו את יוסף?
מפגש חי עם דמויות מהמקרא - שיעור 12
הרב שמעון קליין | י"ז טבת התש"ע
מהלך הקרבה -"גמביט" והגבעונים
דרכי חז"ל במקרא - ספר יהושע (שיעור 16)
הרב ניר טיבי | ה' תמוז תשע"ג
סייפא וספרא - שלשלת זהב וכבלי ברזל
דרכי חז"ל במקרא - ספר יהושע (שיעור 15)
הרב ניר טיבי | כ"ה סיון תשע"ג
חטאי יהושע המופיעים בחז"ל ותשובתו
דרכי חז"ל במקרא - ספר יהושע (שיעור 14)
הרב ניר טיבי | י"ח סיון תשע"ג
שרשרת המפתח שאבדה
דרכי חז"ל במקרא - ספר יהושע (שיעור 13)
הרב ניר טיבי | י"א סיון תשע"ג
שיעורים בנושא שעורים בתנ"ך
בקשת המלך
שמואל א' תחילת פרק ח'
נקיון כפיו של שמואל בניגוד לבניו; זקני ישראל מפתיעים את שמואל ומבקשים ממנו לשים להם מלך; בפרשת המלך בפרשת שופטים נראה שמינוי המלך הוא שלב רביעי בתהליך כניסת האומה לארץ וההתבססות בה.
הרב שמעון קליין | ג' שבט תשפ"ג
ייחודיות שפיטתו של שמואל את ישראל
שמואל א' סוף פרק ז' - תחילת פרק ח'
פרק ז' מסתיים בתיאור הדרך המיוחדת בה שפט שמואל את ישראל: במישור הזמן - "וישפוט שמואל את ישראל כל ימי חייו". לעומת שאר מנהיגי וגדולי האומה, אצל שמואל לא מוזכר גילו וכמה זמן שפט. הזמן מבטא גבולות ותהליכיות. בכך שהמקרא לא מגביל את שפיטת שמואל בזמן הוא מספר לנו ששמואל לא נכנס לגבולות, הוא אור גדול עם מעט כלים. במישור המקום - "והלך מידי שנה בשנה וסבב...ושפט את ישראל כל המקומות הללו...ותשובתו הרמתה כי שם ביתו..." - המקרא מקדים את הליכתו של שמואל לשפוט את ישראל לפני הזכרתו את ביתו. דבר זה מבטא כי עיקר עניינו של שמואל הוא הכלל, העם, ורק במעגל השני יש את ביתו שממנו הוא מקבל את הכח. פרק ח' מתחיל עם מינויים של שני בני שמואל, כאשר פסוק א' מספר את הרקע הכללי למינוי ופסוק ב' מוריד את הרקע הכללי לפרטים יותר קונקרטיים.
הרב שמעון קליין | כ"ה טבת תשפ"ג
מלחמת ישראל בפלישתים באבן העזר גרסה א' וגרסה ב'
פרק ז' פסוקים י"ג-י"ד
אנו ממשיכים עם שמואל ועם סיפור המלחמה של ישראל בו אפשר לראות התקדמות בין המלחמה הראשונה של עם ישראל עם הפלישתים בפרק ד' למקום שהם נמצאים בו עכשיו מפרק ז' והלאה בין היוהרה של עם ישראל בפרק ד' לענווה שלהם בפרק ז'
הרב שמעון קליין | י"ח טבת תשפ"ג
תשובת ישראל והמלחמה בפלשתים
פרק ז'
עם ישראל עושה תשובה ומסיר את הע"ז. שמואל אוסף את העם, כנראה בידיעה שתיגרם מלחמה. ישראל מבקשים ממנו להתפלל עליהם, כחלק מהתפיסה שהקודש שייך לרבנים והכהנים. סרני פלישתים מעודדים את הפלישתים לצאת למלחמה. שמואל מעלה טלה יונק חלב כעולה לעורר רחמי שמים, והקב"ה עוזר לניצחון במלחמה, בתחילה באופן מפורש ואז בדרך הטבע. הם הגיעו רק עד הגבול, זה עדיין מלחמת הגנה ולא מלכות מסודרת שיוצא לתקוף.
הרב שמעון קליין | י"א טבת תשפ"ג
שמואל והעם
פרק ז'
שמואל מדבר אל העם אחרי שלא שמענו ממנו זמן רב, ומורה להם לעבוד את ה' לבדו. רואים פה, כמו במקומות רבים בתנ"ך, עוד תקופה שעמ"י עובד בה ע"ז. העם מקיים, ואז שמואל מצווה לקבץ את העם ואומר שיתפלל בעדם. נראה, ששמואל צופה, או אפילו מתכנן, את המלחמה הקרבה, ולכן קורא לקיבוץ העם ומתכנן להתפלל בעדם.
הרב שמעון קליין | ד' טבת תשפ"ג
שיבת הארון אל ישראל ושיבת ישראל אל ה'
פרק ו' י"ח-כ"א
אחר המכה הקשה שספגו אנשי בית שמש, הם פונים לאנשי קריית יערים, כדי לשים את הארון אצלם. קריית יערים מתואר בתור מקום יותר גבוה, אך אין הכוונה לגובה ממשי, אלא למדרגה רוחנית. אנשי קריית יערים מביאים את הארון לבית אבינדב, שנמצא בגבול בין נחלת בנימין לנחלת יהודה. הארון נשאר שם ימים רבים, ואסף סביבו את כל העם - כשכל הפרשנים מצביעים על תהליך פנימי שאירע בעם בעקבות חזרת הארון, בייחוד שהוא נמצא בנקודת השפעה מאחדת בין נחלות. אמנם התהליך שאירע בישראל הוא משמעותי ביותר, אך הוא מוזכר בפסוקים במילים מועטות. כעת מוזכר שנית שמואל, אחר שלא הוזכר בכל הפסוקים האחרונים. כנראה שהוא לא שימש בתור מנהיג בתקופה זו. וגם בעת מנהיגותו, היא אינה במסגרת תפקיד שלטוני רשמי שהוא ממלא, אלא הגיעה בעקבות עבודתו בקרב העם. כעת שמואל פונה אל העם להסיר את העבודה הזרה מקרבם.
הרב שמעון קליין | כ' כסלו תשפ"ג
המכה שהוכו אנשי בית שמש, והתהליך שאירע בעם ישראל
פרק ו' י"ח-כ"א
פי פשוטו של מקרא, אפשר לקראת סוף הפרק מתואר שה' מכה באנשי בית שמש מכה גדולה, מפני שראו את ארון ה'. כמות הנפגעים אינה ברורה מהפסוקים: "ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש". הפרשנים הולכים לכיוונים שונים בבירור הפסוקים - למשל, הארבנאל מבאר שה' הכה ראשית באנשי בית שמש, ולאחר מכן בשאר העם - ואלו שני המניינים המופיעים בפסוק. אך פירושים אלה נתקלים בקשיים במבנה ונוסח הפסוק. לבאר שהפסוק מונה את כל מי שמת בעקבות חטא שקשור לארון: ראשית את המתים מהמכה בגלל שראו את ארון ה', ולאחר מכן את המתים במלחמות שאירעו בפרקים הקודמים, במלחמות ישראל מול הפלישתים. הפסוק כולל יחדיו את כל המתים, אפילו שכל פעם הם הגיעו מתפיסה רוחנית אחרת ומיחס אחר לארון ה', וזה מדגיש את הפער וההתקדמות של עמ"י במאורעות האחרונים. המדרש והגמרא בסוטה מתייחסים גם כן לפסוקים אלו , והם מגלים רבדים חשובים באנשי בית שמש.
הרב שמעון קליין | י"ג כסלו תשפ"ג
