
- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- חובת הלבבות
שער ד'– שער הביטחון
כתבות בנושא שער ד'– שער הביטחון
קרדיט: Kushch Dmitry/shutterstock.com
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
קרדיט: shutterstock/ Horiyan
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
קרדיט: shutterstock/solarseven
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
קרדיט: Shutterstock
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא שער ד'– שער הביטחון

סיכום שיטת החוה"ל בשער הביטחון
שיעור מס' 90 - שער הביטחון, פרק ז, השלמת השער וסיכומו.
פתחנו בסיכום תמציתי לתוכנו של שער הביטחון וסיכמנו את מהלכו, ולאחר מכן למדנו את פרק ז שכלל את ביאור מפסידי הביטחון ואת עשרת המדרגות הכוללת את כל דרגות הביטחון בה' המצויות אצל בני אדם בהתאם לרמת הכרתם את בוראם ואת טוב יחסו כלפיהם.

דרישת הביטחון השלם כאוכלי המן
שיעור מס' 89 - שער הביטחון, פרק ו'
אחר שהמחבר לימד כי פרנסת האדם גזורה לו מראש לכל יום מימי חייו, הוא מבאר את הקלקול המוסרי החמור שבצבירת פרנסה עבור העתיד, מתוך הטלת חוסר אמון ביכולת האלוקית ובטובו, כאילו השי"ת אינו נאמן בהבטחתו ולכן האדם בעזות וחוצפה כאילו ממשכן את בוראו מראש על נכסים וצרכים שונים בכדי שיהיו ברשותו מראש.

מה בין העיסוק בפרנסה של הבוטח בה' לבין העיסוק בה של זולתו
שיעור מס' 88 - שער הביטחון, פרק ה'
המחבר מנה שבעה הבדלים בין מצבו של הבוטח בה' לעומת הבוטח בסיבות פרנסתו (דווקא הבוטח: מקבל את הדין, במנוחת נפש, מייחס את תוצאות הסיבות לה' ושליו, משתמש נכון לטובה במותרות פרנסתו, עוסק רק בענייני היתר ובדברים המועילים לאחריתו, אהוב ואוהב את הבריות, עוסק עבור צורך יומו בלבד בלא צורך לדאוג לצרכיו בעתיד). בשולי דבריו ביארנו את אופן קיום הביטחון השלם גם לפי רבותינו הסבורים שלא כל מאורעות העולם גזורים מראש מה'.

אופן הביטחון בשכר העוה"ב
שיעור מס' 87 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 7
השלמנו את שלושת הסיבות הנוספות שהביא המחבר לשאלת מיעוט אזכור העוה"ב בתורה (הגמול הגשמי הגלוי הינו על חובות האיברים הגלויות לעומת גמול חוה"ל הנסתרים שאף הוא נסתר ונרמז בלבד, בעוה"ז יש להשתמש בשידול ואיום במושגיו, עצם הרצון האלוקי הוא מעלת הדבקות בה' הנכספת של העוה"ב – וזה אכן נזכר בתורה), ואח"כ למדנו על הביטחון הנדרש בחסד ה' ובצדקו שבודאי יהיה בגמול (ולא לבטוח בזכויות והמעשים האישיים), ועל ההשתדלות הנעלה של החסידים בחסידותם המביאה לזכייה לרוב הטוב הצפון להם.

מדוע לא הוזכר העוה"ב בתורה?
שיעור מס' 86 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 6
אחד הדברים שמוטל על האדם לבטוח בהם על ה' הוא גמול מעשיו בעוה"ז ובעוה"ב. בהקשר זה טרח המחבר להביא שבעה הסברים מדוע לא הוזכר העוה"ב בפירוש כגמול על המשמעת בעוה"ב (למדנו את הד' הראשונים מביניהם: קושי השגת צורת הנפש והעוה"ב, מסירת הדבר במסורת התושבע"פ, היישרה בגמול מיידי שיקדם את ישראל בסוף לתכלית בהדרגתיות כפי שנוהג אב עם בנו בראשית חינוכו, עיקר הגמול הינו חסד ואינו תוצאת מעשי האדם בלבד ולפיכך לא היה צורך לכותבו כתוצאת המשמעת). כהקדמה לשאלת מיעוט אזכור העוה"ב בתורה דיברנו גם על ראשית הכפירה בו ע"י הצדוקים ועל היחס בינם לבין הקראים.

אופן הביטחון בה' בענייני עבודתו
שיעור מס' 85 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 5
פתחנו בשני עיונים יסודיים – השוואת שיטת ר' חסדאי קשקש עם שיטת המחבר בענייני גזירה ובחירה, ואופן שלימות הביטחון לפי המחבר לעומת אופנו אצל שאר רבותינו הראשונים. אח"כ השלמנו את לימוד שאר הדרכות המחבר באופן הביטחון הראוי בענייני עבודת ה' – לקיחת אחריות ברצון שבבחירת הטוב ונקיטת היוזמה, וביטחון בה' במעשים המצליחים (או לא) בפועל. הבנה שהתפילה והביטחון בעבודת ה' שייכים בבקשת עזרה בניקיון הלב וטהר העבודה ובבקשת כוחות פיזיים לעשותה, והבנה שאין לעבוד אלא לרצון ה' ולא לרצון הבריות.

בטחון בה' בדברים שתלויים לכאורה בבני אדם
שיעור מס' 84 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 4
המחבר לימד כי גם כל מה שמגיע או לא מגיע אל האדם מבני אדם אינו אלא מה' שגזר כן, וע"כ אף שיש להודות למיטיב זהו אינו אלא משום ש'מגלגלים טובה ע"י זכאי', ומ"מ עיקר ההודאה הוא לנותן בעל הכח הבלעדי שהוא השי"ת לבדו. אח"כ התחלנו ללמוד על אופן העבודה השלימה ומקום הביטחון בהשתדלות האדם בעבודת בוראו בעוה"ז (ולמדנו שבעניין המחשבה, הבחירה והיוזמה לפעול לא שייך ביטחון מאחר שאת זאת מסר ה' לנו, ומקום הביטחון המוחלט הוא במימוש היוזמה אלא הפועל – שזה מתאפשר או לא רק בגזירת ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.



