- בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספרי אמונה וחסידות
- חובת הלבבות
שער ד'– שער הביטחון
כתבות בנושא שער ד'– שער הביטחון
מתחדשים באמונה!
בלימוד היומי באמונה מתחילים ללמוד "תפארת ישראל" למהר"ל. זה הזמן להצטרף!
יהיו משחקי מחשב בעולם הבא?
חבר שלי מאוד אוהב לשחק במחשב ואני מנסה לשכנע אותו שגם בעולם הבא יהיה לו מחשב לשחק, אני צודק?
מה לומדים מהשמש?
מה אנחנו יכולים ומה איננו יכולים להבין? מה הקשר לשמש? עלינו להבין שדווקא הצמצום וההגבלה של האלוקות בעולם מאפשרים לנו לקבל ולהשיג אותו. צפו ברב זלמן ברוך מלמד בשיעור קצר על התפילה.
איך אני אדע מה הייעוד שלי בחיים?
איך אני יודע שאני בדרך הנכונה בשבילי? אולי אני אעבור את כל החיים ולא אמלא את הייעוד שלי? הרב יעקב כהן מרגיע.
שיעורים בנושא שער ד'– שער הביטחון
סיכום שיטת החוה"ל בשער הביטחון
שיעור מס' 90 - שער הביטחון, פרק ז, השלמת השער וסיכומו.
פתחנו בסיכום תמציתי לתוכנו של שער הביטחון וסיכמנו את מהלכו, ולאחר מכן למדנו את פרק ז שכלל את ביאור מפסידי הביטחון ואת עשרת המדרגות הכוללת את כל דרגות הביטחון בה' המצויות אצל בני אדם בהתאם לרמת הכרתם את בוראם ואת טוב יחסו כלפיהם.
דרישת הביטחון השלם כאוכלי המן
שיעור מס' 89 - שער הביטחון, פרק ו'
אחר שהמחבר לימד כי פרנסת האדם גזורה לו מראש לכל יום מימי חייו, הוא מבאר את הקלקול המוסרי החמור שבצבירת פרנסה עבור העתיד, מתוך הטלת חוסר אמון ביכולת האלוקית ובטובו, כאילו השי"ת אינו נאמן בהבטחתו ולכן האדם בעזות וחוצפה כאילו ממשכן את בוראו מראש על נכסים וצרכים שונים בכדי שיהיו ברשותו מראש.
מה בין העיסוק בפרנסה של הבוטח בה' לבין העיסוק בה של זולתו
שיעור מס' 88 - שער הביטחון, פרק ה'
המחבר מנה שבעה הבדלים בין מצבו של הבוטח בה' לעומת הבוטח בסיבות פרנסתו (דווקא הבוטח: מקבל את הדין, במנוחת נפש, מייחס את תוצאות הסיבות לה' ושליו, משתמש נכון לטובה במותרות פרנסתו, עוסק רק בענייני היתר ובדברים המועילים לאחריתו, אהוב ואוהב את הבריות, עוסק עבור צורך יומו בלבד בלא צורך לדאוג לצרכיו בעתיד). בשולי דבריו ביארנו את אופן קיום הביטחון השלם גם לפי רבותינו הסבורים שלא כל מאורעות העולם גזורים מראש מה'.
אופן הביטחון בשכר העוה"ב
שיעור מס' 87 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 7
השלמנו את שלושת הסיבות הנוספות שהביא המחבר לשאלת מיעוט אזכור העוה"ב בתורה (הגמול הגשמי הגלוי הינו על חובות האיברים הגלויות לעומת גמול חוה"ל הנסתרים שאף הוא נסתר ונרמז בלבד, בעוה"ז יש להשתמש בשידול ואיום במושגיו, עצם הרצון האלוקי הוא מעלת הדבקות בה' הנכספת של העוה"ב – וזה אכן נזכר בתורה), ואח"כ למדנו על הביטחון הנדרש בחסד ה' ובצדקו שבודאי יהיה בגמול (ולא לבטוח בזכויות והמעשים האישיים), ועל ההשתדלות הנעלה של החסידים בחסידותם המביאה לזכייה לרוב הטוב הצפון להם.
מדוע לא הוזכר העוה"ב בתורה?
שיעור מס' 86 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 6
אחד הדברים שמוטל על האדם לבטוח בהם על ה' הוא גמול מעשיו בעוה"ז ובעוה"ב. בהקשר זה טרח המחבר להביא שבעה הסברים מדוע לא הוזכר העוה"ב בפירוש כגמול על המשמעת בעוה"ב (למדנו את הד' הראשונים מביניהם: קושי השגת צורת הנפש והעוה"ב, מסירת הדבר במסורת התושבע"פ, היישרה בגמול מיידי שיקדם את ישראל בסוף לתכלית בהדרגתיות כפי שנוהג אב עם בנו בראשית חינוכו, עיקר הגמול הינו חסד ואינו תוצאת מעשי האדם בלבד ולפיכך לא היה צורך לכותבו כתוצאת המשמעת). כהקדמה לשאלת מיעוט אזכור העוה"ב בתורה דיברנו גם על ראשית הכפירה בו ע"י הצדוקים ועל היחס בינם לבין הקראים.
אופן הביטחון בה' בענייני עבודתו
שיעור מס' 85 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 5
פתחנו בשני עיונים יסודיים – השוואת שיטת ר' חסדאי קשקש עם שיטת המחבר בענייני גזירה ובחירה, ואופן שלימות הביטחון לפי המחבר לעומת אופנו אצל שאר רבותינו הראשונים. אח"כ השלמנו את לימוד שאר הדרכות המחבר באופן הביטחון הראוי בענייני עבודת ה' – לקיחת אחריות ברצון שבבחירת הטוב ונקיטת היוזמה, וביטחון בה' במעשים המצליחים (או לא) בפועל. הבנה שהתפילה והביטחון בעבודת ה' שייכים בבקשת עזרה בניקיון הלב וטהר העבודה ובבקשת כוחות פיזיים לעשותה, והבנה שאין לעבוד אלא לרצון ה' ולא לרצון הבריות.
בטחון בה' בדברים שתלויים לכאורה בבני אדם
שיעור מס' 84 - שער הביטחון, פרק ד' חלק 4
המחבר לימד כי גם כל מה שמגיע או לא מגיע אל האדם מבני אדם אינו אלא מה' שגזר כן, וע"כ אף שיש להודות למיטיב זהו אינו אלא משום ש'מגלגלים טובה ע"י זכאי', ומ"מ עיקר ההודאה הוא לנותן בעל הכח הבלעדי שהוא השי"ת לבדו. אח"כ התחלנו ללמוד על אופן העבודה השלימה ומקום הביטחון בהשתדלות האדם בעבודת בוראו בעוה"ז (ולמדנו שבעניין המחשבה, הבחירה והיוזמה לפעול לא שייך ביטחון מאחר שאת זאת מסר ה' לנו, ומקום הביטחון המוחלט הוא במימוש היוזמה אלא הפועל – שזה מתאפשר או לא רק בגזירת ה'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
