שער הגמול – סיום וסיכום חלקו הראשון.
בסיום חלקו הראשון של שער הגמול (העוסק בביאור דרכי ההשגחה וצידקה) מזרז הרמב"ן על לימוד ויישום דברי חז"ל בעניין, בלא לפנות לספרות החיצונית המקולקלת שעסקה בזה, ומביא מדברי הרמב"ם שכבר הראה כמה המציאות בכללה טובה היא וכיצד שאלת צדק ההשגחה נכונה רק במיעוט שבמיעוט שבין המקרים, ואף בהם - תשובתה בצידה, ע"פ המבואר מדבריו ומכל דברי הרמב"ן הנ"ל בכל חלקו הראשון של השער, שבהם עסקנו עד כה.
שער הגמול – תמצית איוב ו.
תחילה הסיק הרמב"ן וסיכם את מסקנות כללי ההשגחה העולים מדברי חז"ל ומספר איוב (בתוך הדברים הוספנו בירור בסוד ההנהגה האלוקית החושבת "מחשבות לבלתי ידח ממנו נידח" שמואל ב יד,יד), ואחר, ביאר את החשיבות והתועלת העצומה שיש בבירור הדברים עבור דעת ה' ודרכיו וחוזק האמונה והביטחון בו, שאלו הן תכליות היצירה.
שער הגמול – תמצית איוב ה.
השלמנו את לימוד תמצית מוסרי ה' לאיוב ועימם את סיכומו של הספר כולו לדעת הרמב"ן, ובשולי הדברים עיינו והשווינו בין פירושי הרמב"ם והרמב"ן לספר, ודנו ביסודות המשותפים העיקריים שיש בדברי שניהם, בענייני צידוק ההשגחה, ועניין הגלגול בפרט.
שער הגמול – תמצית איוב ד.
הרמב"ן הראה עד כמה דברי אליהוא סתומים וכמה קשה למצוא את החידוש שבדבריו שמעבר ועל גבי דברי חבריו, לולא הסוד הנמסר ליחידי סגולה בקבלה במשמעות דבריו. ועוד ביאר הרמב"ן מה היה החיסרון בדברי שאר החברים, שבשלו הוכיחם ה' וחרה אפו של אליהוא עליהם.
שער הגמול – תמצית איוב ג.
תקציר: למדנו את עיקרי טענותיהם של אליפז, בלדד וצופר, שלושת חברי איוב, ואת ויכוחי איוב עימהם, וכיצד דבריהם אינם מספקים אותו ואינם משיבים טעם מספיק לצדק אף את ייסורי הצדיקים הגמורים.
שער הגמול – תמצית איוב ב.
תקציר: למדנו על טענות איוב הראשונות (פרקים ג, ו–ז) אודות השפעת מקרי מערכת הכוכבים על האדם בלא צדק, ועל תשובותיהם הראשונות של אליפז ובלדד (פרקים ד-ה, ח) שהצדיקו את השגחת הבורא והרשיעו את איוב ובניו, בכמה דרכים.
שער הגמול – תמצית איוב א.
הרמב"ן מלמדנו ברמז על הנהגה אלוקית נוספת, שלא דיברנו בה עד כה, שלפיה ניתן למצוא ייסורין קשים ואפילו לצדיקים גמורים. הבנת הנהגה זו, הינה עיקר חידושו של ספר איוב שעסק בטענה זו עצמה, והיא נותנת טעם והבנה מסוימת בצדק האלוקי המצוי אף במידה זו של צדיק גמור שרע לו. טעם זה מניח את הדעת, אולם אין לבני אדם אפשרות לעמוד על דרכי הבורא כפי שהם.
שער הגמול – צדק ההשגחה.
מאחר שביררנו עד כה את הטעמים לצדיק ורע לו ורשע וטוב לו ונוכחנו בצדק מידות ההשגחה בהם, מקשה עתה הרמב"ן מדוע איפוא מצינו את הנביאים כה מתקשים בשאלה זו?! הרמב"ן משיב על כך בשתי דרכים (א – יש מחז"ל שסברו שאין בהבנת המידות הנ"ל די בכדי להבין את צדק ההשגחה האלוקית בכל המקרים וע"כ תמהו הנביאים, ב – יש להבין את צווחות הנביאים כצעקות כאב וצער על אף שיודעים שיש בזה צדק מבחינה שכלית).
שער הגמול – עניין הניסיון א.
תקציר: הרמב"ן לימדנו על עניינו ותכליתו של הניסיון, בעוד שתוצאתו והעמידה בו ידועה מראש, שהוא ליתן ולהגדיל את שכרו של הצדיק על ידי נתינת הזדמנות עבורו להוציא את מחשבתו ורצונו בעבודת בוראו אל הפועל גם במצבים קשים. והשוונו את דבריו לדברי הראשונים שקדמוהו לעסוק בעניין.
שער הגמול – סיבות הייסורין ב.
השלמנו את ההבנה במהותם של הייסורים של אהבה לדעת הרמב"ן ואת ראיותיו לשיטתו, והוספנו ולמדנו אודות הייסורים המצויים בעולם לפי דרכי הטבע ומנהגו שהטביע הבורא בו, ועל צידקו הבורא אף בהם.
שער הגמול – סיבות הייסורין א
למדנו על ההבחנה בין ייסורים של ענישה לבין ייסורים של אהבה, (שאף הן כפרה הן לפי הרמב"ן, אלא שעל השגגות ועל "לא הודע" לטובת הצדיק – לזככו וליתן לו שכר
מושלם לעוה"ב), ועל הטעם שחייבה התורה קרבן חטאת וענישה גם לחוטא בשוגג (מפני שלא בדק ולא נזהר די הצורך, ומפני שהעבירות מטמטמות וזוקקות זיכוך ותיקון).
שער הגמול – ענייני הדין ג.
תקציר: הרמב"ן הרחיב במקורות בעניין ההנהגה האלוקית המשלמת את עיקר הגמול לעוה"ב ואת מיעוטו בעוה"ז, וביאר את דיוק דרכו בהבנת כוונת חז"ל בביאור המידה האלוקית: "ורב חסד" – מטה כלפי חסד.
שער הגמול – ענייני הדין ב.
למדנו על חילוקי מדרגות הגמול לשכר ולעונש לפי דרגותיהם של בני האדם, שמקצתם ניתנים להם בעוה"ז ועיקרם לאחר פטירתם בעולם הנפשות ולעולם הבא (בהקשר זה לימדנו בקצרה על מהותם של השלבים הללו לשיטת רבינו – מהו עולם הנפשות ומהו העוה"ב). אחר, החלנו לעסוק בהבנת המידה האלוקית "ורב חסד" הגורמת להטות את הדין כלפי חסד, וסיימנו בשאלה אודותיה שבפתרונה נעסוק בע"ה בשיעור הבא.
תחילת לימוד 'שער הגמול' – ענייני הדין א.
למדנו את דברי הגמרא בר"ה אודות הדין והחתימה לחיים ולמיתה בר"ה, ואת ביאור הרמב"ן שפרש שמדובר בדין על ענייני העוה"ז בלבד, ושהגדרת "צדיקים" ו"רשעים" שנאמרה בעניין – נאמרה לעניין דין זה בלבד ולא לפי כלל מעשיהם. למדנו את ראיותיו לפירושו וההיגיון שבהם, והשוונו דבריו לדברי רש"י והתוספות בסוגיה.
בסיום השיעור החלנו בלימוד דברי חכמים על חילוקי הדינים והמדרגות ליום הדין.
דינים והמדרגות ליום הדין.
