314 שיעורים
רביבים 'חפצי קודש' לתשתית חיינו
השבוע יצא לאור ספרי 'חפצי קודש' במסגרת 'פניני הלכה' | הלכות ציצית, תפילין, מזוזה, ספר תורה, כתיבת סת"ם, כבוד בית כנסת ובנייתו, גניזה וקריאת התורה | הנושאים המבוארים בספר הם התשתית לחיי הדת, למימוש הקשר שבין אדם לבוראו כיחיד, כמשפחה וכקהילה | בנוסף לכך, השתדלתי להטעים את תוכני המצוות העיקריים במשמעויותיהן הרוחניות | עם סיום ספר זה סיימתי לכלול את כל הנושאים של חלק 'אורח חיים' בשולחן ערוך במסגרת 'פניני הלכה'
רביבים גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
בית כנסת הוא מקום קדוש, ויש להתנהג בתוכו ביראה | הוא מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה | כל המשתמש בו לצורכי חול או נוהג בו מנהג חול, מבזה את קדושתו | אסור לקרוא עיתונים או לגלוש באתרי חדשות באינטרנט, ובכלל זה גם בעיתונים ובאתרים דתיים | כאשר אדם נכנס לתפילה עליו להשתיק את מכשיר הטלפון כדי שלא יצלצל או ירטוט | עדיף להתפלל בבית הכנסת בעזרת סידור ולא מתוך הטלפון
רביבים חובת הגניזה בעידן המיחזור
אין צריך לגנוז את מאמרי 'רביבים' | אפשר להניח את העיתון במכלי מיחזור או בפח | אסור מן התורה למחוק אחד מהשמות שה' נקרא בהם |אין צריך לגנוז את דפי ספרי הקודש שנדפסו לשם הגהת הדפוס | בספרי קודש שאין בהם שמות קדושים, לכל הדעות איסור איבודם מדברי חכמים | לכתחילה יש לגנוז דפי מקורות ועלונים שתכליתם לשם לימוד תורה | עלוני שבת שנשארו בבית הכנסת ולא נפתחו כלל, דינם כדין דפי ההגהה שאינם צריכים גניזה
רביבים מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
כל פתחי הבית וחדריו חייבים במזוזה | חדרי רחצה פטורים מפני שהם חדרים שכל ייעודם לתשמיש שאינו מכובד | מקלט חייב במזוזה, הואיל ויש בו רהיטים והוא נועד למגורים בעת מלחמה | נכון לקבוע בבית מדרש מזוזה בלא ברכה | בתי חולים, מרפאות ובתי אבות ששייכים ליהודים חייבים במזוזה | דירת ארעי, כגון סוכה בחג הסוכות, פטורה ממזוזה, מפני שחובת המזוזה היא בדירת קבע
רביבים שלא להיכנס לבית הכנסת לצורך חול
הרוצה להטעין טלפון או לקרוא לחברו מבית הכנסת, ילמד מעט או ישהה בדרך כבוד | אין לדבר בבית הכנסת דיבורי חול או לקיים בו הרצאות שאינן עוסקות בדברי תורה | אסור לאכול בבית הכנסת גם תוך כדי לימוד תורה, אלא אם כן ייגרם ביטול תורה | נחלקו הפוסקים לגבי סעודות מצווה בבית הכנסת, והמקל יש לו על מי לסמוך | "כה גיירו רבותינו" – פודקאסט חדש המסביר באופן יסודי ועמוק את סוגיית הגיור
רביבים מצוות מזוזה במעלית
בעבר לא נהגו לקבוע מזוזה בפתח המעלית, אם מפני שהייתה חידוש ואם מכיוון שחדרי המדרגות היו קטנים מד' על ד' אמות | בימינו, כשהמעלית הפכה לדרך המקובלת לכניסה לבתים, ראוי לקבוע בה מזוזה | יש אומרים שתא המעלית חייב במזוזה, ויש אומרים לקבוע אותה ביציאה אל המבואה | ואף שהמקל יש לו על מי לסמוך, נכון לנהוג כדעת המחייבים ולקבוע מזוזה בפתחי מעליות
רביבים גבולות הקדושה של בית התפילה
בית הכנסת הוא בית שקהילה מישראל קבעה אותו כמקום תפילה לה' | לבית הכנסת הייתה זכות גדולה בשמירת הזהות היהודית לאורך שנות הגלות הארוכות | זאת מכיוון שבית הכנסת משמש כעין שלוחה רוחנית שנמשכת מבית המקדש ומארץ ישראל | מרגע שהחלו להתפלל בתוכו - חלים על המבנה כל דיני בית הכנסת | בית הכנסת מיועד לדברים שבקדושה, לתפילה ולתורה | כל המשתמש בו לצורכי חול או נוהג בו מנהג חול, מבזה את קדושתו
ספר תורה ושמות קדושים תנו כבוד לתורה
כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו את הספר במקומו בארון או על הבימה | כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד | כאשר נמצא פסול בספר התורה, צריכים להשתדל לתקנו במהרה | בעת קריאת התורה מותר לשבת עם הגב כלפי ספר התורה, שכן הבימה גבוהה מעשרה טפחים | מותר להפנות את הגב אל ארון הקודש, כיוון שספרי התורה נמצאים בארון הקודש שהוא רשות בפני עצמה
רביבים קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
כאשר יש מקום בבית הכנסת לכל המתפללים, ואין סיבה ערכית משמעותית להקים בית כנסת נוסף, אסור לחלק את הקהילה | התורם להקמת בית כנסת כזה אין בידו מצווה אלא עבירה | הניסיון מוכיח שאנשים שקשורים לקהילה גדולה, מקבלים ממנה יותר תמיכה וחיזוק בימי שמחה וצער | לעיתים, כאשר יצר המחלוקת גובר, הקמת בית כנסת נוסף היא הרע במיעוטו | כאשר רבו המתפללים המשתייכים לעדות שונות ומעדיפים להתפלל את כל התפילה בנוסח אבותיהם, יהיה זה טעם מוצדק להקמת מניין נוסף
רביבים כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
בהושבת הזקנים בקדמת בית הכנסת הציבור כולו נתן כבוד לתורה ולחכמיה | אף שמצינו קהילות שונות שבהן נהגו שלא להושיב את הרבנים ב'מזרח', נכון לחזור למנהג המקורי | זאת כדי לכבד את התורה ולהגדיל את השפעתה | יש להיענות לדרישת אדם שתרם סכום גבוה לבניין בית הכנסת, שיקבעו שלט שבו תונצח תרומתו | כשם שמקבלים מנוכרי, ואפילו עובד עבודה זרה, קורבן עולה בבית המקדש - כך מותר לקבל ממנו תרומה לבית כנסת
רביבים ספריית קודש ביתית - חובה הלכתית
התורה ציוותה על כל יהודי לכתוב לו ספר תורה | מעת שהותר לכתוב את התורה שבעל פה, המצווה מתקיימת על ידי קניית הספרים שבהם לומדים בפועל את התורה | חובה על כל יהודי להקדיש בביתו מקום לספריית קודש, ולמלאה בספרים שעל ידם יוכל ללמוד את התורה שנתן ה' לישראל | על כל יהודי מוטלת האחריות לקנות לעצמו את הספרים שעל ידם יוכל ללמוד את כל יסודות התורה, באמונה ובהלכה | אין מקיימים את המצווה במאגרים ממוחשבים
רביבים קשר של קדושה: התפילין כאות וכמהות
התפילין הן אות לישראל, היינו סמל וסימן שמבטא את מהותם | פרשיות התפילין מבטאות את יסודות האמונה | אחד מהיסודות הללו הוא עניינה של ארץ ישראל, שנזכר פעמים רבות בתפילין | כמו מצוות יישוב הארץ, גם מצוות התפילין קושרת את הקדושה אל המציאות הגשמית | המצווה לקשור את התפילין על היד ועל הראש מבטאת את הקשר המוחלט שבין עם ישראל לה' ולתורתו | אפילו גידל אדם את שערו כנזיר עולם, אין שערו חוצץ
רביבים לבוש של מלכות: הציצית כביטוי לייעוד הישראלי
מצוות הציצית מבטאת באופן מיוחד את האמונה ואת הייעוד המיוחד של ישראל | הבגד מסתיר את הפגמים שבאדם ומעניק לו בכך כבוד, אך אפשר שיהיה זה כבוד מזויף | הבגד המכובד ביותר הוא הטלית המצויצת, שכן הטלית המרובעת מבטאת את כל הכוחות הגנוזים באדם ובעולם | אף שאין חובה לכסות את הראש בטלית, מעלה יש בזה, שכיסוי הראש מבטא כניעה לפני ה'
רביבים מצוות הנחת תפילין: למה רק בבוקר?
לדעת רבים חובת המצווה לגברים מהתורה להניח תפילין בכל יום למשך רגע אחד | מנגד, יש אומרים שחובה להניח תפילין כל היום, כפי שהיה נהוג בימי המשנה והגמרא | מתקופת המשנה ועד הראשונים היו רבים שלא הניחו תפילין כלל | למעשה מנהג רוב ככל ישראל, מתקופת הראשונים ועד ימינו, להניח תפילין בתפילת שחרית בלבד | על ידי מצוות תפילין נוכל להתקשר אל יסוד האמונה
ספר תורה ושמות קדושים מצוות כתיבת ספר תורה: המצווה, המימון והשותפות
מצווה על כל איש מישראל שיכתוב לעצמו את ספר התורה | קיום מצווה זו אינו יכול להיעשות מתוך מעשר כספים | גם מי שירש מאבותיו ספר תורה, מצווה שיכתוב את התורה בעצמו | חכמי ישראל ראו שכדי לקיים את התורה בישראל יש הכרח להתיר את כתיבת התורה שבעל פה | כיום נוהגים לקיים את מצוות כתיבת ספר התורה בשותפות | גם אישה יכולה ללמוד בספר התורה המקודש
רביבים כלבי נחייה בבית הכנסת
ככלל, אסור להכניס בעלי חיים לבית הכנסת, זאת מפני פגיעה בכבוד המקום והסחת דעת המתפללים | הרב פיינשטיין התיר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת | רבנים נוספים הצטרפו לדעתו מפני הצורך הגדול, ורבנים אחרים נטו לאסור מפני שיש בהכנסת כלב לבית הכנסת ביזוי גדול | עיקר המחלוקת היא על היחס הכללי לכלבים | מכיוון שמאות מיליוני בני אדם מגדלים כלבים בתוך בתיהם, לא ניתן להחשיב הכנסת כלב לבית כנסת כביזיון גדול | בשעת הדחק, כדי לסייע לעיוור או לסובל מפוסט־טראומה להתפלל במניין, יש לקבלו בבית הכנסת
רביבים ציצית ותפילין לנשים
מצוות ציצית נוהגת ביום בלבד, ממילא נשים פטורות ממנו | מתרגום יונתן בן עוזיאל משמע שיש איסור לנשים להתעטף בטלית משום "לא ילבש" | נשים פטורות גם ממצוות תפילין, מכיוון שגם היא מצוות עשה שהזמן גרמא | רוב האחרונים כתבו שיש למחות בנשים שרוצות להניח תפילין | למעשה, נשים שרוצות להתעטף בטלית בצנעה, רשאיות לעשות כן | לא נכון למחות כלפי נשים שמזלזלות במצוות שונות ומתעטפות בטלית ומניחות תפילין בפרהסיה בהפגנתיות, אלא לבקר באופן מועיל
רביבים מקום הנחת התפילין
מצוות עשה מהתורה לקשור בכל יום תפילין של יד על הזרוע | מצווה נוספת לקשור תפילין של ראש על הראש כנגד בין העיניים | מקום תפילין של יד הוא על השריר התפוח שביד בהטיה קלה פנימה לכיוון הלב | מקום הנחת תפילין של ראש הוא מתחילת המקום ששערות הראש גדלות בו מעל המצח ועד למקום שמוחו של תינוק רופס | צריך לכוון את התפילין שיהיו באמצע הראש כנגד בין העיניים | מי שברבות השנים הקריח, יכול להניחן על המקום ששערותיו גדלו בהיותו צעיר
רביבים תכלת להלכה
יש סוברים שהואיל והתברר שהפיקו את התכלת מהארגמון קהה הקוצים, חובה לצבוע בו פתילי תכלת לציצית | מנגד יש סוברים שקיימים ספקות גדולים על זיהוי התכלת, ועל כן אין מצווה להטילו בציצית | בעקבות אובדן מסורת הטלת התכלת בציצית ישנם מחלוקות וספקות שאין בידינו אפשרות להכריע בהם | למעשה, בלא הוראה מוסכמת של רוב מניין ורוב בניין של חכמי ישראל, אין חובה לשלב פתילי תכלת בציצית | אומנם מכיוון שמסתבר שזו התכלת שבה הלכו אבותינו, יש מעלה בהטלת פתילי תכלת בציצית | נכון למי שמהדר להטיל תכלת שידגיש שהוא עושה זאת בלי נדר
רביבים בנס או בדרך הטבע
האם ראוי לברך על ההצלחה הצבאית באיראן | האם נכון להגדיר את מה שאירע שם כנס | הדיוק של הר"ן על הפסוק "וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל" | כיצד שומרים על ענווה, ומאידך לא מתנכרים לכוח שנתן לנו ה' | ומה היה מיוחד בדוד המלך, שדווקא הוא זכה לניצחונות הגדולים ביותר – ובלי ניסים