ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ספר תורה ושמות קדושים
- מדורים
- רביבים
שאלה: כשאני לומד בבית המדרש ומוציאים ספר תורה ומניחים אותו על הבימה כדי לגלול אותו, האם חובה עליי לעמוד?
תשובה: כאשר מוליכים את ספר התורה, וכן כאשר מגביהים אותו, כל הרואה אותו צריך לקום עד שיניחו את הספר במקומו בארון או על הבימה. וקל וחומר הוא שאם לפני תלמידי חכמים מצווה מן התורה לעמוד כדי לכבד את התורה שלמדו, שנאמר: "והדרת פני זקן" (ויקרא יט, לב), קל וחומר שלפני ספר התורה עצמו מצווה לעמוד (קידושין לג, ב).
גם מי שעוסק בתורה חייב לקום בפני ספר התורה. ואפילו אינו רואה את ספר התורה, אם הוא שומע את קול הפעמונים שעל ספר התורה ומבין שמוליכים אותו, חייב לעמוד (שולחן ערוך ורמ"א יורה דעה רפב, ב; פתחי תשובה ג). אומנם החובה לעמוד בפני ספר התורה בעת שמוליכים אותו היא בתנאי שספר התורה נמצא באותה רשות, כגון שהוא בבית הכנסת ומוליכים את ספר התורה מן הארון לבימה. וכן היושב בחוץ ורואה שמוליכים את ספר התורה בחוץ - חייב לעמוד. אבל היושב מחוץ לבית הכנסת, או בחדר סמוך לבית הכנסת, ורואה דרך החלון או הפתח שמוליכים את ספר התורה, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, אינו צריך לעמוד (בית יוסף ורמ"א רפב, ב).
לאחר שספר התורה הונח במקומו, בארון הקודש, על הבימה או בחיקו של אדם שיושב על כיסא, אין צריך לעמוד, מפני שהספר נמצא במקום המיועד לו באותו הזמן (בית יוסף ורמ"א רמב, יח; משנה ברורה קמו, יז).
עמידה בשעת פתיחת הארון
שאלה: האם חובה לעמוד בעת שפותחים את ארון הקודש?
תשובה: כאשר פותחים את ארון הקודש בעת אמירת תפילות מיוחדות, מצד הדין אין חובה לעמוד. ראשית, מפני שספר התורה נמצא במקומו הראוי לו. שנית, הוא נמצא בארון שהוא רשות אחרת. ואף על פי כן נהגו להדר במצוות כבוד התורה ולעמוד, שכן דרכו של הארון להיות סגור, וכשהוא פתוח ראוי לכבד את התורה שנגלית לציבור (טורי זהב יורה דעה רמב, יג). אבל מי שחלש וקשה לו לעמוד, רשאי לשבת, ורק בשעה שיוליכו את ספר התורה מן ההיכל לבימה ומן הבימה להיכל ובעת ההגבהה - יתאמץ לעמוד. וכן יתאמץ לעמוד כשעומדים עם ספר התורה בתפילה לשלום המדינה.
עמידה בפני ספר תורה פסול
כאשר נמצא פסול בספר התורה, צריכים להשתדל לתקנו במהרה. ובינתיים עושים סימן בספר, כדי שידעו שהוא פסול, כגון שחוגרים את החגורה מעל המעיל כמנהג יוצאי אשכנז, או שקושרים מטפחת בראש הספר כמנהג יוצאי ספרד.
יש אומרים שדיני כבוד ספר תורה אינם חלים על ספר פסול, ואם מוליכים אותו אין צריך לקום מפניו (תשובה מאהבה א, קה; ערוך השולחן רפב, ד). ויש סוברים שככלל יש לכבדו כספר כשר (נודע ביהודה קמא יו"ד עא; חתם סופר יורה דעה ב, רעט), ולכן יש לעמוד בפניו (מסורת משה ד, רעד; הליכות שלמה תפילה יב, מד). ונכון להחמיר.
ישיבה עם הגב כלפי ספר התורה
שאלה: מקום הישיבה שלי בבית הכנסת הוא בין הבימה לארון הקודש, כך יוצא שבעת קריאת התורה אני יושב עם הגב כלפי ספר התורה. לסובב את הכיסא אי אפשר משום שהוא קבוע, האם מותר לשבת כך?
תשובה: מכבוד ספר התורה שלא יפנה לו אדם את גבו, וכפי שנהג הכהן הגדול בעת שיצא מקודש הקודשים, שלא הפנה את גבו ויצא, אלא יצא כשפניו אל הקודש. וכן הכוהנים והלוויים, בעת שסיימו את עבודתם במקדש ונפטרו לביתם, הלכו אחורנית כשפניהם אל הקודש. גם תלמיד היוצא מלפני רבו המובהק, לא יפנה לו את גבו וילך, אלא יצא כשפניו כלפי רבו (יומא נג, א; שולחן ערוך יורה דעה רפב, א).
היה ספר התורה מונח על מקום גבוה מעשרה טפחים וקל וחומר כשהוא בתוך ארון, כיוון שהוא נמצא ברשות אחרת, מותר בשעת הצורך להפנות את הגב כלפיו. לפיכך, מותר בעת קריאת התורה לשבת עם הגב כלפי ספר התורה, שכן הבימה גבוהה מעשרה טפחים. וטוב עשו שהעמידו את הכיסאות עם הפנים אל ארון הקודש, כי רוב הזמן ספר התורה בתוך ארון הקודש, וכדרך קבע מקומות הישיבה צריכים להיות מכוונים כלפיו.
הפניית הגב לארון הקודש
שאלה: האם מותר להפנות את הגב לארון הקודש?
תשובה: כיוון שספרי התורה נמצאים בארון הקודש שהוא רשות בפני עצמה, מותר. וכן כתב הרמב"ם (ספר תורה י, י): "ולא יחזיר אחוריו לספר תורה, אלא אם כן היה גבוה ממנו עשרה טפחים". וכן בשולחן ערוך (יורה דעה רפב, א). קל וחומר כאשר הספר מונח בארון הקודש, שבנוסף לכך שהוא בדרך כלל מעל גובה י' טפחים, הארון, שגודלו לפחות אמה על אמה על ג' אמות, הוא רשות לעצמו (פרי מגדים משב"ז אורח חיים סו"ס קמא), ובפרט כשהוא סגור. לכן מותר להפנות את הגב לארון הקודש בשעה שהולכים לכיוון היציאה מבית הכנסת (שו"ע יו"ד רפב, א; טורי זהב א).
אומנם מעבר לדין המדויק ביחס לספר התורה, נוהגים כבוד בארון הקודש, ולכן גם כשהוא סגור העומדים בסמוך לו נזהרים שלא להפנות לו את הגב. זאת משום שסמוך לארון הקודש, הכבוד והפגיעה בולטים יותר. אך כשיש בכך צורך, מותר לעמוד עם הגב לארון הקודש, וכדרך שהכוהנים שמברכים את העם או הרב שמעביר שיעור, עומדים כשפניהם לציבור וגבם לארון הקודש. וכן נהגו הכוהנים בבית המקדש בעת שבירכו את העם בברכת כוהנים, לעמוד כשפניהם אל העם ואחוריהם להיכל, משום כבוד הציבור (סוטה מ, א).
מנהג יפה לרבנים לנשק את פרוכת ארון הקודש לפני שמתחילים לדרוש בפני הקהל, והרי זה כעין נטילת רשות לדבר לפני הקהל, ובקשת מחילה על שהם נאלצים להפנות את הגב לארון הקודש.
הבאת ספר תורה למניין בר מצווה
שאלה: יש לבננו בר מצווה, אנחנו מארגנים מניין משפחתי ובו בננו יקרא את פרשת השבוע. ביקשנו מהגבאי לקחת ספר תורה, אך הוא טען שיכול להיות שיש בעיה להוליך את ספר התורה בעבור מניין פרטי, וביקש שנשאל רב מה ההלכה בזה.
תשובה: מפני כבודו של ספר התורה, יש ללכת לבית הכנסת כדי לקרוא בו, ולא להוליכו לבית פרטי ולקרוא בו שם. גם בעבור מי שמחמת אונסו אינו יכול לבוא לבית הכנסת, כגון חולה או אסיר, אין מוליכים את ספר התורה. אבל מותר להביאו בעבור אדם גדול בתורה שמחמת אונס אינו יכול לבוא לבית הכנסת (ירושלמי יומא ז, א; בית יוסף ורמ"א שם).
וכן מותר להביאו לצורך מניין שאינו יכול להתפלל בבית הכנסת (ביאור הלכה שם 'אין'). וכן מותר להוליך את ספר התורה מבית הכנסת למניין משפחתי שחוגג בר מצווה. לפיכך, מותר להביא ספר תורה למניין חיילים שמתאמנים בשטח.
הולכת ספר תורה על ידי אישה
שאלה: אני עובדת במועצה הדתית במקומנו, ומארגנים מניין לחגים באחד מבתי הספר, וצריכים להביא לשם ספר תורה. האם בשל היותי אישה יש בעיה שאני אביא את ספר התורה מבית כנסת שיש בו ספרי תורה רבים למקום המניין, ועדיף שאחפש גבר שיעשה את זה?
תשובה: מותר לאישה להוליך את ספר התורה, שכן כל האיסור לנגוע בספר התורה, לגברים ולנשים, הוא בקלף עצמו. אבל בעמודי הספר (עצי החיים) מותר לנגוע, וכן במעיל או בתיק שבו הספר נמצא מותר לנגוע, וכך נושאים אותו. גם לנשים בזמן נידתן מותר לשאת את התורה ולנשקה ולקרוא בה (שו"ע יו"ד רפב, ט).
בעת שמוליכים את ספר התורה, צריך להקפיד על כבודו. המוליך את ספר התורה צריך לשאתו זקוף בחיקו כנגד ליבו דרך כבוד. ולא יניח אותו כמשא על ראשו או כתפו, או בתרמיל מאחורי גבו (שו"ע יו"ד רפב, ג). כאשר מסיעים את ספר התורה במכונית, יש להשתדל שיצטרף לנהג נוסע נוסף שיישא את ספר התורה בחיקו, ולא יהיה מי שיפנה אליו את גבו. אם אין שם נוסע נוסף, יש להניח את ספר התורה בצורה מכובדת ויציבה על אחד המושבים. בשעת הצורך, אפשר להניחו במזוודה או עטוף בטלית בתא המטען (ערוך השולחן יורה דעה רפב, ו).
משלוח ספר תורה במטוס
כאשר יש צורך לשלוח את ספר התורה בחבילה במטוס או באונייה, יש נוהגים לפתוח את התפירות של יריעה אחת, ובכך תתבטל כשרותו באופן זמני, ולא תהיה כל כך פגיעה בכבודו בטלטולי הדרך (כף החיים אורח חיים קלה, עד). מנגד, יש אומרים שאין להתיר את היריעות משום שבכך מורידים את ספר התורה מקדושתו ופוגעים בכבודו, אלא יניחוהו במזוודה באופן מכובד ומוגן (אמרי יושר ח"ב קעא, ב). והבוחר יבחר.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
