כלבי נחייה בבית הכנסת | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
תפילה ובית כנסת
בית כנסת

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אלול של מלחמה
עם תחילת חודש אלול, כדי להתעורר בתשובה לקראת הימים הנוראים, התחלתי לקרוא בכל לילה בספר 'מעשה בצדיק ואלונקה' מאת הרב חיים נבון, שיצא לאור ביוזמת איגוד ישיבות ההסדר ובשיתוף עם הוצאת ידיעות ספרים. בספר מובאים סיפורי חייהם של הקדושים בני ישיבות ההסדר שנהרגו על קידוש השם במלחמה. כל פרק עוסק באחד הקדושים, ומובאים בו קטעים קצרים של סיפורים ותיאורים על דמותו הייחודית. אין בסיפורים ובתיאורים ניסיון להגזים כדי להאדיר את דמותם של הקדושים, אלא לתארם כפי שהם. דווקא בזכות זאת דמויותיהם מבהיקות באור מופלא.
כבחורי ישיבה הם התאמצו לשפר את עצמם, כל אחד בתחומים המיוחדים לו, בהבנה, בשקידה, בענווה, בשירותם הקרבי, ורובם ככולם בגמילות חסד. מהם שיכלו להיות תלמידי חכמים גדולים, כמו זה שהספיק לסיים את הש"ס פעמיים לפני בר המצווה, אבל אמר שסיים פעם אחת כדי לא להתגאות. הם כל כך אנושיים וטובים שהצער על אובדנם קורע את הלב, וכשמתוך סיפורים כאלה קוראים קריאת שמע שעל המיטה ומברכים ברכת "המפיל", עולות מחשבות וזולגות דמעות, כיצד נוכל להיות ראויים לקורבנם, כיצד נוכל לנחם את בני משפחתם, וכיצד נוכל להשלים כמידת האפשר את מה שלא הספיקו.

האם מותר להיכנס לבית כנסת עם כלב נחייה?

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

797 - מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - 90 שנה לפטירתו

798 - כלבי נחייה בבית הכנסת

799 - ועל המדינות בו ייאמר

טען עוד

שאלה : ישנו עיוור שמעוניין לבוא לבית הכנסת שלנו עם כלב הנחייה שלו. הוא ביקש זאת מהגבאי, והגבאי סירב, מפני שטען שהכנסת הכלב פוגעת בכבוד בית הכנסת והמתפללים. מנגד היו מתפללים שסברו שהוא טועה, ויש לקבלו עם כלב הנחייה שלו בכבוד. עם מי ההלכה?
תשובה : ככלל, אסור להכניס בעלי חיים לבית הכנסת, מפני שבית הכנסת נועד לדברים שבקדושה בלבד, והכנסתם לבית הכנסת פוגעת בכבודו ועלולה להסיח את דעת המתפללים. השאלה כאן היא: האם בשעת הדחק שכזו מותר?
רקע על כלבי נחייה
החל מלפני כמאה שנה, נמצאה הדרך לסייע לעיוורים על ידי כלבי נחייה מאולפים. בתחילה רק בודדים נעזרו בהם, ולפני כחמישים שנה השימוש בכלבי נחייה כבר נעשה נפוץ בארצות הברית, וכחמש עשרה שנה לאחר מכן בארץ. אומנם ישנם עיוורים שהחזקת כלב קשה עליהם או על משפחתם, והם מעדיפים ללכת לאט יותר בעזרת מקל.
לפני כעשרים וחמש שנה היו שהחלו להיעזר בכלבים גם לאנשים רואים שסובלים מפוסט־טראומה (PTSD). הכלבים המאולפים מעניקים להם תחושת ביטחון והקלה מחרדה, ומאפשרים להם לחזור לתפקוד רגיל. כלבים אלו מאומנים לחוש את החרדה כשהיא מתחילה להתגנב לליבם או כשמתחיל סיוט לילה, ולומדים להתקרב אל המטופל בחיבה ובחום ולהרגיעו.
דעת הרב פיינשטיין להתיר
כבר לפני כשבעים שנה בארצות הברית (תשי"ג) השיב הרב משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו) שמותר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת (אגרות משה אורח חיים א, מה), וכפי שמצינו שהתירו חכמים למי שמעוניין ללמוד תורה ונמצא בדרכו עם חמורו, להיכנס עם חמורו לבית המדרש (ירושלמי מגילה ג, ג). כמו כן, משמע שאביי בהיותו תלמיד צעיר ויתום, היה הולך בהדרכת האומנת שלו עם שה לכל מקום (ברכות סב, א), ומסתבר שנכנס איתו לבית המדרש. ייתכן שהכנסת בעל חיים לבית הכנסת נחשבת ביזיון כשאין בכך צורך, אבל לצורך גדול, כגון שלא יגנבו את החמור או השה, אין בזה כל כך ביזיון. לפיכך, כדי שלא יתבטל כל ימיו מתפילה בציבור וקריאת התורה וקריאת המגילה, יש להתיר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת, וטוב שישב בצידי בית הכנסת כדי למעט בהפרעה למתפללים.
דעת הרב ברייש לאסור
מנגד, הרב יעקב ברייש (תרנ"ו-תשל"ז), שנולד בגליציה ושימש כרב הקהילה החרדית בציריך שבשוויץ (חלקת יעקב או"ח לד, משנת תשכ"ה), טען נגד הרב פיינשטיין שאסור להכניס כלב לבית הכנסת כי זה ביזיון גדול. וכל מה שהתירו חכמים הוא להיכנס עם חמור או שה לבית מדרש שבו מותר לתלמידי חכמים לאכול, אבל לא לבית כנסת. מה עוד שייתכן וגם לבית המדרש לא הסכימו להכניסם, אלא קשרו אותם מחוץ לבית המדרש. בנוסף לכך, יש חשש כבד שהכלב יסיח את דעת המתפללים ובמיוחד הנערים מהתפילה, ומצינו שקבעו חכמים הלכות כדי למנוע הפרעות מהתפילה.
עוד הוסיף: "וזה העיקר אצלי, במקומות הללו שהפקירות כך מצויה ויהדות כך נתרופפה, ורבים הם האנשים השחצנים ההולכים עם כלביהם בראש כל חוצות... שאין זה רגש יהדות האמיתית להוליך עמו כלבים, רק האנשים השחצנים עושין כן". ואם יתירו להכניס כלב של עיוור, יטעו לחשוב "זה הכלב של הראש הקהל וכיוצא בזה שמלווה אותו לדרכו", ואף אחרים יקלו בכך. "ובעוונותינו הרבים שהיהדות כך נתרופפה, ובפרט במקומות הללו, אם יופתח פתח כמחט של סדקית יופתח הפתח כפתחו של אולם, וייתכן שימצא כבר איזה ראביי להתיר זאת ויתלה את עצמו באילן גדול לומר כבר הותר מהפרושים לצורך גדול להכניס כלב לבית הכנסת, והוא בתור ראביי כבר יכריע מה זה נקרא צורך גדול וחס וחלילה יוכל לצמוח מזה חילול השם גדול - שהנוצרים אוסרים להכניס כלב לבית תיפלתם, ולהבדיל לבית הכנסת מותר".
רבנים נוספים שאסרו
ככלל, האוסרים סוברים שיש בהכנסת כלב לבית הכנסת ביזוי גדול, ובנוסף לכך הכלב עלול להפחיד את המתפללים, ובמיוחד את הילדים, ולהפריע בכך לתפילה. כמו כן מצינו בדברי חז"ל דברים שליליים על כלבים רעים ומסוכנים. וכן כתב הרב משה מלכה, רבה של פתח תקווה, ב'מקוה המים' (ה, כא): "שאין לך זלזול וביזוי גדול מזה לבית התפילה". וכך כתב הרב חיים דוד הלוי, רבה של תל אביב, ב'מים חיים' (ג, טז). וכך כתב ב'ילקוט יוסף' (קנא, כה) בשם אביו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. וכך כתבו הרב כשר בחומש 'תורה שלמה' (טו במילואים אות י, בהערה); 'שערים מצויינים בהלכה' יג, ב; 'שערי משה' קנא, א (לרב שטינברג מקריית ים) ו'משנת יוסף' ט, נג. ולכך נטה הרב עמאר ב'שמע שלמה' ד, ג. והציעו שיקשרו את הכלב מחוץ לבית הכנסת ואחד המתפללים ינחה את העיוור בדרכו.
רבנים נוספים שהתירו
מנגד, המתירים סוברים שאין בהכנסת כלב נחייה לבית הכנסת ביזיון גדול, ולכן לצורך גדול שכזה מותר להכניסו. כך כתב הרבי מלובביץ' (אגרות קודש יח, ו' תתקלו). וכן דעת מו"ר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי חלק ב, אורח חיים יד), הרב פנחס טולידנו (מרוקו ולונדון; ברית שלום חלק א, אורח חיים טז), הרב אלישיב ('מנשים באהל', עמ' קכה), הרב חיים קנייבסקי (דעת נוטה חלק א, תפילה סח) והרב אבינר בפסקי שלמה א, עמ' 120.
יסוד המחלוקת
נראה שעיקר המחלוקת היא על היחס הכללי לכלבים, וממילא האם הכנסתם לבית הכנסת נחשבת ביזיון גדול. עד העת החדשה, זולת יחידים, בעיקר מלכים ורוזנים, לא היה מקובל לגדל כלבים לשעשוע. ורק לצורכי שמירה גידלום, והם נחשבו בעיקר כנובחים ומאיימים, והכנסתם לבתים נחשבה כדבר בזוי ומאוס. לעומת חמור, שנחשב מקובל ורצוי בבית, הואיל ושימש לרכיבה ומשא. עד היום בארצות האסלאם ובקהילות החרדיות לא מקובל כלל לגדל כלבים, ולכן הכנסתם לבתי הכנסת נחשבת ביזוי גדול.
מנגד, במאות השנים האחרונות באירופה ובשאר הארצות המפותחות כלכלית, הלכו ורבו האנשים המגדלים כלבים לשעשוע, עד שכיום מאות מיליוני אנשים מגדלים בתוך בתיהם כלבים, ומשלמים על קנייתם וטיפוחם כסף רב. בתוך כך למדו להיעזר בהם לצורכי טיפול וסעד. לכן מבחינתם הכנסת כלבי נחייה לבית הכנסת בשעת הדחק לצורך גדול אינה נחשבת ביזיון גדול.
כלבים מאולפים
יתרה מזו, מדברי האוסרים ניכר שלא הכירו כלבים, ובמיוחד לא כלבים מאולפים. לכן חששו שהכלב ינבח ויעשה את צרכיו בבית הכנסת, בלא לדעת שכלבים אלה מאולפים שלא לנבוח בחינם ולא לעשות צרכים שלא בזמנים ובמקומות מסודרים. כמו כן טענו שהנוכרים אינם מסכימים להכניס כלבים לבתי פולחנם, ולא ידעו שבארצות המערב רבים מהנוכרים מסכימים לכך.
כדי לסבר את האוזן ולהבהיר עד כמה מדובר בכלב מושקע, ראוי לציין שמחיר כלב נחייה לעיוור הוא כמאה וחמישים אלף שקלים, והוא מלווה את העיוור כשמונה שנים ואז יוצא ל"פנסיה" כחיית מחמד (על פי המרכז הישראלי לכלבי נחייה). אילופו של כלב שירות לטיפול בסובלים מפוסט־טראומה פשוט יותר, ולכן מחירו הוא החל משלושים אלף שקלים.
הלכה למעשה
אחר שמאות מיליוני בני אדם מגדלים כלבים בתוך בתיהם, לא ניתן להחשיב הכנסת כלב לבית הכנסת כביזיון גדול, ולכן בשעת הדחק, כדי לסייע לעיוור או לסובל מפוסט־טראומה להתפלל במניין, יש לקבלו בבית הכנסת. כדי למעט את ההפרעה לסדרי התפילה, נכון לסדר לו מקום בסוף בית הכנסת לא רחוק מהפתח.
אומנם בקהילות שמתפלליהן אינם רגילים לפגוש כלבים ולחבבם, הכנסת הכלב לבית הכנסת נתפסת כחילול הקודש, וממילא גם מפריעה לכוונת התפילה. ואזי ניתן להורות בהן כדעת הרבנים שאסרו להכניס כלבים אלו.
אם אפשר, עדיף לחנך את הציבור לחמול על העיוור או הסובל מפוסט־טראומה, ולהכניסו לבית הכנסת עם כלבו. שכן אין מצווה או מעלה בהתייחסות לכלב כחיה בזויה. וכפי הנראה, ככל שהשנים עוברות המודעות לתועלת שבכלבים עולה, והם נתפסים כחיה מכובדת יותר, וממילא עוד רבנים מתירים את הכנסתם לבית הכנסת.
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
יום העצמאות
אייר תש"ע
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
מנהגי תשעת הימים
אב תשפ"ג

רביבים

רביבים
הכוח הרוחני שבחזית: תפקיד שבט לוי במלחמות ישראל
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשפ"ו
רביבים
תפילין של רש"י ותפילין של רבנו תם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
בנימין זאב הרצל
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
רשמי מסע לארצות הברית: חולמים על עלייה!
הרב אליעזר מלמד

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרב יוסף צבי רימון
הרב שמואל אליהו
הרב שמעון קליין
הרב יעקב שפירא
הרב משה אליה
הרה"ג יעקב אריאל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו