עזות קדושה – סיפור לשבת

רבי אהרל'ה אמר לאליהו: "כאשר אצביע על בחור מסוים, יהודי לא דתי, תיגש אליו יחד איתי, נתפוס אותו בכוח ונוציא אותו מכאן. לקחתי אותך איתי כי איני מסוגל להתגבר עליו לבדי". "תדע לך", הוסיף הרבי, "שזה לא משנה בכלל אם הבחור ימחה ויצעק. ניקח אותו בכל אופן"

מעיין החוכמה

דממה השתררה בחדר בית הדין. רבי משה איסרליש ישב על כיסאו כשהוא מהורהר ביותר. לפתע התנער, פנה אל הסוחר התובע ואמר: "טענתך היא כי בעת שמסרת לחברך את כספך שהיתם ליד מעיין מים. ובכן, הזדרז ולך אל המעיין ומלא צלוחית ממימיו. או אז, כאשר תחזור לכאן עם המים, אדע בבירור מי מכם דובר אמת..."

ברכה והצלחה

הסוחר לא היה מוכן שרבי כליפא ימכור את הבדים במחיר כה מוזל. אז החליט, לראשונה, להפר את ההסכם בינו ובין רבי כליפא

אמת מארץ תצמח

שאלה החלה לנקר במוחם של תלמידיו: מדוע הבעל שם טוב מקרב את האנשים הפשוטים הללו?!

פסח על המרכבה

בשעה העשירית קיימו בני ביתו של ר' יששכר את הכתוב "שאור לא יימצא בבתיכם", אבל כפי שהיו נקיים מחמץ, כך היו נקיים ממצות ומשאר צורכי החג.

אש התורה ואור הנר

יום אחד הבחין בחור ישיבה בן 15 בשם ר' ישראל מאיר הכהן בר' נחומקה שבכל לילה בחצות הוא נעלם, הולך למקום כלשהו וחוזר כעבור שעה

ר' יהודי

האישה שראה ר' זונדל באותה שעת בוקר מוקדמת הייתה מן העניים. היא השכימה קום כדי להשיג את פח המים הכבד, ומי יודע איזה מרחק עברה עד כה בשאתה אותו.

אחותי כלה

החיד"א התפלא: הרי הוא נמצא כשנתיים בעיר הקודש, ומדוע רק עכשיו האנשים שמים לב אליו ומברכים אותו בכזאת יראה?!

נר ישראל

לאחר הדרשה הלכו מתפללים רבים לעבר הנמל כדי ללוות את החכם העומד להפליג מהעיר מיד בצאת השבת. רבי חיים פנה למלווים ואמר: "אתם עוד תחזרו מאוכזבים ממנו"

עיני לאה רכות

האישה לקחה כמה מוצרים וביקשה מעופר שיביא לה שקית אטריות שהייתה מונחת על מדף גבוה. עופר אמר לה: "תיקחי בעצמך. אני פה לבד, אל תשגעי אותי היום!"

הקבצן האלוקי

בסיום סעודת ליל שבת שאל אבן עזרא: "האם יש לכם תבשיל נוסף בבית?" "כן", ענה המארח הזקן, "יש לנו עוף מבושל לסעודת שבת בבוקר". "נאכל אותו כעת", ביקש אבן עזרא, "ומחר ירחם השם"

מפליא לעשות

האב ישב ליד בנו החולה, שהיה עם הזונדה באפו במצב של דמדומים - עין אחת פקוחה והשנייה סגורה. לפתע נשמע צלצול בפלאפון של האב.

אותיות פורחות

לפני מותו אמר ה'אור החיים' לאשתו כי אם תגיע לעניות מרודה, תמכור את תפיליו לאיש ירא שמיים ועשיר. לבסוף ביקש ממנה: "אבל תזהירי בכל לשון את הקונה שיקפיד מאוד לעסוק בענייני קדושה בלבד כל עוד הוא לובשן ולא יסיח את דעתו מהן!"

תשובה מאהבה

נפול תפול

שנאתו של ולדימיר ליהודים הלכה וגברה. הוא חש כי כישלונותיו נובעים מכוחו הרוחני של רב היהודים שלא פוסק מלימודו אפילו לרגע. מדי פעם רחרח סביב חלונו של הרב כשמוחו מנסה לרקוח איזו עלילה.

הגאון העגלון

ר' יוסף דב החל לשנן לעצמו איזו סוגיה קשה, שאותה התכוון להרצות לפני רבי שלמה קלוגר. הוא התרכז בנבכי הסוגיה העמוקה, ולא שם לבו לכך שהעגלה ירדה לגמרי מהדרך, והסוסים מסתובבים סתם כך באיזה מקום שומם...

קנאת המלאכים

הרוכל והנוכל

פרנסה לכל החיים