ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
החיד"א שמר היטב על המכתב ותפר אותו בבגדו פן יאבד בטלטולי הדרך הקשה. הוא יצא לדרכו. ארכו לו הימים, רבו נדודיו בים וביבשה והשתבשו דרכיו, ומרוב ייסורי הגוף והנפש שכח את המכתב של רבו.
כאשר הגיע החיד"א לאדמת ארץ ישראל נפל על פניו, השתטח מלוא קומתו ארצה ועיניו מלאו דמעות. לאחר שפסע ארבע אמות בארץ הקודש קיבל על עצמו שלא ליהנות מצדקה אלא מיגיע כפיו בלבד. הוא הגיע לירושלים והתיישב בה, רכש חמור להוביל טיח ולמוכרו בחוצות ירושלים, וכך פרנס את בני ביתו בעבודה קשה, ובכל זמנו הפנוי למד בצנעה בבית המדרש.
יום אחד, כעבור שנתיים, בפתע פתאום מת חמורו ובטלה פרנסתו. היה לו צר מאוד על כך, אבל הוא לא התריס כלפי מעלה והצדיק עליו את הדין, באומרו שבוודאי חטא ולכן נשבר מטה לחמו. ואז משום מה משמש בבגדיו ומצא לפתע את מכתבו של אור החיים שעשאו שליח להניחו בכותל המערבי. הוא הבין מיד מהו עוונו: במשך שנתיים מעל בשליחותו של רבו כאשר המכתב היה צרור בין בגדיו והוא שכחו.
הוא קרע את כנף בגדו והוציא את המכתב. לאחר מכן הלך למקווה, טבל ש"י טבילות בכוונה וישב בתענית כדי לכפר על עוונו. בשעת מנחה הלך לכותל המערבי עם המכתב. כאשר הגיע ניגש ברעד אל האבנים הגדולות, הניח את המכתב בסדק שבין שתי אבנים, עמד בפינה והתפלל בעבור רבו הקדוש.
כאשר סיים את תפילתו חזר לביתו בשמחה גדולה ואחר כך הלך לבית המדרש להגות בתורה כהרגלו. משום מה נפל פחדו על האנשים אשר למדו מסביבו. הם ניגשו אליו ביראה גדולה ושאלו לשלומו, כאילו ראו אותו לראשונה בחייהם.
החיד"א התפלא: הרי הוא נמצא כשנתיים בעיר הקודש, ומדוע רק עכשיו האנשים שמים לב אליו ומברכים אותו בכזאת יראה?! כאשר הביע בפניהם את תמיהתו השיבו כי קרן אור פניו ולכן נפל פחדו עליהם. אמר להם החיד"א כי אינו יודע על מה הם מדברים.
ואז ניגש לחיד"א הראשון לציון, רבם של יהודי ארץ ישראל, ואמר: "ספר לי מה עשית היום וכל מה שעבר עליך".
"לא עשיתי דבר מיוחד", תמה החיד"א, "דרכי היום הייתה כבכל יום, פרט לעובדה שחמורי שבק חיים ולא יכולתי לעבוד". ואז נזכר והוסיף: "ולבושתי עליי להזכיר את חטאי כי שכחתי במשך שנתיים להטמין את המכתב שנתן לי מורי ורבי אור החיים הקדוש בין אבני הכותל, והיום תיקנתי את המעוות".
"ברצוני לראות את המכתב שיצא מיד קודשו של אור החיים!", ביקש הראשון לציון.
החיד"א מיאן להראות לרב את מקום מכתבו של אור החיים בין אבני הכותל. לאחר הפצרות נוספות גזר הראשון לציון על החיד"א שיראה לו היכן הטמין את דברי אור החיים. החיד"א נאלץ לציית לדברי המרא דאתרא והלך עמו לכותל, שם הצביע מרחוק על המקום המדויק שבו הטמין את המכתב.
הראשון לציון ניגש לחריץ שבין האבנים, הוציא את הנייר המקופל, פתח אותו וקרא בחרדת קודש את המילים הבאות: "אחותי כלה, אבקש ממך שתבואי לעזרת תלמידי יקירי שנמצא בצרה".
הראשון לציון לא היה מסוגל לפצות את פיו מרוב תדהמה. הוא חזר בדממה לבית מדרשו ומיד מינה את החיד"א למורה צדק בירושלים.
מאז יצא לרבי חיים דוד יוסף אזולאי שם טוב בארץ ובעולם כולו, והוא יצא בשליחותם של תלמידי החכמים בירושלים למקומות רבים, ועשה חסדים וטובות לכל יושבי ארץ ישראל. בשנותיו האחרונות שימש כרב בליבורנו באיטליה, שם הוציא לאור את רוב ספריו הקדושים, ושם נפטר בי"א באדר בשנת תקס"ו (1806 למניינם). בשנת תש"כ הועלו עצמותיו ארצה ונטמנו אחר כבוד בהר המנוחות בירושלים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
