ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לאחר הפסקת צהריים, בתום שטיפת המכולת ופתיחתה מחדש, הגיעה אישה צעירה עם חמישה ילדים קטנים. עופר אמר לה: "רק זה היה חסר לי עכשיו... שימי את הילדים בצד, שלא יעשו לי בלגן!".
האישה כינסה את ילדיה שנבהלו מעט מהתנהגותו בפינת המכולת והחלה לסייר עם העגלה. היא לקחה כמה מוצרים וביקשה מעופר שיביא לה שקית אטריות שהייתה מונחת על מדף גבוה, מה שהצריך עלייה בסולם. עופר אמר לה: "מה שאת יכולה לקחת, תיקחי בעצמך. אני פה לבד, אל תשגעי אותי היום!"
האישה ויתרה על האטריות וביקשה לערוך חשבון. חלק מהמוצרים היו ללא תו מחיר. עופר אמר לה: "אני לא יכול לברר לך כעת את המחירים. אם אין מחיר, אל תקני!".
"אין בעיה, מה שאתה לא יודע אשאיר כאן", ענתה והוסיפה, "תרשום בכרטיסייה של משפחת צ'ולק". לאחר מכן לקחה את המוצרים, קראה לילדיה המכונסים ויצאה מהמכולת.
למחרת, ביום שישי, הגיע אחד מילדיה של גב' צ'ולק ואמר לעופר שאמו מבקשת שיגיע לביתה. עופר לא ידע מה הלקוחה רוצה ממנו וענה בקוצר רוח: "אם יהיה לי זמן אקפוץ".
בתום עבודתו בשעת צהריים אמר לעצמו: אלך ללקוחה הנודניקית הזאת ואראה מה היא רוצה.
כאשר הגיע לדלת הבין שמדובר במשפחה שקשורה מאוד לארגון החסד 'עזר מציון'. הוא החל להצטער על התנהגותו מאתמול.
גברת צ'ולק פתחה את הדלת ואמרה לו: "שלום, אולי תרצה לבוא אלינו לסעודת ליל שבת?".
"אתם ליטאים ואני רחוק מזה", אמר עופר, "וחוץ מזה, אני לא מכיר את המאכלים שלכם".
"איזה אוכל תרצה שאכין?", שאלה.
"העיקר שיהיה עוף", אמר.
"אל תדאג, יהיה עוף", הבטיחה.
"יש לי בקשה נוספת. אם לא ארגיש נוח בארוחה, אצא באמצע".
"אין שום בעיה", ענתה.
"ועוד דבר", אמר, "אני לא מכיר אתכם, וברצוני לבוא עם חבר ועם אחיו שתמיד צמוד אליו, כדי שארגיש נוח".
"בסדר גמור", אמרה, "העיקר שתרגיש בנוח".
עופר הגיע עם חבריו וישב ליד הרב חנניה צ'ולק. מדי כמה דקות נכנס מישהו ושאל את הרב איזו שאלה. הסעודה הייתה נהדרת ולקינוח הוגשה גלידה טעימה.
בסיום הארוחה אמרה לאה לאורחיה: "בעלי הולך כעת לשיעור. הוא ילווה אתכם קצת". הם יצאו וכל כמה מטרים בירכו עוברים ושבים את הרב צ'ולק בשבת שלום.
"איך התנהגתי לרבנית במכולת?!" נחמץ לבו של עופר בקרבו.
כעבור זמן מה הייתה אמו של עופר זקוקה לייעוץ רפואי. מכרים הציעו לו: "לך לחנניה צ'ולק, ראש 'עזר מציון', והוא יעזור לך".
עופר הבין סופית במי פגע והצטער מאוד.
הוא המשיך לבוא לשבתות בבית צ'ולק וממש הפך לבן בית.
עברו כמה שנים ובני הזוג צ'ולק עמדו לחתן את בנם אלעזר עם בת גילו הדסה. הרבנית לאה ידעה שעופר עוסק בהסרטה כתחביב וביקשה ממנו להסריט את החתונה בווידיאו, והוא נעתר בשמחה לבקשתה.
כאשר הגיע לאולם שאל את הרבנית לאה: "תגידי לי במי להתמקד בצילום. מי חשוב יותר?"
"כולם חשובים", ענתה.
למרות דבריה העדיף להתמקד באנשים הידועים יותר שהגיעו לחתונה. בגלל שלא הכיר את כולם, עמד על כיסא וחשב: אם יזיזו אותי סימן שהגיע אדם חשוב, אם ידחפו אותי סימן שהגיע מישהו חשוב מאוד, ואם יעיפו אותי עם הכיסא זה סימן שהגיע מישהו חשוב מאוד מאוד...
כעבור שעה וחצי קראה לו הרבנית לאה מעזרת הנשים ושאלה: "עשית הפסקה?"
"בטח", אמר.
"איפה הצלחת שלך?" המשיכה לחקור.
"שמתי באיזה מקום", ניסה להתחמק.
הרבנית לאה שלחה את אחד מילדיה לוודא זאת ודאגה שיאכל.
פרט לרבנים הגיעו לחתונה שרים, מנכ"לים של משרדי ממשלה, מפכ"ל המשטרה ואח"מים נוספים, ועופר הרבה לצלמם.
לקראת סיום החתונה אמר עופר לרבנית: "אני מקנא בכם. אילו אנשים חשובים היו פה הערב!" והצביע על שולחן האח"מים.
"לא!" אמרה הרבנית, "זה לא השולחן הכי חשוב. בוא אראה לך את השולחן החשוב ביותר".
היא הצביעה לעבר שולחן מוזר שלא הבחין בו כלל. הוא התבונן וראה שישבו סביבו ילדים חולים, חלקם בגופם וחלקם בנפשם.
"לשולחן הזה את מתכוונת?!" תמה.
"זה השולחן שהכי חשוב לי כאן!"
עופר החל לרעוד. בקושי הצליח לצלם את הילדים.
עברו שנים נוספות ויום אחד נודע לעופר שהרבנית לאה חלתה במחלה קשה.
בתחילת מרחשוון הוא הגיע לבקרה בביתה והביא לה מארז דיסקים ממוספרים שנקראו 'רוגע' ובהם נעימות. בניה סיפרו שהייתה מבקשת מהם בהומור שאפיין אותה גם בשעות הקשות: "תביאו לי את רוגעלך 1" או "רוגעלך 2".
ביום ראשון, ט"ז במרחשוון, נודע לעופר שהרבנית לאה צ'ולק הלכה לעולמה והיא בת 57. הוא לא ידע את נפשו מרוב צער. כאשר הגיע למשרדי 'עזר מציון', שם הונחה גופתה, ביקש ממנה סליחה על הכול. הוא צעד בלוויה ולא הפסיק לבכות, ובאחד מימי השבעה סיפר את סיפורו.
מתוך העיתון בשבע
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
למה ללמוד גמרא?
איך עושים קידוש?
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אנחנו קודש למענך
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
