ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
הגיע יום בדיקת חמץ, ועדיין אין זכר למעות ולשום מצרך של פסח.
הגיע אור לארבעה עשר בניסן, זמן בדיקת חמץ, ובבית לא נמצאה אפילו חתיכת לחם, עד שנאלץ לשאול משכניו כיכר לחם.
ר' יששכר לא ידע מה עדיף: האם לקיים את מנהג עשרה פתיתי חמץ או לתת את החתיכות לבני ביתו המשוועים לחתיכת לחם צנומה? לבסוף החליט לקיים בכיכר קודם כול את המנהג הקדוש של פתיתי החמץ כנגד עשר הספירות ומצוות ביעור חמץ. אגב כך בני ביתו, העטופים ברעב זה כמה ימים, סעדו את לבם ולא הותירו מהכיכר זכר עד בוקר.
לאחר תפילת שחרית חזר ר' יששכר לביתו. דרכו הייתה לא לספר על מצבו לאף אדם, אלא לסמוך בביטחון עז על בורא העולם. עברה שעה ועוד שעה, עד שעבר סוף זמן אכילת חמץ ובני הבית נשארו שוב בחוסר כול.
בשעה העשירית קיימו את הכתוב "שאור לא יימצא בבתיכם", אבל כפי שהיו נקיים מחמץ, כך היו נקיים ממצות ומשאר צורכי החג. מה יהיה עם ליל הסדר המתקרב ובא בצעדים מהירים? ומה יהיה עם הרעב?
והנה, בשעה שלישית אחר חצות היום, הגיעו לרדושיץ שני אנשים במרכבה רתומה לשני סוסים. חזותם ומלבושם העידו כי הגיעו ממדינת אשכנז. הם שאלו את אחד המקומיים: "היכן גר כאן איש חסיד וירא שמיים שנזהר בכל ימי הפסח לאכול רק מצה שמורה ונזהר מאוד אפילו ממשהו חמץ?".
התושב לא הכיר את ר' יששכר שהיטיב להצניע את מעלתו, והנוסעים המשיכו לחפש איש חסיד וירא שמיים, אך לשווא. לבסוף פגשו שני נערים שדרו בשכנות לר' יששכר והכירו קצת במעלתו. הם הראו לאורחים היכן הוא מתגורר. בבואם לביתו מצאו את הרבנית ושאלו אותה: "היכן בעלך?"
"הוא לומד כעת בבית המדרש. מה מבוקשכם?"
"מארץ רחוקה באנו", אמרו, "אנו מוכרחים להישאר כאן בליל החג, והיות שבביתנו אנו נזהרים בכל החומרות, רוצים אנו לערוך את חג המצות כמו בבית. ומכיוון ששמענו על בעלך כי הוא איש ירא שמיים, ברצוננו לחוג את הפסח אצלכם".
"אגיד לכם את האמת", ענתה בלב נשבר, "רציתי מאוד להכניס אורחים, אבל עדיין לא הוכן אצלנו מאומה לחג הפסח. אני מתביישת מאוד... אבל זו האמת. כעת קרוב לכניסת החג ואין לנו כלום כפשוטו..."
"אל תדאגי!", ענו, "הסתכלי בעד החלון, וראי מה הבאנו איתנו. כל הפסח ממש מונח על המרכבה בתוך תיבה סגורה. מיד נביא הכול לתוך ביתכם".
השניים יצאו והביאו תיבה מלאה בכל טוב, מצות ויין משובח, בשר ודגים וכל מטעמים, וכל הירקות הנצרכים לליל הסדר, ואפילו קליות ואגוזים לחלק לילדים, וניגשו לערוך את השולחן.
כשהגיע זמן המנחה, הלכו האורחים אל בית המדרש שבו שהה ר' יששכר והתפללו מנחה וערבית של חג. לאחר התפילה ניגשו אליו האורחים ואמרו לו: "גוט יום טוב! אנחנו מעיר רחוקה ממדינת אשכנז, ואירע עיכוב שמנע מאיתנו להגיע לביתנו לחג הפסח. והיות שבביתנו אנו זהירים ביותר בחומרות החג, על כן אנו רוצים לחוג את הפסח אצל ירא וחרד לדבר ה', ושמענו על כבודו שהוא מהחרדים לדבר ה'. על כן רצינו לשאול, אם אפשר להישאר אצלכם בחג?"
"בחפץ לב", אמר הצדיק מרדושיץ, "אולם לא אכחיש כי לא הכנתי לחג מאומה. ואיני יודע בעצמי איך אערוך את הסדר, ועל ה' שם אני את מבטחי".
"אם לא יהיה אוכל, לא נאכל", ענו השניים.
כאשר בא ר' יששכר לביתו עם אורחיו, ראה כי הבית מלא אורה ושמחה, והשולחן ערוך ומסודר כיד המלך. הוא שאל בהשתוממות את רעייתו: "מנין כל זה?!"
"האורחים שבאו עמך הביאו את כל זה", ענתה.
רבי יששכר נתן שבח והודאה לה' על הניסים ושמח מאוד עם אורחיו כי ראה שהם תלמידי חכמים ויראי שמיים. הם ערכו עמו את הסדר ברוב עוז וחדוה, ועסקו כל הלילה בסיפורי יציאת מצרים, וכך היה גם בלילה השני.
בצאת החג בירכו האורחים את בני הבית, ולאחר ההבדלה הלכו ונעלמו כלעומת שבאו. חיפשו אותם בכל העיר ולאחר שלא מצאו הבינו שאין מדובר בסתם אנשים.
בבוא חג השבועות נסע ר' יששכר לרבו הקדוש החוזה מלובלין. בעת קבלת שלום שאלו הרבי על מצבו ואיך עבר עליו הפסח. ר' יששכר סיפר על הניסים ועל הנפלאות מהאורחים המסתוריים שנעלמו במוצאי יום טוב.
ענה החוזה מלובלין: "יודע אתה מי היו האורחים החשובים הללו? הלא הם מלאכי מעלה מיכאל וגבריאל! אשריך וטוב חלקך. זהו סימן אורה בעבורך. מהיום והלאה אפלתך תאיר ויתרומם קרנך בעולם".
וכך היה. רבי יששכר דב נודע כאחד מגדולי החסידות והתפרסם במופתים המסעירים שחולל עד שכונה הבעל שם טוב השני.
ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
