בית המדרש

  • מדורים
  • מאמרים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

פסח על המרכבה

בשעה העשירית קיימו בני ביתו של ר' יששכר את הכתוב "שאור לא יימצא בבתיכם", אבל כפי שהיו נקיים מחמץ, כך היו נקיים ממצות ומשאר צורכי החג.

undefined

עודד מזרחי

ניסן תשע"ו
3 דק' קריאה
לפני חג הפסח, ביתו של ר' יששכר דב מרדושיץ בפולין היה ריק מכול.

הגיע יום בדיקת חמץ, ועדיין אין זכר למעות ולשום מצרך של פסח.
הגיע אור לארבעה עשר בניסן, זמן בדיקת חמץ, ובבית לא נמצאה אפילו חתיכת לחם, עד שנאלץ לשאול משכניו כיכר לחם.
ר' יששכר לא ידע מה עדיף: האם לקיים את מנהג עשרה פתיתי חמץ או לתת את החתיכות לבני ביתו המשוועים לחתיכת לחם צנומה? לבסוף החליט לקיים בכיכר קודם כול את המנהג הקדוש של פתיתי החמץ כנגד עשר הספירות ומצוות ביעור חמץ. אגב כך בני ביתו, העטופים ברעב זה כמה ימים, סעדו את לבם ולא הותירו מהכיכר זכר עד בוקר.
לאחר תפילת שחרית חזר ר' יששכר לביתו. דרכו הייתה לא לספר על מצבו לאף אדם, אלא לסמוך בביטחון עז על בורא העולם. עברה שעה ועוד שעה, עד שעבר סוף זמן אכילת חמץ ובני הבית נשארו שוב בחוסר כול.
בשעה העשירית קיימו את הכתוב "שאור לא יימצא בבתיכם", אבל כפי שהיו נקיים מחמץ, כך היו נקיים ממצות ומשאר צורכי החג. מה יהיה עם ליל הסדר המתקרב ובא בצעדים מהירים? ומה יהיה עם הרעב?
והנה, בשעה שלישית אחר חצות היום, הגיעו לרדושיץ שני אנשים במרכבה רתומה לשני סוסים. חזותם ומלבושם העידו כי הגיעו ממדינת אשכנז. הם שאלו את אחד המקומיים: "היכן גר כאן איש חסיד וירא שמיים שנזהר בכל ימי הפסח לאכול רק מצה שמורה ונזהר מאוד אפילו ממשהו חמץ?".
התושב לא הכיר את ר' יששכר שהיטיב להצניע את מעלתו, והנוסעים המשיכו לחפש איש חסיד וירא שמיים, אך לשווא. לבסוף פגשו שני נערים שדרו בשכנות לר' יששכר והכירו קצת במעלתו. הם הראו לאורחים היכן הוא מתגורר. בבואם לביתו מצאו את הרבנית ושאלו אותה: "היכן בעלך?"
"הוא לומד כעת בבית המדרש. מה מבוקשכם?"
"מארץ רחוקה באנו", אמרו, "אנו מוכרחים להישאר כאן בליל החג, והיות שבביתנו אנו נזהרים בכל החומרות, רוצים אנו לערוך את חג המצות כמו בבית. ומכיוון ששמענו על בעלך כי הוא איש ירא שמיים, ברצוננו לחוג את הפסח אצלכם".
"אגיד לכם את האמת", ענתה בלב נשבר, "רציתי מאוד להכניס אורחים, אבל עדיין לא הוכן אצלנו מאומה לחג הפסח. אני מתביישת מאוד... אבל זו האמת. כעת קרוב לכניסת החג ואין לנו כלום כפשוטו..."
"אל תדאגי!", ענו, "הסתכלי בעד החלון, וראי מה הבאנו איתנו. כל הפסח ממש מונח על המרכבה בתוך תיבה סגורה. מיד נביא הכול לתוך ביתכם".
השניים יצאו והביאו תיבה מלאה בכל טוב, מצות ויין משובח, בשר ודגים וכל מטעמים, וכל הירקות הנצרכים לליל הסדר, ואפילו קליות ואגוזים לחלק לילדים, וניגשו לערוך את השולחן.
כשהגיע זמן המנחה, הלכו האורחים אל בית המדרש שבו שהה ר' יששכר והתפללו מנחה וערבית של חג. לאחר התפילה ניגשו אליו האורחים ואמרו לו: "גוט יום טוב! אנחנו מעיר רחוקה ממדינת אשכנז, ואירע עיכוב שמנע מאיתנו להגיע לביתנו לחג הפסח. והיות שבביתנו אנו זהירים ביותר בחומרות החג, על כן אנו רוצים לחוג את הפסח אצל ירא וחרד לדבר ה', ושמענו על כבודו שהוא מהחרדים לדבר ה'. על כן רצינו לשאול, אם אפשר להישאר אצלכם בחג?"
"בחפץ לב", אמר הצדיק מרדושיץ, "אולם לא אכחיש כי לא הכנתי לחג מאומה. ואיני יודע בעצמי איך אערוך את הסדר, ועל ה' שם אני את מבטחי".
"אם לא יהיה אוכל, לא נאכל", ענו השניים.
כאשר בא ר' יששכר לביתו עם אורחיו, ראה כי הבית מלא אורה ושמחה, והשולחן ערוך ומסודר כיד המלך. הוא שאל בהשתוממות את רעייתו: "מנין כל זה?!"
"האורחים שבאו עמך הביאו את כל זה", ענתה.
רבי יששכר נתן שבח והודאה לה' על הניסים ושמח מאוד עם אורחיו כי ראה שהם תלמידי חכמים ויראי שמיים. הם ערכו עמו את הסדר ברוב עוז וחדוה, ועסקו כל הלילה בסיפורי יציאת מצרים, וכך היה גם בלילה השני.
בצאת החג בירכו האורחים את בני הבית, ולאחר ההבדלה הלכו ונעלמו כלעומת שבאו. חיפשו אותם בכל העיר ולאחר שלא מצאו הבינו שאין מדובר בסתם אנשים.
בבוא חג השבועות נסע ר' יששכר לרבו הקדוש החוזה מלובלין. בעת קבלת שלום שאלו הרבי על מצבו ואיך עבר עליו הפסח. ר' יששכר סיפר על הניסים ועל הנפלאות מהאורחים המסתוריים שנעלמו במוצאי יום טוב.
ענה החוזה מלובלין: "יודע אתה מי היו האורחים החשובים הללו? הלא הם מלאכי מעלה מיכאל וגבריאל! אשריך וטוב חלקך. זהו סימן אורה בעבורך. מהיום והלאה אפלתך תאיר ויתרומם קרנך בעולם".
וכך היה. רבי יששכר דב נודע כאחד מגדולי החסידות והתפרסם במופתים המסעירים שחולל עד שכונה הבעל שם טוב השני.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il

מתוך העיתון בשבע.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il