45 שיעורים
רביבים לקראת שני ימים טובים ושבת
ייחודה של שמחת ראש השנה – מתוך רעדה ** אין להכין מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני, עד צאת הכוכבים ** האם מותר להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון בעבור היום השני ** כיצד להכין עירוב תבשילין מערב ראש השנה לשבת, ומה טעם המצווה ** המצווה להניח עירוב תבשילין חלה על כל משפחה ** האם וכיצד מותר להתרחץ ביום טוב ובשבת ** האם מותר לשמוע קול שופר באמצעות מכשיר שמיעה, ומה יקרה כשיתפתח השתל הקוכליארי
רביבים מנהג אמירת סליחות
סליחות הוא מנהג שהחלו ישראל לנהוג בו מתקופת הגאונים, לפני יותר מאלף שנה; בסוף תקופת הראשונים נתקבל המנהג בקהילות הספרדים לומר סליחות בכל חודש אלול ועשרת ימי תשובה; באשכנז התקבל המנהג להתחיל לומר סליחות במוצאי השבת שלפני ראש השנה; הזמן המובחר לסליחות הוא באשמורת הבוקר; אומרים סליחות במניין, מפני שי"ג מידות רחמים הן דברים שבקדושה שצריך מניין כדי לאומרם; אומנם יש בסליחות משפטים שמתאימים לתקופת הגלות, אבל ניתן לאומרם מתוך הזדהות עם היהודים שסבלו בגלות, שאנחנו ממשיכיהם
תקיעת שופר קבלת מלכותו ותקיעת השופר
הרבה עבדים יש בעולם, אשרינו שאנו זוכים לקבל על עצמנו את מלכותו של מלך מלכי המלכים בראש השנה , שני סוגי קולות ישנם לשופר - תקיעה ותרועה. התקיעה, שהיא קול פשוט ואחיד, מבטאת שמחה ויציבות, ואילו התרועה, שהיא קול שבור וקטוע, רומזת לשיברון ולחרדה, חכמים תיקנו תקיעה לפני ואחרי התרועה כדי לרמוז שלמרות החרדה אנו מאמינים שמטרת יום הדין היא לתקן את מעשינו ולהיטיב לנו באחריתנו.
רביבים יום הכיפורים והתיקון שבין אדם לחברו
השעיר שעלה בגורל לה' נועד לכפר על טומאת מקדש וקודשיו, ללמדנו שכל החטאים נובעים מפגם בהתקשרות שלנו לערכי הקודש , ערב יום הכיפורים נהג הרב צבי יהודה קוק זצ"ל לעורר אותנו לאהבת הבריות , מטרת התענית ביום הכיפורים היא לנתק מעט את נשמתנו מכבלי החומר ולאפשר לכל השאיפות הטובות והאמיתיות שלה להשתחרר ולהתגלות.
תקיעת שופר עניינה של תקיעת השופר בראש השנה
המצוות שעוסקות בחיצוניות לכאורה של האדם, מבטאות יסוד עמוק יותר של מחויבות בלתי מסויגת לברית עם ה' , הנעזר במכשיר שמיעה יוציא אותו לכתחילה בזמן תקיעת שופר, אך אם בלא זה לא יוכל לשמוע, ישתמש במכשיר , פרנסי משרד החינוך סברו שבקשתנו לשלוש כיתות בכל מחזור באולפנת הר ברכה מוגזמת, אך בחסדי ה' נחנך השבוע הבניין החדש כשכל הכיתות בו מאוכלסות עד תום
רביבים סוד כפרתו של יום הכיפורים
ביום הכיפורים מתגלה הברית הנצחית בין הקב"ה לישראל, שאינה תלויה במעשים ונמשכת למרות החטאים * מקום מרכזי בעבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים ניתן לכפרה על הקודש על ידי השעיר לה', וכפרה זו חשובה ורלוונטית גם בימינו * הערכים שהתגלו בקודש הקודשים דרך הארון, הלוחות והכפורת, הם אמונה בה' דרך קדושת ישראל, תורה ואהבה * לכן ראוי להתעורר ביום הכיפורים לתיקון בעיקר במישורים אלה: היחס לעם ישראל לכל גווניו, לימוד התורה, אהבת הבריות ובניין המשפחה, וכן יישוב ארץ ישראל שהקדושה תלויה בו
הלכות יום הכיפורים הלכות יום כיפורים
א - כבוד היום. ב - איסור מלאכה ומצוות שביתה. ג - מצוות הווידוי. ד - הווידוי ביום הכיפורים ודיניו. ה - זמני הווידוי. ו - פירוט החטאים בווידוי. ז - וידוי ברבים. ח - זמני היום. ט - הדלקת נרות. י - זמן כל נדרי וקבלת היום לגברים. יא - תפילת ערבית וליל יוה"כ. יב - ברוך שם כבוד מלכותו. יג - קריאת התורה ונדבות. יד - הכריעות שבתפילת מוסף. טו - משמעות ההשתחוויה. טז - ברכת כהנים בנעילה. יז - נעילה. יח - קבלת האמונה ותקיעת השופר. יט - זמן סיום הצום, ערבית וברכת הלבנה. כ - הבדלה.
ימים נוראים עשרת ימי תשובה
א - תשובה. ב - שינויי התפילה בעשרת ימי תשובה. ג - תורה וחסד. ד - עבירות שבין אדם לחברו. ה - דרכי בקשת הסליחה וההתפייסות. ו - מנהגי עשרת ימי תשובה. ז - שבת שובה. ח - כפרות. ט - אכילה בערב יום הכיפורים. י - מנהגי ערב יום הכיפורים. יא - התרת נדרים. יב - מודעה לביטול נדרים לעתיד.
תקיעת שופר הלכות תקיעת שופר
א - מצוות שמיעת תרועת השופר. ב - שלושים תקיעות. ג - תקיעות מיושב ומעומד. ד - מנהג מאה תקיעות. ה - הברכה, המצווה והכוונה. ו - זמן המצווה ודין נשים וקטנים. ז - הלכות ומנהגי התקיעות. ח - קידוש לפני תקיעות ומוסף. ט - ראש השנה שחל בשבת בזמן המקדש. י - ראש השנה שחל בשבת לאחר שנחרב המקדש. יא - גדרי תרועה ושברים. יב - גדרי תקיעה. יג - סדר התקיעות והנשימות. יד - הפסקים וטעויות בתקיעות. טו - מהו שופר. טז - מדיני השופר.
הלכות ראש השנה מנהגי ראש השנה
א - יום הזיכרון והדין. ב - יום תרועה. ג - ראש השנה. ד - חגיגיות בלבוש וסעודות. ה - ביאור הביטחון והשמחה. ו - המלכת ה' בתפילות. ז - ראש השנה יומיים. ח - שמירת יומיים בזמן הזה. ט - דין היום הראשון והשני וברכת שהחיינו בשני. י - מלכויות זיכרונות ושופרות. יא - ענייני תפילה וקריאה בתורה. יב - מאכלים לסימן טוב. יג - סדר האכילה. יד - עוד מנהגי סימנים. טו - תשליך. טז - ראש השנה שחל בשבת.
רביבים הצום – גם למעוברות ולמיניקות
אין עניין להרבות ביום כיפור בווידויים מפורטים יותר ממה שנהוג, מכיוון שהעיקר הוא החיבור לשורש ולרצון הפנימי * עיקר היום הוא הכפרה על ידי התענית, ולכן מי שהצום מקשה עליו – עדיף שישכב במיטה כל היום ולא יגיע לתפילה, ובלבד שלא יאכל * היום גופנו איננו חלש מבעבר אלא להפך, הוא בריא וחזק יותר, לכן אין להקל למעוברות ולמיניקות * חולים, מעוברות ומיניקות ששואלים רופא אם לצום – צריכים לשאול רופא ירא שמיים שאינו ממהר להקל, שיענה באופן ענייני אם נשקפת להם סכנה
הלכות יום הכיפורים מי פטור מלצום ביו"כ?
איזה מצב מוגדר כסכנת נפשות שמתירה לאכול? לעניין מה נאמר דין "אכילה לשיעורים"? האם נכון שכל מה שיולדת מבקשת צריך לתת לה? ומה דין מעוברת ומניקה? שיעור בהיר ומרתק מפי הרב אליעזר מלמד, על הלכה, רפואה, ומה שביניהם.
רביבים צום יום כיפור – גם למעוברות
עוד לפני יום כיפור, מעוברות וחולים שנמצאים בספק צריכים לברר אם עליהם לצום * חולה שיש בו סכנה חייב לאכול, אך לא כל חשש הופך לסכנה * אם לדברי הרופאים אין סכנה מיוחדת, למעוברות ולמיניקות אסור לאכול ולשתות גם לשיעורין * המעוברות והמיניקות היום אינן חלשות מבעבר, ולכן חייבות בצום כפי שנשים צמו בכל הדורות * עצות להנקה בימים שלפני יום כיפור * יש להיוועץ ברופא בעל אחריות – הן כלפי חיי אדם והן כלפי התורה * דין בליעת גלולות בצום
רביבים לשוב לתורה, לאמון, לזוגיות
משנה: קודש הקודשים ביטא את יסודות האמונה, ובהעדרו עלינו לשוב ביום כיפור אל ערך האמונה ואל האמון שאפשר לתקן את העולם לאורה * קודש הקודשים הוא גם מקום התורה, וזה הזמן לחזק את הקשר אליה * כבנות ישראל שחוללו בכרמים, ראוי גם היום לרווקים ולרווקות להתפלל ביום כיפור על זיווגם, ולהבהיר את שאיפותיהם * מי שזקוק לגלולות בצום יכול לבלוע אותן, אם אין בהן טעם טוב * נעליים נוחות אסורות כמו נעלי עור * המחאות החברתיות: מאבקים רבים מסבים לחברה יותר נזק מתועלת
רביבים יום דין כלל ישראלי
משנה: הגמול הכתוב בפרשה, ומתקיים בעולם הזה – בעיקר לכלל ישראל * היחיד מקבל את שכרו או את עונשו לאחר מותו, ובחייו תלוי גם באומה * גם הדין בראש השנה נכתב בעיקר על הכלל – על ישראל ולאחר מכן האומות * קיומנו נצחי וגאולתנו מובטחת, אך השאלה כיצד זה יקרה תלויה במעשינו * כשקיים בית מקדש, הגמול מתקיים בעולם הזה, וממילא ישראל פועלים באופן מוסרי ולא מחכים שבעולם הנשמות הכול יסתדר * אם הנוסעים לחו"ל בראש השנה שוכחים מכלל ישראל ומהמקדש, נסיעתם נחשבת לחטא.
תקיעת שופר תקיעות, ברכות ובשורות משמחות
כמה תקיעות חייבים לשמוע בראש השנה * ישיבה ועמידה בתקיעות * חילוקי המנהגים בנוגע לתקיעות בתפילת לחש * מי שזקוק למכשיר שמיעה, אבל יכול לשמוע בלעדיו – רצוי שיסיר אותו בזמן התקיעה * כששני מניינים מתקיימים במקביל, רצוי שלא יתקעו באותו זמן * מנהג הנשים לשמוע תקיעת שופר, ומחלוקת האם הן מברכות * איסור הכנה מהיום הראשון של ראש השנה ליום השני * מתי וכיצד להדליק את הנרות בלילה השני * סדר הברכות על הסימנים * מברכות ה' בשנה החולפת: גידול והתחזקות בהתיישבות
רביבים גם בזמננו, חולים חייבים לצום
חולה שאין בו סכנה חייב לצום, ורשאי ליטול גלולות שאין בהן טעם * חולה בסכנה חייב לאכול * לא כל חשש נחשב סכנת נפשות, ויש צורך לשאול רופא ירא שמיים * אכילה לשיעורים – רק לחולה בסכנה * חולה סכרת – עדיף שיאכל יותר מכשיעור ויבוא לבית הכנסת * מעוברות ומיניקות חייבות לצום, ולא לשתות לשיעורים * החולים והמעוברות בזמננו אינם חלשים מבעבר, אלא דווקא בריאים יותר * בעידן תחליפי החלב, אין להגדיר מחסור בחלב כסכנה * עצות להנקה לפני הצום
רביבים יום החירות
בימים שבית המקדש היה קיים היו בנות ירושלים יוצאות לחולל בכרמים. לכאורה יש לשאול, איך ייתכן שביום הקדוש והנורא היו מתעסקים בענייני זיווגים? אלא שהקמת משפחה בישראל קשורה לקודש הקודשים. וכפי שאמרו חכמים על איש ואישה שזכו להיות נאמנים זה לזה, שהשכינה שורה ביניהם. ועל ידי קשר זה מתגלה האחדות האלוקית בעולם
