ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- הלכות ראש השנה
יש אומרים שמצווה לשמוח בראש השנה כמו בכל החגים בסעודות מכובדות ביותר ובבגדים הנאים ביותר (יראים, מהרי"ל), ולכן ראש השנה מבטל אבלות שבעה ושלושים. מנגד, יש אומרים שהואיל והוא יום דין, אין מצווה לשמוח בו אלא כמו בשבת בלבד, הואיל והוא 'מקרא קודש' (יש"ש, שולחן ערוך הרב). והמנהג לשמוח בו יותר מבשבת ופחות מבחג (שולחן ערוך תקצז, א; פניני הלכה ימים נוראים ג, ד, 4).
שמחה זו של ראש השנה מיוחדת במינה, שדווקא מתוך הרעדה של יום התרועה אנחנו יכולים להתחדש, להיפטר מהרגלים רעים ולהתחיל התחלות חדשות. על ידי כך מלכות ה' מתגלה לתקן עולם במלכות ש־די, ואנחנו שותפים בכך.
איסור הכנה מהיום ראשון לשני
כיוון שיום טוב הראשון הוא חג מהתורה, ואילו השני מדברי חכמים, אין לבשל או לחמם מאכלים ולערוך את השולחן מיום טוב ראשון ליום טוב שני (שולחן ערוך אורח חיים תקג, א). בכלל זה אסור לשטוף את הכלים שהתלכלכו ביום הראשון כדי לאכול בהם ביום השני.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
749 - מנהג אמירת סליחות
750 - לקראת שני ימים טובים ושבת
751 - אומץ רוחם של חיילינו
טען עוד
אין להוציא מאכלים מהמקפיא ביום הראשון לצורך סעודת ליל שני. ובשעת הדחק, כאשר ההמתנה לצאת היום הראשון תגרום עוגמת נפש ועיכוב משמעותי של הסעודה, מותר להוציאם (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב).
הדלקת נרות בלילה השני
נכון להדליק נרות של יום טוב שני לאחר צאת הכוכבים, כדי שלא להכין מיום טוב ראשון ליום טוב שני. והמדליקה לפני בין השמשות, יש לה על מי לסמוך, הואיל וגם באותה שעה יש קצת כבוד והנאה מהנרות.
כיוון שאסור להדליק אש חדשה בחג, יש להכין לפני החג נר שידלק יותר מ־48 שעות, שממנו יוכלו להדליק נרות בליל שני ולקראת שבת. ואם לא הכינו, יש להיעזר בשכנים שיש להם נר דולק (פניני הלכה מועדים ב, ב; יב; ט, ה).
עירוב תבשילים
השנה תגיע שבת מיד לאחר ראש השנה, ועל כן מצווה להניח לפני כניסת החג עירוב תבשילין, שעל ידו יהיה מותר לבשל, לאפות ולהכין את כל צורכנו מיום טוב לשבת.
עירוב התבשילין הוא תבשיל שמכינים מערב יום טוב לשבת. הוא נקרא עירוב, מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל ולאפות ביום טוב בעבור יום טוב, כך מותר לבשל ולאפות בו בעבור שבת. וכל זמן שהעירוב קיים, מותר לעשות ביום טוב בעבור שבת את כל מה שמותר לעשות בעבור יום טוב.
שני טעמים להנחת עירוב תבשילין: א) כבוד יום טוב, שאם היה מותר לבשל מיום טוב לשבת בלא הגבלה, היו עלולים לזלזל ביום טוב, ובעקבות זאת לטעות בשנים אחרות ולהכין מחג דברים ליום חול, ולעבור בכך על איסור תורה של הכנה מחג לחול. ב) כבוד שבת, שאם לא יכינו עירוב תבשילין, יש חשש שמא מתוך ההתעסקות בהכנת סעודות יום טוב, ישכחו שלמחרת שבת, ויגמרו את כל המנות המשובחות ביום טוב. ועל ידי עירוב תבשילין שצריכים להניח מערב יום טוב, יזכרו במשך יום טוב שצריך להשאיר מנות יפות לשבת.
מצווה על כל משפחה להניח עירוב תבשילין
גם מי שאינו מתכוון לבשל בחג לשבת, מצווה שיניח עירוב תבשילין, כיוון שעל ידי עירוב תבשילין מכבדים את החג וזוכרים את השבת. בנוסף, בזכות העירוב מותר להדליק נרות בחג לכבוד שבת, לשטוף את הכלים לקראת שבת, וכן לערוך את השולחן לקראתה.
כיצד מניחים עירוב תבשילין
נוטלים בערב החג תבשיל ופת, ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
לכתחילה טוב להניח לעירוב מנה יפה ומכובדת, ואם אפשר טוב לערב על סיר מלא שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת (פניני הלכה מועדים ח, ב).
מה עושים בתבשיל העירוב
רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל ונעשתה על ידו מצווה אחת, ראוי להמשיך ולקיים בו את מצוות עונג שבת. וכן נוהגים לקחת את לחם העירוב כלחם משנה ולבצוע עליו בסעודה שלישית (משנה ברורה תקכז, יא; מח).
התחילו לאכול מתבשיל העירוב ביום טוב, כל זמן שנותר ממנו 'כזית', מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכי השבת. אבל אם לא נותר ממנו כ'זית', אסור לעשות יותר מלאכות ביום טוב לקראת שבת. וגם אם נותרה הפת שהונחה לעירוב, אין היא מועילה, כי עיקר העירוב הוא התבשיל (פניני הלכה מועדים ח, ג).
רחצה ביום טוב
כיוון ששני ימים של ראש השנה צמודים לשבת, ואנשים רבים רגילים להתרחץ בכל יום, ראוי להתייחס לדין רחצה בחג ובשבת:
מפני חששות שונים המלווים את הרחיצה, רבים נוהגים שלא להתרחץ ביום טוב. אבל בשעת הצורך, מותר להתרחץ במים חמים שהתחממו בערב יום טוב, או במים חמים שהתחממו ביום טוב על ידי דוד שמש.
מי שאין לו דוד שמש, יכול להפעיל את דוד המים החשמלי לפני החג בעזרת שעון שבת, אבל בחג אסור להפעיל את דוד החשמל, מפני שהדלקתו נחשבת כהבערת אש שאסורה ביום טוב.
שלא כמו בשבת, ביום טוב מותר לפתוח את ברז המים החמים גם כאשר המים שבדוד רותחים, וגם בשעה שגוף החימום החשמלי דולק, מפני שאין איסור בישול ביום טוב (פניני הלכה מועדים ה, י).
רחצה בשבת
גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת, משום שהיו אנשים שמרוב להיטותם להתרחץ בחמים, חטאו וחיממו את המים בשבת ועברו על איסור הבערה ובישול, וכשהוכיחו אותם, טענו שמים אלה חוממו מערב שבת. לפיכך גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף גם במים שהתחממו בערב שבת בהיתר.
אבל במים קרים או פושרים, שחומם נמוך מחום הגוף (כ־36.5 מעלות צלזיוס), מותר לרחוץ את כל הגוף. ולמי שמצטער ממניעת הרחצה בחמים - מותר לרחוץ את כל גופו בחמים שהתחממו בערב שבת או בדוד שמש (פניני הלכה שבת יד, ח).
רחצה, חפיפה, סבון ומרכך
מותר להשתמש בשבת וביום טוב בסבון נוזלי. אבל בסבון קשה או סמיך רבים נהגו להחמיר (פניני הלכה שבת יד, ו).
מותר לחפוף את שיער הראש, וכן מותר להשתמש בשמפו ובמרכך (נוזלי). וצריך להיזהר לחפוף ברכות, כדי שלא לתלוש שערות. אולם כאשר ברור שהחפיפה תתלוש אפילו שערה אחת - הרי היא אסורה. אבל אם אין ודאות שהחפיפה תתלוש שערות, אין בה איסור. וגם כאשר מוצאים שערות במקלחת, כל זמן שחופפים ברכות רבה, עדיין אין ודאות שתלשו שערות, מפני שייתכן שהשערות הללו ניתקו ממקורן לפני כן, ועתה הן נשטפו במים.
לסרק את הראש בכל אופן אסור, כי הסירוק תולש שיער, ויש בכך איסור תורה.
צריך להיזהר במשך חפיפת הראש והזקן שלא לסחוט את השיער, שסחיטה זו אסורה משום 'דש', משום שהיא מוציאה מהשיער מים וסבון שניתן להשתמש בהם להמשך הרחצה. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואין מעוניינים במים שיוצאים מהשיער ונבלעים במגבת, אין בזה איסור סחיטה (פניני הלכה שבת יד, ח).
חפיפת ראש לנשים
אישה שיש לה שיער ארוך, והיא רגילה לסרקו תמיד לאחר הרחצה, נכון שלא תשטוף את שערה בשבת או יום טוב, כדי שלא תיכשל אחר כך באיסור תורה של סירוק (פניני הלכה שבת יד, ג). ומי שנצרכת מאוד לחפוף את ראשה, ויודעת בוודאות שלא תיכשל אחר החפיפה בסירוק, תוכל גם ביום טוב לחפוף את שערותיה. והעצה לכך להשתמש בעדינות במרכך.
שמיעת שופר לנזקק למכשיר שמיעה
אדם הנעזר במכשיר שמיעה חשמלי, שיכול לשמוע את תקיעת השופר בלא המכשיר, נכון שיוציא את המכשיר מאוזנו כדי שישמע את קול השופר באופן טבעי.
ואומנם יש סוברים שאת כל מצוות השמיעה אפשר לקיים בעזרת מכשיר חשמלי (הרב מרדכי אליהו זצ"ל שו"ת הרב הראשי; וכך כתב ידידי הרב רא"ם הכהן בבדי הארון או"ח כא, ושכן דעת הרב ליכטנשטיין זצ"ל).
אולם מנגד, יש סוברים שאין אפשרות לקיים את מצוות השמיעה בעזרת מכשיר חשמלי, מפני שהשומע דרך מכשיר חשמלי אינו שומע את הקול המקורי, אלא המכשיר קולט את הקול כאותות חשמליים ומתרגם אותם לקול חדש, והרי זה קול מכונה (הרב עוזיאל ורש"ז אוירבך). ומרן הרב קוק סבר שאומנם לשאר המצוות שמיעה דרך מכשיר כשרה, אבל לעניין שופר יש להחמיר (אורח משפט מח; וכן כתב הרב פרנק, מקראי קודש פורים יא).
לפיכך, נכון למי שיכול לשמוע את השופר בלא המכשיר, שישמע אותו בלא המכשיר. אולם מי שאינו יכול לשמוע את השופר בלא מכשיר, ישמע אותו עם המכשיר.
ונראה שבשנים הקרובות, כאשר בעזרת ה' יצליחו לשכלל את מכשירי השמיעה (או השתל הקוכליארי) עד למצב שישמעו דרכם כדרך שאנשים רגילים שומעים באוזניהם, אפשר יהיה להורות לכתחילה לשמוע דרך המכשיר, בלא לחוש לשיטת המחמירים, שאולי אף הם יסכימו לכך (עי' פניני הלכה ימים נוראים ד, הערה 4).
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
