ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
עונש האישה בחטא אדם הראשון
כיצד עונש ההריון מהווה מידה כנד מידה לחטאה של חוה שהאכילה את אדם הראשון מעץ הדעת? כיצד היו יולדים לפני החטא וכיצד ילדו הנשים לעתיד לבא?
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
"אֶל הָאִשָּׁה אָמַר הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (ג, טז).
אחד מהעונשים שקיבלה האישה הוא ההיריון הארוך שהיא צריכה לעבור.
כיצד עונש ההריון מהווה מידה כנד מידה לחטאה של חוה שהאכילה את אדם הראשון מעץ הדעת?
כיצד היו יולדים לפני החטא וכיצד ילדו הנשים לעתיד לבא?
אחד מהנושאים המרתקים ביותר ביקום כולו הוא עניין ההיריון והלידה. תהליך הבאת ילד לעולם בכללו כולל שלושה שלבים:
הפקידה- בו האישה נפקדת בזרע של קיימא.
ההריון - בו הולד מתהוה ומתפתח מטיפת זרע אחד לאדם שלם והלידה - יציאת האדם לעולם .
הפקידה והלידה הם שני שלבים הכרחיים המובנים אך בפרשתינו אנו קוראים כי מציאות ההיריון כפי שאנו מכירים כיום כתהליך ארוך הלוקח תשעה חודשים הוא לא דבר מובן מאליו אלא הוא נגרם בעקבות חטאה של חוה שהאכילה את האדם הראשון מעץ הדעת.
"וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל ... וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל: וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים לָאִשָּׁה מַה זֹּאת עָשִׂית .... הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים". חז"ל מבארים כי האישה כאן קיבלה מספר עונשים שאחד מהם הוא ההיריון " עצבונך זה צער גידול בנים והרנך זה צער העיבור בעצב תלדי בנים כמשמעו" (עירובין ק:).
היוצא ממאמר חז"ל זה הוא כי לפני חטא אדם הראשון לא היה צער העיבור דהיינו או שההיריון היה קל או שלא היה הריון בכלל.
האמת ניתנה להאמר והיא שאיננו צריכים לטרוח הרבה כדי לברר כיצד היו יולדות הנשים לפני העונש שהוטל על חווה וזאת כיוון שחווה עצמה ילדה את בניה קין והבל לפני שהיא החטיאה את אדם הראשון. ולמרות שלפי סדר הכתובים בתורה חטא אדם הראשון מופיע בפרק ג' ולידת קין והבל מופיעים בפרק ד', על הפסוק "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד אֶת קַיִן" מבאר רש"י במקום שסיפור זה קרה קודם החטא וזה לשון קודשו "והאדם ידע - כבר קודם הענין של מעלה קודם שחטא ונטרד מגן עדן וכן ההריון והלידה " (היו קודם החטא). כך שיוצא שחוה ילדה את קיין והבל לפני שהוטל עליה העונש ההריון. כך שעתה צריכים אנ ו לברר כיצד היה ואם היה ההריון של חוה בקין והבל
במדרש מובא במספר מקומות כיצד ילדה חוה את קין והבל היוצא מכל המדרשים הוא שלא היה שלב של הריון בלידת קין והבל אלא היה רק שלב של לידה:
"אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בְּרַבִּי חֲנִינָא, עָלוּ לַמִּטָּה שְׁנַיִם,(אדם
וחוה) וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה (אדם וחוה קין והבל, כלומר לא היה שלב של הריון אלא רק שלב של פקידה ולידה)".
וחוה) וְיָרְדוּ אַרְבָּעָה (אדם וחוה קין והבל, כלומר לא היה שלב של הריון אלא רק שלב של פקידה ולידה)".
במקום אחר מובא שבאותו יום שנוצרו אדם וחוה נולדו להם שבעה ילדים:
"ותהר ותלד את קין ג' פלאים נעשו באותו יום בו ביום נבראו בו ביום שמשו בו ביום הוציאו תולדות עלו למטה שנים וירדו שבעה (אדם וחוה) קין ותאומתו הבל ושתי תאומותיו (ילק"ש ד רמז לה).
העולה ממדרשים אלו הוא כי לפני חטאה של חוה לא היה הריון, אלא מיד לאחר שהייתה האישה נפקדת היא הייתה יולדת.
מה יהיה לעתיד לבא?
היוצא מדברינו הוא כי לפני חטא אדם הראשון הייתה אישה מתעברת ויולדת באותו זמן ללא ימי ההריון. אך בעקבות החטא נגזר עליה עונש ההיריון ומדברים אלו משמע כי לעתיד לבא לאחר שיתוקן חטא אדם הראשון תחזור האישה למצב הראשוני שלפני החטא דהיינו שתיפקד ותלד באותו יום ללא אריכות הסבל שבימי ההריון.
דבר זה מופיע בנביא ירמיה שם נאמר כי לעתיד לבא
"הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה " (ירמיהו לא,ז)
מהביטוי הרה ויולדת יחדו למדו חז"ל כי "עתידה אשה שתלד בכל יום" (מסכת כלה פ"ב) .
ובמסכת שבת (ל:) מובא כי רבן גמליאל למד מפסוק זה - "הרה ויולדת יחדו" - כי "עתידה אשה שתלד בכל יום" ומכיוון שקשה לדמיין דבר מעין זה מבארת שם הגמרא שגם בימינו ישנה דוגמא לחיה שהיא הרה ויולדת באותו יום , והיא התרנגולת שמטילה ביצים בכל יום. וכן מובאים דברים אלו בפרוש בשם האר"י ז"ל : "דע כי בימות המשיח...הרה ויולדת יחדיו בו ביום כמו שהיה בתחלת הבריאה באדה"ר שעלו למטה שנים וירדו ארבעה" (ליקוטי הש"ס מסכת שבת) מידה כנגד מידה ישנו כלל המובא בחז"ל, האומר כי כל עונש שה' נותן לחוטאים הוא מידה כנגד מידה: "אמר רבא כל מידותיו של הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה" (מסכת כלה, פ"א). לפי כלל זה גם עונשה של חוה "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ" הוא "מידה כנגד מידה". ההריון שצריכה האישה לעבוד הוא כנגד האכלת אדם הראשון מעץ הדעת.
מדברים אלו ומכל האמור לעיל עולות שתי שאלות:
א. כיצד עונשה של חוה הוא בבחינת מידה כנגד מידה לחטאה האכלת אדם הראשון מעץ הדעת.
ב. מדוע לפני החטא ואחרי תיקונו לעתיד לבא האשה אינה נצרכת לשלב ההריון הארוך ואילו עתה בעקבות חטאה נצרכת האישה להריון.
לצורך הבנת ב' עניינים אלו נבאר בתחילה את מהות חטא אדם הראשון.
עץ הדעת טוב ורע
אדם הראשון אכל מעץ הדעת. בשני מקומות בתורה מוזכר צמד המילים 'עץ הדעת'
ובשניהם מוצמדים למילים 'עץ הדעת' המילים 'טוב ורע'
"וַיַּצְמַח יְהֹוָה אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל עֵץ נֶחְמָד...וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע" (בראשית ב, ט). "וַיְצַו יְהֹוָה אֱלֹהִים עַל הָאָדָם...וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת" (בראשית ב, טז - יז).
כלומר שמו המלא של העץ, שממנו אכל אדם הראשון הוא לא עץ הדעת, אלא 'עץ הדעת טוב ורע'.
עץ הדעת - עץ ההתחברות
בתורת החסידות מבואר כי 'דעת' משמעותה חיבור, דבר זה נלמד מן הפסוק המספר על החיבור שהיה בין אדם הראשון לחוה אשתו בו נאמר "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ" (בראשית ד, א). לא נאמר שם שהאדם בא על חוה, אלא שידע אותה, משמע שידיעתו אותה גרמה לחיבור שביניהם. הבנה זו, שדעת משמעותה התחברות, מובאת במספר
מקומות:
"והדעת הוא מלשון 'והאדם ידע את חוה' והוא לשון התקשרות והתחברות" (תניא ח"א, פ"ג). "כי דעת הוא לשון התחברות כמו: והאדם ידע" (עבודת ישראל, כי תישא). "דעה הוא לשון חיבור כמו: והאדם ידע" (אוהב ישראל, שמות).
על פי דבריהם ז"ל מבינים אנו כי "עץ הדעת (החיבור) טוב ורע" הוא עץ שהאוכל ממנו מכניס לתוכו את הטוב והרע. כאשר אכל אדם הראשון מעץ הדעת הוא חיבר לעצמו את הפרי שעץ זה מייצר דהיינו טוב ורע.
יצירת האדם טוב גמור
על כל הנבראים שנבראו בחמשת ימי הבריאה הראשונים נאמר שהם טובים "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" "וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב" אך על הנבראים של היום השישי יום בו נברא האדם נאמר "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד". (רמז לדבר מאד אותיות אדם) ומבאר אור החיים הקדוש כי הסיבה לדבר היא מפני שהאדם הוא הנותן את המשמעות לכל הבריאה וזה לשון
קודשו: "פירוש באמצעות בריאת האדם נראה מעשהו בכללותו כי טוב הוא, כי אם אין אדם מה תועלת בכל התיקון ובכל הבריאה וצמחי האדמה, כי אין הבחנת טובה ניכרת אלא באמצעות האדם כי אליו יוכר ויובחן הטוב" (אור החיים בראשית א,לא). בריאת האדם היא הדבר הטוב ביותר.
רע - הריון
אין דבר טוב יותר מלהביא חיים חדשים לעולם ואין יצירה יותר גדולה שיכול ליצור בן אנוש יותר מהבאת אדם לעולם , שהרי על יצירת האדם נאמר טוב מאוד, משמע שהבאת ילד חדש לעולם הייתה אמורה להיות הדבר הטוב ביותר וגם הנעים ביותר שהייתה אמורה להיות .
מידה כנגד מידה
לעיל ביארנו כי מהות חטאה של חוה היה שהיא חיברה לאדם הראשון שהיה כולו טוב מאוד את הרע על ידי שנתנה לו מעץ הדעת טוב ורע. ולמעשה עיקר הפגם שנעשה על ידה בעולם הוא שמעתה כל דבר בעולם מעורבב מטוב ורע. ולכן יוצא כי גם עונשה צריך להיות שאת הדבר הכי טוב שהיא צריכה לעשות - הבאת חיים חדשים לעולם. יהיה מעורבב ברע - הריון בגמטריא רע- . למעשה כול אישה צריכה לעבור בדרך להבאת הטוב מאוד
(אדם) לעולם רע (270) ימים קשים ימי הריון ( תשעה חודשים הם 270 ) ומעין זה כתב המהר"ל מפרג : "הרונך" ו"בעצב תלדי בנים", שכל אלו הדברים הם דברים טובים, רק שהשם יתברך נותן הטוב דרך צער ועצבות" (גור אריה ג,טז).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.















