ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- הלכות חמץ ומצה
א. האם מותר לאכול בפסח מצה עשירה דהיינו מצה שלשו אותה במי פירות בפסח.
ב. האם מותר לאכול עוגיות הנעשות ממצה עשירה כגון הנקראות פפושדו?
דין מצה עשירה
בעניין מצה עשירה פסק מר"ן השולחן ערוך (ע"פ הגמרא פסחים לה. וכשיטת התו"ס ושא"ר שם ודלא כרש"י) שמותר לאוכלה בפסח ובלבד שלא יצא בה ידי חובת מצת מצווה שחייב כל אדם לאכול בליל הסדר, וזאת כיוון שבליל הסדר צריך לאכול לחם עוני ומצה עשירה כשמה כן היא, אינה עונה על ההגדרה של לחם עוני. וזה לשון מר"ן השולחן ערוך "מי פירות בלא מים אין מחמיצין כלל. ומותר לאכול בפסח מצה שנלושה במי פירות אפילו שהתה כל היום, אבל אין יוצא בה ידי חובתו מפני שהיא מצה עשירה וקרא כתיב לחם עוני פסק הרמ"א בדין מצה עשירה
הרמ"א כתב שהמנהג במדינות אשכנז היה שלא לסמוך על ההיתר של אכילת מצה עשירה. "ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות" וכתב שרק לצורך חולה או זקן הצריך לזה יש להקל לאכול מצה עשירה.
היוצא מדברינו שמותר לספרדים לאכול מצה עשירה במהלך ימי הפסח (ובלבד שלא יצא בה ידי חובת מצת המצווה בליל הסדר). ואחינו האשכנזים נהגו שלא לאוכלה אלא אם יש צורך גדול ושעת דחק (זקן או חולה) עוגיות הפפושדו ולגבי עוגיות הפפשודו שהם עוגיות שלשים אותם עם מי פירות. מצד דין מצה עשירה אין בעיה לספרדים לאוכלם שכן מר"ן התיר לאכול מצה עשירה.
הבעיה בהם היא שנותנים בהם חומר התפחה הנקרא "אמוניום ביקרבונט" על מנת שלא יצאו עוגיות מצומקות. ונחלקו אחרוני דורנו האם חומרים אלו גורמים פעולת החמצה לבצק דהיינו שהופכים אותו לחמץ או שהם רק מרחיבים את העיסה אך לא מחמיצים אותה.
דעת הרה"ג הרב אליהו בקשי דורון ודעת הרב הגאון הרב מרדכי אליהו חומרי התפחה אלו מחמיצים את העיסה ולכן האוכל עוגיות אלו אוכל חמץ גמור בפסח. ואלו לדעת הרה"ג שלמה משה עמאר ודעת הרה"ג הרב עובדיה יוסף שליט"א חומרים אלו גורמים התפחה של הבצק אך לא מחמיצים אותו ולכן מותר לאכול עוגיות אלו בפסח. ומכיוון שהדבר לא יצא מידי ספק כל אחד יעשה כפסק רבותיו.
לסיכום:
בעניין מצה עשירה מותר לבני עדות המזרח לאוכלה ובני אשכנז נהגו בה איסור
והתירוה רק בשעת הדחק. ולגבי עוגיות הפפושדו דעת הגר"מ אליהו לאוסרם ודעת הרה"ג עובדיה יוסף להתירם. וכבר אמרו הזהיר בפסח בחמץ בכל שהוא מובטח שתעלה לו שנה טובה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.

כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.

שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.

לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.

אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.

יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.

כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.

רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום

אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.

סליחות ימי הסליחות
השיעור עוסק בשורשם של ימי הרחמים והסליחות, מבריאת העולם וארבעים הימים של משה רבנו ועד למנהגי העדות השונות. כמו כן, מובהר מעמדם הייחודי של סדרי הסליחות ו-י"ג מידות כדבר שבקדושה וכעבודת ציבור המעוררת את רחמי הבורא.

מאמר שלישי עבודת השם מתוך שמחה וחיבור
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור מדגיש את חשיבות קיום המצוות מתוך שמחה, כוונה והכרת הטוב, ולא רק מתוך כניעה, יראה או חובה. דרך מקורות שונים מובהר כי השמחה במצווה יוצרת חיבור ודבקות ישירה בבורא, ומעלה את האדם לדרגות רוחניות גבוהות אפילו יותר מסיגופים ותעניות.













