ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
יש לנו שני ילדים מתוקים ואנו חיים טוב, שמחים ואוהבים. אבל יש לנו בעיה, כאשר אנו מגיעים לביקור אצל ההורים, אני מרגיש את עצמי מיותר ממש. כל ההתעניינות עוברת אל הילדים הקטנים, וקצת גם אל אשתי, שהיא בכל זאת ביתם, אבל אני כאילו לא קיים. זה ממש פוגע בי וגורם לי להתנתק מחמי וחמותי, ואפילו לא להגיע לביקורים.
תשובה:
חכמים מלמדים אותנו שכל אדם צריך לבחון את אורחות חייו בעולם. לשים לב לכל מעשה שהוא עושה, ולצפות מהן ההשלכות שלו. "'ושׂם דרך אראנו בישע אלקים'. אל תקרי ושם (בשין שמאלית) אלא ושם (בימנית). כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה" (סוטה ה'). אילו היו ההורים פונים בשאלה, הייתי מייעץ להם לבחון את מעשיהם, ולשים לב לכך שבמעשה חיובי שהם עושים, תשומת לב לתינוקות, הם עושים גם מעשה שלילי, פגיעה באדם שבודאי יקר להם. אך מאחר והם אינם פונים, אלא אתה, החתן שלהם, גם לכם, לך ולאשתך יש מה לעשות בעניין.
אך שלב ראשון הוא, מה לא לעשות! הכלל ברור: הורים מחנכים את ילדיהם. ילדים אינם מחנכים את הוריהם. לכן, אל תנסו אתם לדבר, לשוחח, להסביר להם כמה לא טוב הם מתנהגים וכו' וכו'. קחו על עצמכם, ורק עליכם, את החתירה לשיפור האוירה.כיצד לנהוג למעשה? שתי נקודות עקרוניות צריכות להנחות אתכם בהתנהגותכם. האחת, הידיעה שההורים אינם מתכוונים להרע לכם, אלא מתנהגים כפי שתיארתם, בתום לב, מתוך חוסר תשומת לב לתוצאות. והשניה, הלכידות שלכם כבעל ואשה . הידיעה שאינם מתכוונים להרע, נוטלת את העוקץ מהתנהגותם, ומקילה עליכם, ובעיקר עליך, להתיחס אליהם בכבוד, למרות הקושי. לא לכעוס עליהם מפני שהם עושים זאת בבלי דעת. כדוגמת עמידתנו בימים הנוראים לפני הקב"ה בבקשה שיסלח לנו על חטא שחטאנו לפניו בבלי דעת, כן יהא יחסכם להורים, על אותו "חטא" של חוסר תשומת לב אליך.
מחשבה זו לבדה אינה פותרת את הבעיה, אך מקהה את העלבון והכאב שלך. לכן, בנוסף, יש להעזר בהיותכם בעל ואשה. כאשר הנכם מתכוננים להגיע להורים, לשבת או ליום טוב, או סתם לביקור, שוחחו שניכם על כך שיחה מקדימה, ובנו לכם את התשתית אשר עליה תתיצבו במפגש עם ההורים. תשתית זו משמעותה: 1) אנו זוג החיים בשמחה איש עם רעהו, אנו יחידה עצמאית. 2) כך גם נופיע ונעמוד בפני ההורים, לא כארבעה אנשים, בעל, אשה ושני ילדים, אלא כגוף אחד, מלוכד שלא ניתן להפריד בין הדבקים הללו. 3) אשתך שהיא בת המשפחה, ובאופן טבעי קרובה אליהם יותר, תדגיש את הקשר שלך לילדים מחד, ואת הקשר בין שניכם מאידך. למשל: כאשר ההורים נוטלים את נכדיהם, היא תשאיר לך את המשא ומתן עם הילדים, לאן הם הולכים, האחריות לדאוג להחלפת בגד (או טיטול, לפי הגיל...) אשתך אינה מתנתקת ממך, ואין מצב שהיא תלך לשוחח עם האמא או עם בני משפחתה. שניכם יחד הולכים לכל חדר או עיסוק בבית. זה תיקון שאתם יכולים לעשותו. התנהגות כזאת, בפעם הראשונה אולי תיראה לכם כמלאכותית, ללא זרימה. אבל אח"כ היא תיהפך לטבעית, ותקרין להורים את המסר הנכון של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". ההרגשה שלך תשתפר, לא תרגיש לבד, ומתוך כך תוכל להיות הרבה יותר נינוח מול ההורים. יחס נוח שלך יגביר עוד יותר את התחברות ההורים עמך, ותוכלו להרבות בביקורים, מתוך שמחה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













