ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בבית הורי אשתי ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה הבית היהודי נושאים שונים Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תש"ע

בבית הורי אשתי


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל

שאלה:
יש לנו שני ילדים מתוקים ואנו חיים טוב, שמחים ואוהבים. אבל יש לנו בעיה, כאשר אנו מגיעים לביקור אצל ההורים, אני מרגיש את עצמי מיותר ממש. כל ההתעניינות עוברת אל הילדים הקטנים, וקצת גם אל אשתי, שהיא בכל זאת ביתם, אבל אני כאילו לא קיים. זה ממש פוגע בי וגורם לי להתנתק מחמי וחמותי, ואפילו לא להגיע לביקורים.

תשובה:
חכמים מלמדים אותנו שכל אדם צריך לבחון את אורחות חייו בעולם. לשים לב לכל מעשה שהוא עושה, ולצפות מהן ההשלכות שלו. "'ושׂם דרך אראנו בישע אלקים'. אל תקרי ושם (בשין שמאלית) אלא ושם (בימנית). כל השם אורחותיו בעולם הזה זוכה ורואה בישועתו של הקב"ה" (סוטה ה'). אילו היו ההורים פונים בשאלה, הייתי מייעץ להם לבחון את מעשיהם, ולשים לב לכך שבמעשה חיובי שהם עושים, תשומת לב לתינוקות, הם עושים גם מעשה שלילי, פגיעה באדם שבודאי יקר להם. אך מאחר והם אינם פונים, אלא אתה, החתן שלהם, גם לכם, לך ולאשתך יש מה לעשות בעניין.
אך שלב ראשון הוא, מה לא לעשות! הכלל ברור: הורים מחנכים את ילדיהם. ילדים אינם מחנכים את הוריהם. לכן, אל תנסו אתם לדבר, לשוחח, להסביר להם כמה לא טוב הם מתנהגים וכו' וכו'. קחו על עצמכם, ורק עליכם, את החתירה לשיפור האוירה.כיצד לנהוג למעשה? שתי נקודות עקרוניות צריכות להנחות אתכם בהתנהגותכם. האחת, הידיעה שההורים אינם מתכוונים להרע לכם, אלא מתנהגים כפי שתיארתם, בתום לב, מתוך חוסר תשומת לב לתוצאות. והשניה, הלכידות שלכם כבעל ואשה . הידיעה שאינם מתכוונים להרע, נוטלת את העוקץ מהתנהגותם, ומקילה עליכם, ובעיקר עליך, להתיחס אליהם בכבוד, למרות הקושי. לא לכעוס עליהם מפני שהם עושים זאת בבלי דעת. כדוגמת עמידתנו בימים הנוראים לפני הקב"ה בבקשה שיסלח לנו על חטא שחטאנו לפניו בבלי דעת, כן יהא יחסכם להורים, על אותו "חטא" של חוסר תשומת לב אליך.
מחשבה זו לבדה אינה פותרת את הבעיה, אך מקהה את העלבון והכאב שלך. לכן, בנוסף, יש להעזר בהיותכם בעל ואשה. כאשר הנכם מתכוננים להגיע להורים, לשבת או ליום טוב, או סתם לביקור, שוחחו שניכם על כך שיחה מקדימה, ובנו לכם את התשתית אשר עליה תתיצבו במפגש עם ההורים. תשתית זו משמעותה: 1) אנו זוג החיים בשמחה איש עם רעהו, אנו יחידה עצמאית. 2) כך גם נופיע ונעמוד בפני ההורים, לא כארבעה אנשים, בעל, אשה ושני ילדים, אלא כגוף אחד, מלוכד שלא ניתן להפריד בין הדבקים הללו. 3) אשתך שהיא בת המשפחה, ובאופן טבעי קרובה אליהם יותר, תדגיש את הקשר שלך לילדים מחד, ואת הקשר בין שניכם מאידך. למשל: כאשר ההורים נוטלים את נכדיהם, היא תשאיר לך את המשא ומתן עם הילדים, לאן הם הולכים, האחריות לדאוג להחלפת בגד (או טיטול, לפי הגיל...) אשתך אינה מתנתקת ממך, ואין מצב שהיא תלך לשוחח עם האמא או עם בני משפחתה. שניכם יחד הולכים לכל חדר או עיסוק בבית. זה תיקון שאתם יכולים לעשותו. התנהגות כזאת, בפעם הראשונה אולי תיראה לכם כמלאכותית, ללא זרימה. אבל אח"כ היא תיהפך לטבעית, ותקרין להורים את המסר הנכון של "ודבק באשתו והיו לבשר אחד". ההרגשה שלך תשתפר, לא תרגיש לבד, ומתוך כך תוכל להיות הרבה יותר נינוח מול ההורים. יחס נוח שלך יגביר עוד יותר את התחברות ההורים עמך, ותוכלו להרבות בביקורים, מתוך שמחה.
______________________________
מתוך העלון השבועי של תנועת קוממיות, www.komemiut.org
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il