בית המדרש
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש בראשית
  • נח
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה • 45 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. בראשית ו' – ויאמר א-להים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס.. ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ. רש"י – כי מלאה הארץ חמס - לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל. מבול - שבלה את הכל, שבלבל את הכל, שהוביל את הכל מן הגבוה לנמוך. ב. בראשית יא' – ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים.. ויאמרו איש אל רעהו.. הבה נבנה לנו עיר, ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם, פן נפוץ על פני כל הארץ.. ויאמר ד' הן עם אחד ושפה אחת לכולם, וזה החלם לעשות.. הבה נרדה ונבלה שם שפתם, אשר לא ישמעו איש שפת רעהו. ויפץ ד' אותם משם על פני כל הארץ, ויחדלו לבנות העיר. על כן קרא שמה בבל, כי שם בלל ד' שפת כל הארץ ומשם הפיצם ד' על פני כל הארץ. רש"י - וכי אי זו קשה, של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר, ואלו פשטו יד בעיקר כביכול להלחם בו, ואלו נשטפו, ואלו לא נאבדו מן העולם. אלא שדור המבול היו גזלנים והיתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו היו נוהגים אהבה וריעות ביניהם, שנאמר שפה אחת ודברים אחדים. למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום. ג. בראשית רבה לח' - רבי אומר גדול השלו' שאפילו ישראל עובדים עבודת כוכבים ושלו' ביניהם אמר המקום כביכול איני יכול לשלוט בהן כיון ששלו' ביניהם, שנאמר (הושע ד) חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה הוא אומר (הושע י) חלק לבם עתה יאשמו הא למדת גדול השלו' ושנואה המחלוקת. ד. תהלים יב' – שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו. יכרת ד' כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות. אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו איתנו, מי אדון לנו. דברים רבה ו' - א"ר אסי אין אדם אומר לה"ר עד שכופר בהקב"ה שנא' (תהלים יב) אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו. ה. בראשית כא' - ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק. ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. רד"ק - ואמרה עם יצחק כאלו אמרה לו: הלא אמר לך הא-ל ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה. ו. רבי אברהם בן הרמב"ם - לפי שהיא ואברהם כבר היו באים בימים ולכך היתה יראה שמא ימותו שניהם ויהיה יצחק נשאר רך בשנים עם ישמעאל ויהיה טרוד בדרכו (של ישמעאל) מלהתעסק בשלימות. ז. אגרות הראי"ה א' שיד' - ואתה שמואל יקירי, אם כי דבריך ישרים וברוח צדק ואמונה טהורה נאמרו מ"מ נכון לנו להרחיב את דעתנו, ולדון לכף זכות את כל האדם, גם בדרך רחוקה ונפלאה. לעולם לא נכון לשכח, כי בכל מלחמה ממלחמות הדעות, אחרי שהתסיסה עוברת, מוצאים המבקרים בכל הצדדים גם אורות וגם צללים, וברוח דעת ויראת ד' נדע שכל עלילות מצעדי גבר וכל הגיוני רוח איש ופעלם בעולם, בחוג גדול או קטן, הכל ערוך ומסודר מקורא הדורות מראש, לעזור לשכלול העולם וקדמתו, להזרחת אורו, ולעדויי חושכא. ואם שאנחנו מתאמצים ללחום בעד אותם הדברים הקרובים לרוחנו, צריכים אנו שלא להיות מכורים בידי רגשותינו ולדעת תמיד, שגם לרגשות ההפוכות משלנו יש מקום רחב בעולם, וא-להי הרוחות לכל בשר את הכל עשה יפה בעתו. ורעיון זה, אע"פ שלא ימנע אותנו מלהלחם על הקדוש האמת והיקר לנו, אבל ימנע אותנו מלפול ברשת הקטנות, הזילותא והקפדנות, ונהיה תמיד מלאים אומץ רוח, מנוחת הנפש ובטחון בד' אוהב אמת, אשר לא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ומלא רצון אהיה, אם בכל ההזדמנות אשר תגיע לידך תשפיע להניח את הרוחות ולהרים את רגשי הכבוד בסביבה הבאה בחוגך, כיאות לבעלי יושר ובעלי בינה היודעים את תומתם ואת מטרתם הברורה כנכון היום. ח. פנקסי הראי"ה ב' – בויסק כז' - כשם שבכחות הטבעיים, ובחזיונות המציאות המוחשת, אע"פ שהם מתחלקים להמון ניצוצות מפוזרים, מ"מ כל מה שאנו מוסיפים לחקור באמתתם, הרי הכל עולה לכלל אחד כלול באחדותו, שזה באמת מורה לנו דרך האורה, של הכרת אחדות ד' הטהורה, שכפי מה שהמדעים הולכים ומתפתחים, האמת הגדולה הזו של ד' אחד הכתוב על דגלם של ישראל, הוא הולך ואור, כן עלינו להשכיל, שמשאות הנפש והכחות הרוחניים, הפועלים על החיים האנושיים, אע"פ שנראה אותם לפעמים כנפרדים, מ"מ הם עולים למקום אחד, ומיסוד כח אחדות הם נובעים. ותקנת הציבור האנושי, וכן תקנת כל אומה בפרטיותה, ומכל שכן אומתנו הדוגלת בשם האחדות האדירה, היא תלויה רק בקיבוץ כל מה שנראה לפי ההשקפה השטחית מפוזר, לכלל מדעי אחד. ומכל שכן, שהפסד גדול הוא לרחק ולהפריד מה שהוא גם מורגש למאוחד ומקושר. ואם נראה שלפעמים החיים מורים על דברים שהם ראויים להתכנס בכלל אחד ולהיות מתעלים זה מזה, שהם נראים כנפרדים וכסותרים זה לזה, נשכיל לדעת שזה בא מפני החולי הנמצא במסכת חיי הציבור. ע"כ עלינו להתאמץ להעלות את החיים למצבם הטבעי, באופן שיוכלו לקבל השפעה מתאחדת, שהיא שלמה וטבעית, ומכל שכן, כאשר נמצא שכבר רכשו להם החיים קנינים רוחניים ע"פ המושג של כח מאוחד, שחלילה לנו לנתחו ולהפרידו. אע"פ שלפעמים ירד ערך החיים ע"י חליים חברותיים, עד שנמצא שההדרכה שהיתה טובה ונאותה להם בזמן העליה והטוב, לא תאות בזמן השפלות, מ"מ חלילה להרוס את היסוד המביא לעליית החיים והשבתם לאיתנם, היא השאיפה האחדותית, מסבת מקרים מכאיבים שנזדמנו, שהם נערכים למום עובר.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il