ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
אלפיים שנות תורה כעם, מתחילות בפעלו של אברהם, שלימד תורה ואמונה לרבבות וקירבם תחת כנפי השכינה. התורה מזוהה במיוחד עם משה רבנו. בדברינו נשתדל לחבר את דוד המלך אל אברהם ומשה ונשווה את שלשתם לנח.
בברכת המזון בימי חג הסוכות, הוספנו את "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנפלת". קולמוסים רבים נשתברו בהסבר ביטוי זה. מקורו בנבואת הנחמה החותמת את ספר עמוס, המבטיחה את נצחיותו של עם ישראל כעם "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם" (ט, יא). לכאורה, לא ברור ההקשר של הסוכה לדוד המלך בדווקא, ולא ברור מדוע סוכתו מוגדרת כנופלת.
נסכם בקצרה כמה כיוונים מדברי גדולי ישראל ואז ננסה, בשיפולי גלימותיהם, להציע כיוון חדש.
במסכת סנהדרין מצינו "אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי? - אמר ליה: מאן בר נפלי? (למי אתה מתכוון בביטוי "בר נפלי"?)- אמר ליה: משיח. - משיח בר נפלי קרית ליה? (שאל רבי יצחק את רב נחמן מה פתאום אתה מכנה את משיח בכינוי שהוא לכאורה לא מכבד?) - אמר ליה אין (ענה לו רב נחמן, כן, זה הוא כינויו, והמקור שלי הוא פסוק מפורש בספר עמוס): דכתיב 'בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים'" (דף צו ע"ב).
נביא הוכחה נוספת לדברי רב נחמן על הקשר בין דוד לבין נפל מדברי המדרש הבא: "'זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם' (בראשית ה, א). מלמד שהראה לו הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון דור דור ודורשיו וכו'... העביר לפניו כל הדורות, הראהו דוד, חיים חקוקין לו ג' שעות, אמר לפניו: ריבונו של עולם! לא תהא תקנה לזה? אמר (ענה לו הקב"ה): כך עלתה במחשבה לפני. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): כמה שני חיי? אמר לו: אלף שנים. אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): יש מתנה ברקיע? אמר לו: הן! אמר לו (אדם הראשון לקב"ה): ע' שנים משנותיי יהיו למזל זה" (ילקוט שמעוני פרשת בראשית, רמז מא).
גם לפי מדרש זה הכינוי 'נפל', מתאים לדוד כי הוא היה אמור לחיות רק ג' שעות (בספרי צפנת שמואל - מלכות דוד ח"א בפרק המבוא נסביר זאת באריכות). הסברו של רב נחמן והמדרש מבארים את הביטוי הַנֹּפֶלֶת שעל פי הכתוב קשור בעקיפין לסוכה, אבל איננו מבאר את הקשר בין דוד לסוכה.
יונתן תרגם: (ורש"י הביאו כפירוש שני) "אָקִים יַת מַלְכוּתָא דְבֵית דָוִד דְנָפְלַת". גם הוא לא הסביר את הקשר בין דוד מלכותו והסוכה.
רד"ק במקום מבאר: "אמר כי מלכות דוד תקום והיא הסוכה על דרך משל כי היא סוככת על העם". על פי דבריו אין לביטוי סֻכַּת דָּוִיד, כל קשר ישיר לחג הסוכות וממילא אין סיבה מיוחדת להזכיר פסוק זה בברכת המזון דווקא בחג הסוכות.
באלשיך פירש: "היא השכינה הסוככת ומרחפת על בניה". גם דברים אלה אינם מסבירים את הקשר בין הסוכה לדוד בדווקא ומדוע זה קשור לחג הסוכות.
המהר"ל מפראג בספרו נצח ישראל, מנסה לתרץ קושיות אלה "וביאור דברים אלו, דע שנקרא מלכות בית דוד 'סוכה'. כי כל מלכות נקרא 'בית', וכמו שפירשו רז"ל (סוטה דף יא ע"ב) "ויעש להם בתים" (שמות א, כא), בתי כהונה ומלכות. לפי שהדבר שהוא מציאות חזק בעולם נקרא 'בית', שהוא בנין קבוע. וכן המלכות נקרא 'בית', מפני החוזק והקביעות שיש למלכות. וכמו הכהונה נקרא 'בית' מפני חוזק הכהונה, שאין לו הסרה לעולם. ולפיכך קרא מלכות בית דוד 'סוכה', לפי שמלכות בית דוד הוא מלכות אלקי, לא כמו שאר מלכות שהוא חול. ולפיכך לא קראו אותו 'בית', שהוא בנין קבוע, כמו הדברים הטבעים שהם בעולם קבועים. אבל הדברים האלקים אינם בעולם הזה קבועים, רק הם ארעי, כמו הסוכה שהיא ארעי. ולפיכך קיימא לן סוכה דירת ארעי בעינן, מפני שהסוכה מצוה אלקית, ראויה שתהיה הדירה שבה ארעי ולא קבע. ואמר (עמוס ט, יא) "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת" " (פרק לה). דבריו הנפלאים מסבירים את ההיגיון לכנות את מלכות דוד בשם סוכה נפלת, אבל אינם מסבירים מדוע הנביא בחר בביטוי הקשור לחג הסוכות והאם יש לזה מקור בכתוב אחר.
בשבוע הבא נמשיך בע"ה לברר את הנושא.
בינתיים נאחל אחדות בעם ישראל, אחדות שמשמעותה שכל אחד חושב שהשני הוא האתרוג והוא הערבה. אחדות בה כל היהודים נכנסים תחת האלונקה מכל הבחינות. אחדות שבאה לידי ביטוי במאמר חז"ל: ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת.
נאחל לכל החטופים ששבו, חזרה לחיים נורמליים וטובים, בבריאות איתנה יחד עם כל פצועי המלחמה. נחמה למשפחות שמביאות עתה את יקיריהן לקבר ישראל יחד עם כל המשפחות השכולות. חיסול ארגון הטרור הנפשע -החמאס, כתנועה חמושה המנסה לחסל את מדינת ישראל. ואיחולים לכל עם ישראל והאנושות כולה, להתקדמות בהסכמי אברהם, מתוך הבנה שמדינת ישראל בטוחה בארץ ישראל היא הבסיס ליציבות ושגשוג לכל שוחרי השלום במזרח התיכון ובעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
