כף החיים (סופר) - כף החיים (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
(←ישיבת כף החיים: תוכן רב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(תוכן רב) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
בספר מצטט רבות מכתבי [[האר"י]], ועל הספר יצא הספר "שלחן אריאל" (מאת הרב [[בנימין קרעי]]) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף היים. הספר דומה במבנהו לספר [[משנה ברורה]], אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. | בספר מצטט רבות מכתבי [[האר"י]], ועל הספר יצא הספר "שלחן אריאל" (מאת הרב [[בנימין קרעי]]) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף היים. הספר דומה במבנהו לספר [[משנה ברורה]], אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. | ||
נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר נוסף שנקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פאלאגי" על שם מחברו [[רבי חיים פאלאג'י]]. | נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר נוסף שנקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פאלאגי" על שם מחברו [[רבי חיים פאלאג'י]]. | ||
תולדות המחבר הובאו בספר '''תולדות כף החיים''' להרב '''אברהם אליעזר סופר''' (בן הנין) נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], ב[[כסלו]] שנת [[ה'תש"ע]]. | |||
תולדות חייו של המחבר ועובדות והנהגות הובאו בספר '''תולדות כף החיים''' להרב '''אברהם אליעזר סופר''' (בן הנין) נדפס ב[[ארץ ישראל]] ב[[ירושלים]], ב[[כסלו]] שנת [[ה'תש"ע]]. | |||
==ישיבת כף החיים== | ==ישיבת כף החיים== | ||
גרסה מ־15:52, 12 במרץ 2018
|
|
הספר כף החיים הוא ספר ביאורים והשלמות שחיבר רבי יעקב חיים סופר על השולחן ערוך למרן הבית יוסף המחבר רבי יוסף קארו מצפת, רבי יעקב חיים סופר, היה יליד בגדאד שבעיראק בבל רבתי, ועלה לארץ ישראל ושם התחיל את ביאורו הגדול על השולחן ערוך.
נכתב על השולחן ערוך חלק אורח חיים וחלק יורה דעה [עד סימן קיט]. בספר נלקטו פירושיהם ודעותיהם של האחרונים על השולחן ערוך, ולעיתים כותב המחבר הערות מדעתו.
המחבר לא הספיק לסיים את הספר עד סימן קיט, ובסימנים האחרונים כתב והשלים כסגנון המחבר מרן הרב עובדיה יוסף. בספר יש עשרה חלקים; שמונה חלקים על אורח חיים ושני חלקים על יורה דעה, נדפס ונהדר מחדש באותיות מרובעות מאירות עינים בירושלים שנת ה'תשע"ו.
בספר מצטט רבות מכתבי האר"י, ועל הספר יצא הספר "שלחן אריאל" (מאת הרב בנימין קרעי) המציג מראי מקומות להלכות המופיעות בכתבי האר"י ובכף היים. הספר דומה במבנהו לספר משנה ברורה, אך בשונה ממנו לא נכנס לדרכי הוראה בלבד, אלא יותר להבאת דברי פוסקים ראשונים ואחרונים. נהוג לכנות את הספר "כף החיים- סופר" על שם מחברו כדי להבדילו מספר נוסף שנקרא בשם זה ומכונה "כף החיים- פאלאגי" על שם מחברו רבי חיים פאלאג'י.
תולדות חייו של המחבר ועובדות והנהגות הובאו בספר תולדות כף החיים להרב אברהם אליעזר סופר (בן הנין) נדפס בארץ ישראל בירושלים, בכסלו שנת ה'תש"ע.
ישיבת כף החיים
הישיבה הוקמה על ידי הרב שלמה רוזנר[1] והרב יעקב חיים סופר (הנין) ביום לידת ופטירת משה רבינו יום ז' באדר בשנת ה'תשל"ט, בעצת רבם הרב יעקב פרידמן ראש ישיבת תפרח שבדרום, ובברכתם של רבי יעקב ישראל קנייבסקי ורבי אלעזר מנחם מן שך מבני ברק, ונקראת על שם הספר "כף החיים" על שולחן ערוך אורח חיים ויורה דעה, שחיבר זקינו של הרב סופר, הרב יעקב חיים סופר. תחילה שכנה הישיבה בבית כנסת "חוג שבע" שברחוב דוד בירושלים, לאחר מכן עברה לרחוב בר-אילן מאיר הרחוב הסמוך בירושלים, בשנת התשנ"ב ראש חודש הרחמים חודש אלול הוקמה ישיבת תורת יעקב על שם רבי יעקב חיים סופר בעל כף החיים ותיפקדה כ10 שנים, היא היוותה מסגרת לנערים מצטיינים ומסגרת לנוער נושר ברחוב אוהלי יוסף 14 בירושלים, המשגיח היה הרב עוזיאל כהן ומראשי הישיבה היה גיסו הרב שמואל אביגדור אריאלי (כיום ראש ישיבת ברכת ישראל בשכונת רמות), בנו בכורו של ראש הישיבה הרב הגאון אברהם אליעזר סופר מחבר ספרים רבים וחשובים היה מי שכיהן בה והיה ראש הקיבוץ לעשרות בחורים, וגם הדפיס עמם קבצים תורניים על מסכתות סנהדרין וכתובות בשם תורת יעקב, אך בשנת ה'תשס"ב נסגרה הישיבה. למקום עברה ישיבת כף החיים לרחוב אוהלי יוסף בשכונת גבעת משה הנקראת גוש 80 בירושלים.
בישיבה לומדים כשישים בחורים מגילאי 18, וקיים בה גם כולל אברכים הנקרא יוצאי ירך יעקב. המשגיח הוא הרב שלמה דסקל, מתלמידי הרב שלמה וולבה לישיבה גם יש שלוחה למוסד לבנות בעלות תשובה שם המדרשיה עטרת בנות הקיים ברחוב דרוק בשכונת רמת שלמה בירושלים.
קישורים חיצוניים
- ↑ ראה באתר הישיבה במדור המלצות בהמלצת בד"ץ העדה החרדית בהזכרת הרב רוזנר בהנהלת הישיבה יחד עם הרב סופר