ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

התחיל להתפלל והתבלבל התחיל לברך והתבלבל | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ו תמוז תשע"ו

התחיל להתפלל והתבלבל התחיל לברך והתבלבל


הרב בניהו שרגא

שאלה:
שלום רב ושלום לרב
א. אם אדם אכל לחם, התחיל לברך על המחיה. ובאמצע הברכה הבין שהתבלבל ושצריך לברך ברהמ"ז, מה עליו לעשות? לסיים את הברכה או לומר ברוך שם ולברך ברהמ"ז?

ב. אותה שאלה לגבי תפילה

התחיל להתפלל ערבית פלג, ונזכר שלא התפלל מנחה... כיצד ינהג?

רב תודות לרב

תשובה:
שלום וברכה,

א. אדם שסיים לברך 'על המחיה' במקום לברך ברכת המזון נקלע למחלוקת ראשונים, אחרונים ופוסקי זמננו האם יצא ידי חובתו [הרב עובדיה] או שצריך לברך ברכת המזון ['משנה הלכות', וזאת הברכה].

אם נזכר באמצע הברכה נראה שהדין הוא כך:
לדעות שיוצא י''ח – מסתמא עדיף לגמור את ברכת מעין שלוש ובכך לצאת י''ח.
לדעות שלא יוצא י''ח, וצריך בעיקרון לברך ברכת המזון, נראה שיכול לומר 'ברוך, שם כבוד מלכותו, לעולם ועד' ולברך ברכת המזון מתחילה ועד סוף.

כיון שלא נפסקה הלכה בין פוסקי זמננו, אפשר לנקוט כאחת מהדרכים הללו.

ב. אם כבר התפלל שמונה עשרה של ערבית-
יתפלל מיד אח''כ תפילת העמידה נוספת לשם מנחה [יכוון שתיחשב לו התפילה השניה לשם מנחה באחד משני האופנים. או שהיא מנחה מקורית שכן זה זמן מנחה עדיין. או שהיא תשלומין לשם מנחה שכן כבר התפלל ערבית. במיוחד נכון הדבר ביום שישי שכבר קיבל עליו שבת]. כך ע''פ משנ''ב [קח,כא] ופס''ת [רלג,ה].

כשנזכר בק''ש או בברכותיה-
ימשיך תפילתו עד שמונה עשרה, ויתפלל פעמיים תפילת העמידה. אחת לשם מנחה ואחת לשם ערבית.
בשו''ת 'רבבות אפרים' מובאת מחלוקת בין פוסקי זמננו האם את הראשונה יתפלל לשם ערבית [הרב יוסף פנחסי] או לשם מנחה [הרב אלישיב. בעקבותיו כך פסק הפס''ת].

כיון שלא נפסקה הלכה בין פוסקי זמננו, אפשר לנקוט כאחת מהדרכים הללו.


מקורות והרחבות –

א. בירך 'על המחיה' במקום ברכת המזון –
נחלקו בזה הדעות-

ריטב''א [הלכות ברכות ב,כא] /אליה רבה [רסח,יח] / נשמת אדם [מז,א] ועוד סבורים שלא יצא י''ח.
ערוך השולחן [קסח,כג] ועוד פוסקים סבורים שיצא י''ח.

יבי''א [ח''ב ,יב] / חזו''ע [ברכות עמ' רמ] /הלכה ברורה [רח,סג] מציינים שכיון שהדבר שנוי במח' הפוסקים אז בדיעבד כשכבר ברך , יצא י''ח שכן ספק ברכות להקל.

אמנם ב'משנה הלכות' [ז,כז] הצריך לחזור ולברך ברכת המזון. ציין שכדאי ליטול ידיים ,[לברך המוציא], לאכול לפחות כזית פת ולברך ע''כ ברכת המזון [בכוונה לפטור את שאכל קודם].[הצריך זאת כשאכל כדי שבעה והתחייב בברכת המזון מדאוריתא] .
כך פסק 'וזאת הברכה' [עמ' 89 סע' ג. הערה 7] .
כך גם נקט בפסקי תשובות קפז,ב [עיין שם לעוד פתרונות].

שאלתך נסובה על הנזכר באמצע הברכה. כאן המצב מסובך יותר שכן המברך צריך עוד להזכיר שם ה' בכל מקרה. או שם ה' המצוי בסוף ברכת 'על המחיה' או שם ה' בברכת המזון.

בעיה נוספת היא שלכאורה כדי לתקן את הזכרת שם ה' ע''י אמירת 'ברוך, שם כבוד...', צריך לומר זאת בסמוך לשם ה'. [עיין 'וזאת הברכה' עמ' 386,ח].
אמנם מקל בזה המנחת יצחק [י,יב] ע''פ האשל אברהם מבוטשאש שאפשר לומר גם אח''כ ולתקן את הזכרת השם לבטלה. [עיין בפסקי תשובות סימן רו,כד].
.
אך עדיין נראה שהדין לא ישתנה.
לדעות שיוצא י''ח – מסתמא עדיף לגמור את ברכת מעין שלוש ובכך לצאת י''ח. [כפי שלא הצריכו לומר 'ברוך, שם ...' ולתקן בסיום ברכת מעין שלוש, כך לכאורה גם לא יצריכו לומר כן באמצע הברכה. הטעם לכאורה – כיון שכבר התחיל בברכה, אז סומכים על הדעות שיצא י''ח].
לדעות שלא יוצא י''ח, וצריך בעיקרון לברך ברכת המזון, נראה שיש לפניו שתי אפשרויות:
1. לגמור את ברכת מעין שלוש ולהתחיל מיד 'נודה לך' ולסיים את ברכת המזון משם. ברכת מעין שלוש תיחשב כברכת הזן של ברכת המזון [ע''פ 'וזאת הברכה' עמ' 89 סע' ג].
2. לסמוך על האשל אברהם והמנח''י ועוד ולומר 'ברוך, שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ולברך ברכת המזון מתחילה ועד סוף.

ב. אם כבר התפלל ערבית מבעוד יום ונזכר שלא התפלל מנחה-

משנה ברורה סימן קח ס"ק כא
'ומי שבא לבהכ"נ סמוך לערבית והתפלל ערבית מבע"י ועדיין לא התפלל מנחה אף שלכתחילה שלא כהוגן עשה שהיה לו להתפלל תפילת י"ח לשם מנחה בעוד שהקהל מתפללין ערבית מ"מ אין לדמותו להזיד ולא התפלל כיון שעדיין לא עבר זמן המנחה ואף את"ל שא"א לו להתפלל תפילת המנחה באותה שעה כיון שכבר עשאו לילה בתפילת ערבית מ"מ לא יהא אלא ערבית שתים והשניה לתשלומי מנחה ואם הוא ר"ח יזכיר יעלה ויבא גם בשניה כיון שכבר קיבל עליו ר"ח במה שהזכיר בו יעו"י וה"ה אם אירע כן בשבת יתפלל השניה ג"כ של שבת וכתבו האחרונים דאם לא הזכיר בראשונה יעלה ויבא גם בשניה לא יזכיר כיון שהוא עדיין יום'.

כלומר – כשמתפלל ערבית מבעו''י ונזכר שלא התפלל מנחה, יכול מיד להתפלל שמונה עשרה וזה ייחשב לו ממה נפשך – או כמנחה [עדיין זמן מנחה] או כתשלומין למנחה [אם א''א לו להתפלל מנחה כי כבר עשאו לילה, עדיין התפילה השניה תיחשב לתשלומין]. כך ע''פ משנ''ב [קח,כא] ופס''ת [רלג,ה].


כשנמצא באמצע ברכות ק''ש של ערבית ונזכר שטרם התפלל מנחה [ועוד לא שקעה החמה]

נבדוק שתי אפשרויות:
אפשרות אחת - להתפלל שמונה עשרה של מנחה ואח''כ של ערבית. החיסרון הוא שאמר כבר ברכות ק''ש של ערבית ועתה עובר למנחה ואח''כ חוזר לערבית.
אפשרות שניה – להתפלל שמונה עשרה של ערבית. אח''כ להתפלל מיד של מנחה [ממנפ''ש – או שתיחשב לו כתפילת מנחה שכן עדיין זהו זמן של מנחה או שתיחשב לו תשלומין למנחה. אינו פושע בטעות שלו].

לכאורה האפשרות השניה עדיפה שכן הוא לא מערבב בין ערבית למנחה. מתפלל את כל ערבית ואח''כ משלים את מנחה [וזה יתכן כי זה לפני השקיעה. ואם לא יתכן כי נחשב בשבילו כבר לילה, אז ייחשב לו בתור תשלומין למנחה].

וכך מצאנו לעניין ערב שבת:
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן רסג סעיף טו
'מי ששהה להתפלל מנחה בע"ש עד שקבלו הקהל שבת, לא יתפלל מנחה באותה בהכ"נ אלא ילך חוץ לאותו בהכ"נ ויתפלל תפלה של חול, והוא שלא קבל שבת עמהם, אבל אם ענה וקבל שבת עמהם אינו יכול להתפלל תפלת חול, אלא יתפלל ערבית שתים'.

כלומר – מדובר בע''ש כשאפשר להתפלל מנחה אך הוא בטעות כבר קיבל עליו שבת, אזי יתפלל ערבית שתיים. השניה לתשלומי מנחה.

אמנם אם הקדים את מנחה יצא י''ח. שכן עדיין הוא זמן יום.
כך פסק המשנה ברורה סימן רסג ס"ק סא
'שתים - היינו מתחלה לשם שבת ואח"כ שניה לתשלומי מנחה ואם הפך אפשר דיצא הואיל ועדיין יום הוא וזמן מנחה כ"כ הפמ"ג בסימן זה ועיין לעיל בפמ"ג במ"ז סימן ק"ח סק"ח'.

א''כ יוצא שאם כבר קיבל על עצמו את הלילה [כגון שקיבל על עצמו שבת או לכאורה אם כבר החל להתפלל ערבית] ,מתפלל פעמיים שמונה עשרה. ראשונה לשם ערבית ואח''כ לשם מנחה [מקסימום תיחשב כתשלומין].

א''כ נלע''ד שיש להעדיף לסיים ערבית כולל שמונה עשרה ואח''כ להתפלל מנחה [יעלה לו או כמנחה או כתשלומין למנחה].
כך אכן פסק הרב יוסף פנחסי [מובא ב'רבבות אפרים' ח''ו,קכא].

הרווחים – א. יתכן וקיבל על עצמו את הלילה בעת ברכות ק''ש של ערבית ולא שייך להתפלל מנחה. אמנם אם מתפלל ערבית יכול אח''כ להתפלל מנחה ומקסימום תיחשב לו לתשלומיה.
ב. יצמיד את ברכות ק''ש לעמידה של ערבית כתקנת חז''ל.
ג. לא יפסיק בין ברכות ק''ש לעמידה של ערבית בתפילה שאינה קשורה [מנחה].
ד. בכ''מ, אם כבר התפלל ערבית , ראינו שאפשר להתפלל עוד פעם מנחה ותיחשב לו.

בשו''ת רבבות אפרים [ח''ו סימן קכא] דן במקרה הזה כשנזכר בק''ש או בברכותיה וכתב דעות שונות בעניין.

שם כתב בשם הרב אלישיב זצ''ל ובעקבותיו פסק כן גם בפס''ת [סימן רלג,ה. הערה 35] שימשיך תפילתו עד שמונה עשרה ויתפלל אותה לשם מנחה. אח''כ יתפלל עוד תפילת שמונה עשרה והפעם לשם ערבית.


בהצלחה רבה בכל העניינים - לך ולכל עם ישראל.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il