ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ברכת ההולכה בקרבן פסח | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ז סיון תשע"ו

ברכת ההולכה בקרבן פסח


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום הרב!
למדתי שעל כל אחת מארבעת הפעולות המעכבות בקרבן, יש לברך "ברוך... אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וציוונו על קבלת הדם/ הולכת הדם וכו'. בקרבן הפסח, שהמשנה מתארת שעמדו שורות של כוהנים והעבירו את המזרקים מיד ליד, מי מתי הם בירכו על ההולכה? כל אחד מהם על כל מזרק? רק הראשון על כולם? כל כהן פעם אחת?


תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
לא ברור האם יש ברכה על ההולכה. בהנחה שכן, רק כהן אחד מברך, הראשון בשורה או האחרון. כהן שעושה עבודה מספר פעמים בזו אחר זו, מברך פעם אחת אלא אם כן הסיח דעתו ביניהן.

הרחבה:
1. בספר 'עבודת הקרבנות' (מאת הרב אהרן כהן, חתן החפץ חיים, סי' נב) כתב כדבריך שיש ברכת המצוות על הולכת הדם. ברם, לענ"ד דין זה אינו ברור. המקורות בדברי חז"ל על ברכת המצוות במקדש מעטים. המקור בדברי הראשונים שלפיו יש לברך על כל עבודה בפני עצמה הוא הרמב"ן (בהשגות לספר המצוות שורש יב, והובא במשנה למלך הל' מעשה הקרבנות א,א), ומדבריו נראה שגם הוא מודה שאין לברך על ההולכה, מפני שהיא נחשבת כחלק מקבלת הדם.
זה לשון הרמב"ן, בהסבירו את מניין המצוות של בעל הלכות גדולות: "אבל דעת בעל ההלכות הוא שהמצוה... בכהנים 'והקריבו בני אהרן... וזרקו את הדם' וגו' ימנה אותו, ולכך כתב יציקות, בלילות, פתיתות, מליחות, הגשות, תנופות, ועל הדרך שאמרו (מנחות יח ע"ב): מניין לרבות חמש עשרה עבודות: היציקות והבלילות וכו' ת"ל 'המקריב את דם השלמים מבני אהרן', עבודה המסורה לבני אהרן, כל כהן שאינו מודה בה אין לו חלק בכהונה. ואלה העבודות נמנות מצוות, שהכהן כשעושה אחת מכל אלה עושה מצוה ומברך עליה, וזה דעתו ז"ל".
הרמב"ן מציין כמקור לדעת בה"ג את הסוגיה במנחות יח ע"ב שמונה את העבודות, ובסוגיה זו לא הוזכרה ההולכה. עיין בתוספות שם (ד"ה מניין) שהתלבטו בטעמו של דבר, האם משום שהיא כלולה בקבלה או מסיבה מיוחדת, ורש"י (בחולין קלב ע"ב ד"ה המקריב) סובר שגם היא נמנתה, עיין שם. מכל מקום, מאחר שגם ברשימת המצוות של בעל הלכות גדולות לא הוזכרה ההולכה, נראה שהוא והרמב"ן בעקבותיו החשיבו אותה כחלק מהקבלה, וכפי שכותב הרמב"ן במפורש בהקשר אחר (קידושין לו,א): "דהולכה בכלל קבלה היא".
2. מכל מקום אענה בקצרה לשאלתך לפי שיטת בעל 'עבודת הקרבנות' שיש ברכה גם על ההולכה. לפי מסקנת הגמרא בזבחים יד ע"ב הולכה ביד ללא צעידה ברגל אינה נחשבת הולכה. הגמרא שואלת על כך מתיאור ההולכה בקרבן הפסח, שבו הכהנים עומדים בשורה ומושיטים מזה לזה, ועונה "דניידי פורתא", כלומר, הכהנים הולכים מעט ברגליהם. בפירוש הדברים מצאנו מחלוקת, האם כהן אחד בלבד בשורה, זה הקרוב למזבח וזורק את הדם, הוא שגם הולך ברגליו (מאירי פסחים סד,ב), או שכל הכהנים הולכים מעט (כך עולה מהמשנה למלך הל' פסולי המוקדשין א,כג, ועיין בהרחבה ב'שערי היכל' לזבחים מערכה כ). לפי שיטת המאירי, ברור שרק כהן אחד בירך, שכן רק הוא מקיים בעצם את מצוות ההולכה, וכל השאר רק מסייעים לו.
3. על פי השיטה שכל הכהנים בשורה שותפים למצוות ההולכה, מסתבר שהראשון בשורה, זה שמקבל את המזרק מיד הכהן שקיבל את הדם ומתחיל להוליך, הוא המברך ומוציא ידי חובה את כל הכהנים השומעים אותו. דין דומה מצאנו בברית מילה, שכאשר שניים מקיימים את המצווה בזה אחר זה, הראשון מל והשני פורע, הראשון מברך והשני יוצא ידי חובה בברכתו (פתחי תשובה יו"ד סי' רסה סק"א).
4. לשאלה האם הכהן מברך פעם אחת או על כל פעם ופעם, הדין כמו בכל המצוות, שמי שעושה סדרת מצוות זהות בזו אחר זו ולא הסיח דעתו ביניהן מברך רק פעם אחת על כולן (עיין שו"ע או"ח סי' ח סי"ב על ציצית, ויו"ד סי' יט ס"ה לגבי שחיטה ושם סי' רסה ס"ה לגבי מילה). אלא שאם הכהן מבצע גם את זריקת הדם בין הולכה להולכה מסתבר שעליו לברך שוב על ההולכה, כי זריקת הדם נחשבת כהיסח הדעת, מאחר שזהו סיום להולכתו וגם אי אפשר לעשות בו זמנית זריקה והולכה, כי שתיהן צריכות להיות ביד ימין דווקא, עיין חולין פו ע"ב על שחיטה וכיסוי ובשו"ת הריב"ש סי' שפד.


השאלה "מחשבת בעלים נחשבת הפסק?" נשאלה בהמשך לשאלה זו.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il