שאל את הרב

  • כל השאלות

"אישה דעתה קלה"

undefined

הרב יצחק גרינבלט

י"א סיון תשע"ו
שאלה
"אישה דעתה קלה" שלום כבוד הרב בת 32, לקראת נישואים, מתחזקת. אינני מבינה דבר מסויים לגבי המשפט "אישה דעתה קלה" לאחר חקירות לגבי כוונת המשפט, הבנתי שאישה עלולה להשתכנע בקלות/ מסכנתה מתגמשת בקלות. אוקיי, נניח שכך אני באמת בנויה, אין לי שום בעיה עם זה. אינני מבינה דבר אחר, מדוע "אל תרבה שיחה עם אישה" מתקשר ל- "אישה דעתה קלה" כמובן, איש ואישה זרים אינם אמורים לנהל שיחה, גם מהצד שלו וגם מהצד שלה, אך איך זה מתקשר לכך שדעתה קלה? אני גדלתי כחילונית, שיחות עם גברים אינן זרות לי, ואני לא מבינה מה היה רע באותן שיחות, ואיך זה בכלל קשור לקלות דעתי. אני אישה דעתנית מאוד, אוהבת ללמוד, אף פעם לא הלכתי מבלי לדעת לאן, אני אדם שעוצר וחושב הרבה. כיצד גבר עלול לגרום לי לחטוא? אין בכוונתי לנהל שיחות עם זרים, אך זאת מתוך כבוד לארוסי. וכך צריך להיות הדבר מצד שנינו. ישנו איזה בלבול לגבי משפטים אלו, כל רב מביע דעה שונה, דבר זה גורם להרבה נשים חילוניות לא לרצות להתקרב קצת יותר. כנ"ל לגבי כך שגברים נשאו שתי נשים עד החרם בזמנו. אינני מאמינה שבורא עולם מסתכל על הנשים ורוצה ברעתן, ואין לי כל ספק שהרבה נשים נפגעו ממעשים אלו. כיצד תצדיק דבר זה? ישנו הבדל בין אישור של אישה לנשיאת אישה שניה לשם הבאת ילדים, ובין גבר שמחליט שכך בא לו. האם גברים אלו, שפגעו באותן נשים, נראים בעיניך כחוטאים? בורא עולם אינו ברא את האישה לשם ישיבה ברקע, הוא ברא אותה חכמה, עם בינה יתרה, רגישה ומבינה. אני לא יודעת איך אפשר לפגוע בצד הרגיש הזה למען אינטרס אישי וחמדני- אישה אחרת. אם דעתי קלה, אל עלי ללמוד, לא לדבר עם גברים בגללי, ולא בגללו. אם אני לא ראויה להיות האחת, אם אפשר לגרש אותי, ואני לא אותו. אז אני רקע חסר חשיבות. אינני מאמינה שאבא רואה בי כך, אינני מאמינה שאבא רוצה שהאישה תסבול. מדוע גברים אינם מגנים דבר זה? מדוע רבנים לא עושים דבר? מדוע אתם לא מסתכלים פנימה ומודים שטעיתם, זו לא רק האישה, זה גם הגבר. קיבלתי שבורא עולם העניש אותי, מנגד- גם את הגבר. כיצד האישה הפכה לחסרת חשיבות? (אנא, לטפל בבית ובילדים- זה לא מספיק, אין הגשמה עצמית, את בין קירות, מחכה שהוא יבוא). ’בזכות נשים צדקניות נגאלו, ובזכותן עתידין להיגאל’. יש כל כך הרבה חילוניות שיכולות להיות אותן צדקניות, אבל תנו להן סיבה. אינני מזלזלת בשום חכם, אבל אינך חושב שאם זה היה מתנהל אחרת, ונשים היו אלה שיוצאות ללמוד- הגבר היה עומד במעמד הנמוך? האם אתה חושב שהנשים אשר היו לומדות לא היו מגיעות לאותן מסקנות? הרי זה נורא נוח מהצד הגברי להבין דברים באופן כזה, גם אם אתה מאמין שכך זה וזהו, לרגע לא עצרת (אתה, או כל תלמיד אחר) לחשוב איך זה הגיוני שיצירה של בורא עולם הופכת לכל כך שולית, הרי זו יצירה שלו, כיצד יכול להיות הדבר? אשמח למענה תודה רבה שיהיה המשך שבוע טוב וחג שמח
תשובה
בס"ד שלום לך. ראשית ברצוני לאחל לכם שתזכו להקים בית נאמן בישראל, בית של שמחה ושל שלמות, בית שתשרה בו השמחה והקדושה, האחדות והגדלות, ותזכו לגדל בנים ובנות לעבודת ה' יתברך מתוך חיבור עמוק ומלא. קראתי את מכתבך ומאוד הבנתי אותך, ואף הבנתי שכבר שאלת שאלות אלו רבנים שונים, קראת על הדברים, ובכל זאת את ממשיכה לשאול ולברר וזה נפלא. חשוב מאוד שלא להפסיק לברר עד שמגיעים לתשובה שמספקת, שמקדמת, שבונה את ההתקדמות ולא משאירה את האדם בתחושות של תסכול ושל האשמת האחר. וגם אם התשובה שאכתוב לא תספק אותך, את מוזמנת להמשיך לשאול, להמשיך לדון בדברים ולהתקדם מהם, אל תהססי ואף אשמח לכתוב עוד תשובות ולענות בכל מה שאוכל. כיוון שמכתבך ארוך מעט אשתדל לגעת בדברים אחד לאחד בעזרת ה', וסליחה שלא אוכל להאריך כל כך כי כל דבר דורש אריכות גדולה ואין כאן המקום. אלא אוכל להמליץ לך ללמוד במדרשה שבה תוכלי לחדור לדברים לעומק ולהרחיב בהן (אם תרצי אשמח לעזור לך למצוא מקום כזה שיתאים לך). כדי להקל על הדברים ולסדר אותם אחלק אותן לשאלות שונות ולשלבים שונים וזה החילי בעזרת ה'. 1. נשים דעתן קלה - ביטוי זה מאוד חשוב ומעניין. אף שבמבט ראשון הוא נותן רושם פוגעני, יש חשיבות להתרומם מהנגיעות האישיות ומהרגישות ולנסות לבחון את הדברים לעומקם, להתבונן בהם ובמשמעות שלהם. ה' יתברך ברא את האדם, זכר ונקבה בראם, ולכל אחד ברא תפקיד מיוחד, לכל אחד יעוד וחשיבות גדולה לעשות את היעוד הזה. כדי לעשות את היעוד הזה, ה' יתברך ברא בכל אחד את הכלים המתאימים לו כדי להגיע ליעוד הזה ולעשות אותו באופן השלם והטוב ביותר. אחד מהיעודים הטבעיים והבסיסיים של הנשים זה ללדת ילדים ולגדל אותם. כדי למלא את היעוד הזה ה' יתברך ברא באשה כח מאוד מיוחד וחשוב, שהוא בדרך כלל הרבה יותר מפותח מאצל הגברים - כח רגשי חזק. האשה בדרך כלל הרבה יותר רגישה, מבינה הרבה יותר רגשות, יותר אכפתית, יותר חשה את האחר, ולכן היא מסוגלת הרבה יותר להצליח לגדל ילדים בריאים בנפשם. הילדים צריכים זאת, הילדים צריכים את הרגישות הזאת, את העדינות הזאת שיש באופן טבעי לנשים (לצערי היום בתרבויות שונות הדבר פחות נחשב והנשים המעורבות בעולם הגברי זונחות ומחלישות תחום זה ומחזקות תכונות גבריות ובכך מגיעים למחיר כבד בזוגיות ובחינוך הילדים) ובחיזוק כח זה יש גם החלשה של כח הדעת, לא החכמה, שכן נשים לא פחות חכמות מגברים, אלא הדעת, שהיא כח התחברות הנובע מהשכל. ההתחברות של האשה מגיעה ממקום אחר, מדרך אחרת, ולכן האשה מתקשה בהנחת גבולות שכליים, וקל לה יותר להימשך אחר שכלים אחרים כפי שכתבת. אין בכך זלזול בנשים, אלא הבנה ביעוד ובהתאמה ליעוד הזה. קלות הדעת של האשה גם נותנת לה אפשרות גדולה יותר לגמישות ולהתאמה להתפתחות של הילדים ולהתאמה לבית מאוחד ולזוגיות שאיננה חיה כל הזמן מאבקים, שכן כל אחד מבני הזוג נותן את חלקו. 2. אל תרבה שיחה עם האשה - ביטוי זה המובא במשנה במסכת אבות הוא יסוד חשוב לגברים, יסוד שבא להוביל את הגברים לחיים שיותר מותאמים להם, שיותר יקדמו אותם לתפקיד שלהם. הגבר באופן טבעי מערכת החיים שלו פועלת אחרת, מערכת החשיבה והבחינה של הדברים אחרת, והערבוב עם המערכת הנשית יפגע בהגעה ליעד. הדבר בא לידי ביטוי באופן יותר משמעותי בעיקר היעוד שהיה לגברים במשך כל השנים, והיום כשלא תמיד יודעים זאת חושבים שמדובר על דברים אחרים. היעוד של הגברים הוא בתורה, בלימוד תורה ובהוראת התורה, בבניין התורה, מתוך עמקות ומתוך התמודדות יום יומית בתחומים האלו. אף כאלו שאינם עוסקים בתורה ברמות גבוהות, עדיין החיבור אל התורה הוא בסיס ביהדות שלהם. אצל האשה החיבור אחר, ולכן לא מתאים שנשים יעסקו בעמקות הבירורים ההלכתיים, בבירורים הרוחניים המעמיקים הפילוסופיים. הרביית השיחה עם האשה גורמת שהאדם לא יעשה את היעוד שלו. אין זה נובע מנשים דעתן קלה, אלא מהתמסרות הגבר ליעוד שלו, לא נאמר שלא לדבר עם הנשים, ולא מתוך חולשה ופחיתות האשה, אלא מתוך כך שהגבר עלול לשכוח את התפקיד שלו באותן שיחות. נקודה נוספת יש בתחום והיא שה' יתברך ידע שהחיבור בין האיש לבין האשה הוא הבסיס לקיום העולם, לכן ה' יתברך ברא כח מאוד חזק שמחבר בין המינים, אך כח זה כשהוא פורץ את הגבולות שלו, עובר את הזמנים המתאימים שלו, הוא גורם להרוס דברים אחרים שהם מאוד חשובים לעולם. לכן לא מפחיתות הנשים ומעליונות הגברים נובעים דברי המשנה אלא מתוך קריאה עמוקה להתמסר כל אחד לייעוד שלו. דבר אחרון בנושא, שהרביית שיחה גורמת לקירבה שעלולה לפגוע בגברים ובנשים, כשהיא לא במסגרת הנשואין הנכונה. היא מפתחת את כח החיבור, וכשכח החיבור מוביל בדרך לא טובה הוא מזיק. 3. נשואין עם שתי נשים - אנו חיים היום אחר חרם רבנו גרשום מאור הגולה שקבע שאדם לא יתחתן עם שתי נשים, ואנו שואלים שאלות על לפני החרם, אך חשוב לדעת שהחרם שקבע רבנו גרשום מאור הגולה לא היה סתם. לא ביום אחד קם ענק זה בעם ישראל וקבע דברים לכל עם ישראל, הוא הבין בעמקות מחשבתו דברים רבים וחשובים, שאף אם אשתדל לכתוב מה הייתה הבנתו לא אוכל לרדת לסוף דעתו מפני קטנותי. אך נקודה אחת כן ברצוני לכתוב בנושא, נקודה הקשורה לשאלה שלך. חשוב לדעת שהעולם עובר תמורות רבות. חכמי והסוד מלמדים אותנו שהעולם כל הזמן נמצא בתהליך של התקדמות, תהליך של התעלות לקראת התיקון של העולם. לקראת הגאולה השלמה של עם ישראל ושל כל העולם כולו. לכן, דברים שבעבר נראו מוסריים מאוד, היום הם ממש נוגדים כל גישה מוסרית. לדוגמא, בעבר היו מותרים עבדים, ואף נושא העבדות היה מאוד מקובל. הרב קוק זצ"ל כותב שההגדרה של העבד כרכוש של האדם באה לשפר את היחס לעבד, שהיה אף פחות מכך. אך העולם התקדם מזה, היום ברור לכל אחד שעבדות זה דבר מאוד לא מוסרי, ואף בעבודה יש מקום חשוב מאוד למעמד העובד ולזכויותיו. כך גם במערכת הזוגיות. בעבר האשה הייתה במעמד אחר, במצב אחר, ואשה שהייתה מגדלת ילדים הייתה מלאה שמחה וגאווה גדולה. לא היה מפריע לה שלגבר שלה הייתה עוד אשה ולא עלה על הדעת שיש בכך חסרון. החיבור בין הגבר לבין האשה היה פחות עמוק משהיום, ולכן הדברים היו פשוטים. אך היום המציאות שונה, והיא השתנתה לא מתוך ירידה אלא מתוך התעלות העולם. היום הנשמה של האשה גדולה יותר ואין אפשרות לגבר להתחתן יותר מאשה אחת, שאז החיבור לא יהיה טוב ונכון. לכן,היום כשאנו חיים מתוך הרגל למציאות המותאמת להיום, קשה לנו מאוד להבין מציאות שהייתה בעבר. 4. לגבי גירושין, כיוון שנשים יותר רגשיות יש יותר חשש שאם האשה הייתה יכולה להתגרש בלי הסכמת הבעל, לא יהיה בכלל קיום למשפחה. הדבר היה גורם לנזק מאוד מאוד גדול. בדורות מאוחרים יותר שגם גברים נהיו יותר רגשיים ופחות פועלים מתוך שכל, הוביל הדבר שהגברים היו מגרשים את הנשים על כל כעס שהיה להם, וקבעו חכמים שאדם שרוצה לגרש את אשתו צריך לשלם סכום גבוהה, וכך להרגיע את הכעסים הקטנים שעולים. כשהרגש התפתח עוד יותר, אף דבר זה לא הספיק, וקבע רבנו גרשום מאור הגולה שגבר לא יכול לגרש אשה בלי הסכמתה. כמובן שאין חסרון בתחום הרגשי, אך כשהרגש מנהל את החיים ומוביל אותם לפעולות לא נשלטות הדבר עלול לשבש את היציבות של הדברים החשובים ביותר בעולם. 5. תגובת הגברים או הרבנים לתחומים האלו - פעמים רבות כשקשה לנו עם משהו אנחנו מחפשים אשמים, מאשימים ומתלוננים על אחרים, אך כשאנו זוכים להתרומם מהמצב הזה, כל המבט שלנו אחר. חכמים מעולם לא ראו במשפטים אלו בזיון לנשים, ולכן לא ראו צורך לגונן על הנשים בתחומים האלו. גדולי ישראל מעולם כיבדו את הנשים שלהן מאוד מאוד, והדברים כלל לא עלו על דעתם. היום כשיש גישה של זלזול ותלונות ברבנים קל מאוד להאשים ולהתלונן, במקום להקשיב ולנסות ולהבין. דבר זה מאוד חבל, כי הוא פוגע ומוביל את האדם לדברים לא טובים. לכן, חשוב היה לי להסביר את הדברים, אף אם הדבר דרש אריכות, חשוב היה לי שידעו שאם ריק הוא מיכם ריק הוא, צריך להתבונן ולהעמיק יותר, ולראות את הדברים בשלמות ובתיקון שלהם. אשמח מאוד להרחיב ולהאריך בנושאים ובשאר דברים, אך חשוב שהדברים ינבעו לא מתוך ביקורת, אלא מתוך רצון להבין, מתוך ענווה ויחס של כבוד לגדולי ישראל שבמשך כל הדורות, ענקי עולם שהובילו את העולם להתרוממות ולבניה. בברכה הרב יצחק גרינבלט.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il