ומה עם אלה שלומדים תורה ולא עובדים?... אפילו לא חצי יום. שייך לתת להם? להחזיק בהם? לעשר להם? לתמוך בהם? זה לא ניראה לי הוגן כל כך... (תורה שאין עימה מלאכה וכו’..., אהוב את המלאכה וכו’... יגיע כפך כי תאכל וכו’... ששת ימים תעבוד וכו’...) מה אומר כב’ הרב? האם הם זקוקים לתמיכתי? האם זוהי מצוות מעשר? תודה.

כל חברה מתוקנת בנויה מאנשים שעובדים ואנשי רוח אנשים רבים באקדמיה בתרבות ובאמנות חיים על חשבון הציבור לא תהא כהנת כפודקית אנו זקויקים גם לתלמיד חכמים שיעול את רמת החברה גם זו צדקה אכן אדם מבוגר שאינו מנצל את כל זמנו לשקוד על התורה ראוי לו שיצא לעבודה ויפרנס את השקדנים