ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

נשירת עלים בחצר השכנים- שאלה על התשובה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ב מרחשון תשע"ז

נשירת עלים בחצר השכנים- שאלה על התשובה


כולל דיינות בית אל

שאלה:
לכבוד הרב משה בר ציון,
שלום וברכה.

תשובתך העלתה אצלי מספר שאלות ואבקש מכבודך להתייחס.
א. במשנה בבבא בתרא (כז:), בטור חושן סימן קנה (מ"א) וכן בשו"ע (חו"מ קנה, כ"ו) ואף מה שכתב בספר חישוקי חמד (על בבא בתרא כ"ז:) מדובר על מצבים בהם עצים של המזיק נכנסים לרשות הניזק ובכך מזיקים (כיון הם מונעים מהניזק לעשות מלאכה נדרשת בשטחו), ועל מקרה כזה נאמר הכלל/הדין "התורה נתנה רשות לניזק לקוץ כדי היזקו". אולם, במקרה זה מדובר שהעצים בכלל רק ברשות המזיק. איך ניתן ללמוד מהמקורות הללו על הדין במקרה זה?
בשני הסעיפים הבאים אציין עוד שני הבדלים מהותיים בין מקורות אלו למקרה שנידון בשאלה.

ב. במקורות הנ"ל העצים מפריעים (=מזיקים) בגופם, ואילו במקרה זה הם מפריעים רק בעקיפין ("גיריה דיליה").

ג. במקורות הנ"ל העצים מפריעים למלאכה קריטית ברשות הניזק (בניה או חריש), ואילו במקרה זה ההפרעה היא מלכלוך בלבד שמצטבר, כפי שהיה מצטבר מעצים גבוהים שברשות הרבים הסמוכים לבית, ורמת ההיזק נמוכה ושונה לחלוטין.

ד. לגבי המקור הנוסף שנותר (הסוגיא בבבא בתרא כו. הדנה בעצי הדקל של רבא בר חנן), בו המקרה יותר דומה למקרה בשאלה מבחינת אופן ההיזק ("גיריה דיליה"), הראיה מן התוספות, לענ"ד, הפוכה לחלוטין. התוספות מעמיד את החיוב במקרה שנטע את העצים כשהם גבוהים, אבל השואל בשאלתו ציין שהוא קנה את הנכס כשהעצים כבר היו גבוהים והוא לא נטע אותם, ולכן ניתן לומר שמקרה זה הנזק בא ממילא ואינו באחריות של הבעלים.

ה. לפי דעת הראשונים שהוזכרו החולקים על התוספות באותה סוגיה שמדובר בנזק ישיר אכן יש לבעל העצים לקוצצם, והגענו למחלוקת ראשונים בינם לבין התוספות. אולם, גם לפי התוספות, במקרה שהיה נוטע את העצים כשהם גבוהים, רב חנן עצמו (=בעל העצים) היה חייב לקוצצם ולא הניזוק.

ו. האם אפשר לומר שגם בסוגיה זו המקרה דן בהיזק שהציפורים שמקננות בעצי הדקל ובאות ואוכלות את הגידולים בפרדס של רב יוסף, הוא חמור בהרבה מנזק של עלים על רצפה וסתימת מרזב, שניתן לנקות את העלים והמרזב בטרחה לא גדולה, ובוודאי שאין נזק ישיר ומיידי שנגרם מהעלים, אלא רק מהצטברותם אם לא מנקים אותם לאורך זמן? ועל כן במקרה שלנו בוודאי שלא נחייב את המזיק לקצוץ עציו בגלל ההפרעה המועטה והנזק העקיף לאחר זמן?

לסיכום, לענ"ד קשה להסיק מהמקורות שהובאו מסקנה חד משמעית לגבי הנידון, ועל כן אשמח להתייחסות כבוד הרב לשאלות שהעליתי בנוגע למקרה שנשאל.

תודה רבה.


השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "נשירת עלים בחצר השכנים"

תשובה:
בס"ד
לשואל הנכבד שלו' וברכה!
ראשית, יישר כח שעברת על הדברים ביסודיות.
אני חושב שחלה אי הבנה במסקנת התשובה, לכן אנסה להבהיר את הדברים.
העץ נשתל בהיתר ולכן המזיק לא צריך לעקור אותו, והניזק לא יכול לעקור אותו. במידה וחלק מגוף העץ חדר לשטחו של השכן כגון ענפים או שורשים וכדומה, והם מזיקים את השכן מותר לניזק לסלק את חלק העץ שפלש לשטחו ומזיק אותו. לדוגמא אם העץ משיר עלים וסותם את המרזבים וכדו', ויש ענפים של העץ שנכנסים לשטחו של השכן, מותר לניזק-השכן לקצוץ את הענפים הפולשים לשטחו עד גבול של החצר.

כיון שאנו פוסקים כדעת רבי יוסי בגמרא בבא בתרא, שעל הניזק לסלק את הנזק, לכן גם אם יש חלקים מהעץ שפולשים לשטחו של השכן, אין חיוב על המזיק לסלק את הנזק, אבל כאמור מותר לניזק לסלק את חלקי העץ הפולשים לשטחו במידה והם מזיקים אותו.

בברכה,
הרב משה בר ציון


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il