שלום, קניתי רכב לפני כ-3 שנים . מחירון הרכב באותו זמן היה כ-31,000 , אך לאור העובדה כי הרכב לא היה במצב של 100% המחיר שסוכם היה 24,000 ש"ח. לאחרונה ביצעתי תאונה עם הרכב והרכב הלך טוטל-לוס. בתביעה שלי מול הביטוח , התגלה שהיד הראשונה של הרכב היה של ליסיניג וממילא שווי המחירון שלו אמור להיות כ-22% פחות, וזה השווי שקבלתי מהביטוח. פועל יוצא מכך שהמחיר ששילמתי על הרכב היה יקר משמעותית ממחירו באמת. ששאלתי את המוכר, הוא אמר שהוא לא ידע שזה היה יד אצל ליסינג , אבל גם ככה המחיר ששילמתי היה פחות מהמחירון, אולם אני אמרתי שזה בשל מצב הרכב. שאלתי היא האם אני זכאי לקבל החזר כספי בגין העסקה הזאת בשל העובדה כי המחיר ששילמתי לא שיקף באמת את מחיר הרכב בשל חוסר ידיעה של שני הצדדים?

ישנם שתי טענות מרכזיות היכולות לערער עסקת מכר בין שני אנשים. הטענה האחת – מקח טעות. והשניה – אונאה. טענת "מקח טעות" ענינה לטעון שהחפץ הנקנה אינו החפץ שרצה בו הקונה, מכיוון שיש בו מום/פגם או שינוי ממה שנאמר וסוכם בין הצדדים, ממילא טענה זו, מבקשת לבטל את עסקת המכר. טענת "אונאה", ענינה לטעון שהמחיר שנגבה בגין עסקת המכר הינו מחיר שאינו תואם את שוויו של החפץ, בדרך כלל טענה זו מבקשת פיצוי כספי ופעמים כאשר הפער גדול (משישית) מבקש הטוען לבטל את העסקה. מדבריך נשמע, שהנך טוען לאונאה במכר, שהרי טענתך ששילמת סכום גדול יותר משוויו של הרכב. אף שאתה מאשר שדבר זה לא נעשה בזדון מצדו של המוכר. יתירה מזאת, מדבריך נשמע שלא שאלת אותו במפורש האם הייתה בעלות קודמת ברכב של חברה וכדו' אשר מוסכם ב"מנהג המדינה" שסוג בעלות כזה גורם לירידת ערך הרכב באופן שרירותי ללא קשר למצבו המכני. במשנה (בבא מציעא פרק ד' משנה ג') נתנו חכמים פרק זמן ליכולת לטעון טענת אונאה, פרק זמן זה נותן לאדם את הזמן לשאול ולבדוק אצל בעלי מקצוע ושומה הבקיאים במחירי השוק של החפץ הנקנה על מנת לבדוק את העסקה שביצע("עד שיראה לתגר או לקרובו"). הפוסקים הטעימו את קציבת הזמן בשל הצורך לייצב את שוק המכירות, שהרי אם הקונה יכול לערער על אונאתו ללא הגבלת זמן הדבר היה יכול לערער את יציבות עסקאות המכר. לאחר זמן זה אין הקונה יכול טעון טענת אונאה, אף שקנה את החפץ בכפול משוויו. טעם הדבר, שחכמים אמדו אומד שהאדם מחל על אונאתו ומכאן ואילך אינו יכול לתבוע זאת. פעמים שהבירור של המחיר אינו תלוי בזמן אלא מצריך טירחה או מאמץ לשם הבירור. גם כאן, אם הקונה לא טרח לברר זאת, והיה הדבר ביכולתו, הרי הוא מוחל על זכות תביעתו ואינו יכול לחזור ולתבוע אונאתו, כן כתב הרא"ש על הסוגיא שם (פרק ד' סימן טו) : "ואם נתעצל ולא חקר לידע אם נתאנה בלא עיכוב אונס מוחל על אונאתו". בנידון שאלתך, במציאות הנוכחית, לפי נתוני משרד הרישוי, ברכבים חדשים ישנו חיוב לציון בעלות קודמת של חברה וכדו' אך ברכבים ישנים אין ציון כזה, מכל מקום, ניתן לברר זאת במשרד הרישוי. בירור זה, אם ברצון הקונה לעשותו לפני הקניה, הדבר מצריך את הסכמת המוכר/הבעלים, אך לאחר הקניה והעברת הבעלות יכול להעשות על ידי הקונה החדש. אם עבר זמן סביר שבירור זה היה יכול להעשות, ולא נעשה, הרי שהמוכר מחל על זכות טענת האונאה. לכן נראה שאינך יכול לתבוע אותו להשיב חלק מסכום הרכב הנמכר. (לעיון – טור/ב"י שולחן ערוך ונושאי כלים חושן משפט סימן רכ"ז וכן בתשובת מהרי"ט חושן משפט חלק ב' סימן י"ט)