|
א אייר תשע"ז
הליכה בחזרת הש"ץ
שאלה:
קראתי בספר תפילה כהלכתה בפרק על חזרת השץ בשם הרב אלישיב (מופיע בהערות) שאסור ללכת באמצע חזרת הש"ץ אלא חובה להישאר באותו מקום. האם כך ההלכה? ובשעת הצורך?
תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
עיינתי בספר שציינת (פי"ג הערה עח), וכתב בשם הרב אלישיב שכדי לקיים "שומע כעונה" אין ללכת אלא להישאר באותו מקום, כמו המתפלל בעצמו. ברם, מעיקר הדין מותר לשבת בתפילת העמידה, כפי שביאר ביחווה דעת (ח"ה סי' יא). וגם הרמ"א (סי' קכד ס"ד) שהזכיר מנהג לעמוד ובאחרונים שם לא ראיתי שהוזכר עניין זה שיעמדו במקום אחד דווקא, וכידוע רבים נוהגים ללכת קצת תוך כדי חזרת הש"ץ, וכמובן כך עושים הכהנים, לא רק בעליה לדוכן אלא גם בהליכה ליטול ידיהם. ומפורש ברמב"ם בהל' תפילה פ"ט ה"ד: "וכיון שהגיע שליח ציבור לקדושה יש רשות לכל אחד ואחד לחזור במקום שעמד בו בתפלה", רשות ולא חובה בגלל הקדושה; הרי שמותר ללכת תוך כדי חזרת הש"ץ. ואולי כוונת הרב אלישיב שלכתחילה רצוי לעמוד באותו מקום, מכיוון שמי שאינו בקיא בתפילה ויוצא ידי חובתו מהש"ץ חייב לעמוד כמו המתפלל ממש, אך אין זו חובה מן הדין.
מכל מקום, יש לשים לב לטיבה של הליכה זו. שליח הציבור, כשמו כן הוא: שליח שמדבר בשם כולנו. אי אפשר להפוך את חזרת הש"ץ לחוכא ואטלולא, לבקש ממישהו להתפלל עבורנו וכל השאר שרויים בעסקיהם. צריך להרגיש כמו קבוצה שבאה לדבר עם המלך, ואחד מדבר בשם כולם והשאר מביעים את השתתפותם במילים קצרות (בנמשל: עניית אמן) ובהבעת פניהם וכל מעשיהם. לכן, אם ההליכה נועדה להקל על הריכוז וההקשבה, או גם לעשות משהו קצרצר, הרי זה מותר, ואם חזרת הש"ץ נהפכת לטיול מתוך שעמום אין לזה צורה של תפילת ציבור.
ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו
|
גירסת הדפסה
שלח לחבר