ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

איך ניתן "להכשיר" פסל? | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


י"ט תמוז תשע"ז

איך ניתן "להכשיר" פסל?


הרב חיים שרייבר

שאלה:
שלום כבוד הרב,
אני בחור מסורתי ומאמין באמונה שלמה בבורא עולם. עצם היותי מזל מאזניים אני נמשך באופן טבעי לדברים אסתטיים ויפים. בעבר הלא רחוק היה לי אוסף גדול של פסלוני מלאכים שהייתי מעטר בסגנון מיכל נגרין, מאוד נהניתי מהעיטור ומהיופי שזה הקרין בחדר אך לאחר מספר שנים התחזקתי יותר בדת והחלטתי למכור את כל האוסף למרות הקושי בהחלטה. מאז לא הבנתי מה מותר ומה אסור בענייני פסל ותמונה. הייתי רוצה מאוד לחזור ולרכוש לפחות חלק מהפסלים שהיו לי והבנתי שניתן לפגום ובכך "להכשיר" את הפסל. מדובר בפסלים של ילדים עם כנפיים וחלקם ללא כנפיים. יש לציין שמעולם לא התייחסתי אליהם כאל עבודה זרה, שהם לא משנים לי דבר בחיים או שיש להם איזה השפעה כלשהי. חומר דומם ותו לו, שלא לדבר על דתות אחרות שהן בעיניי פשוט מגוכחות, שהנצרות לוקחת תינוקות שמנים ומתוקים מוסיפה להם כנפיים ועוד קוראת להם מלאכים. יום יום אני מזכיר לעצמי שבורא עולם הוא האלוקים ואין עוד מלבדו ובנוסף שאין לו גוף ולא דמות הגוף, ישתבח שמו לעד!
אם כך, מספיק לפגום ולהוריד חלק מהאוזן כדי "להכשיר" את הפסל. במידה והאוזן מוסתרת ע"י השיער ואינני רוצה לפגום באף שכן החלק חשוב שבפסל זו ההבעה. גם להוריד אצבע מהפסל נחשב להכשרתו? אם אני פוגם בפסל של מלאך אני גם "מכשיר" אותו?
לתשובתך אודה,
בברכת ערב טוב ובשורות טובות

תשובה:
שלום
נחלקו הדעות האם מותר להשהות בבית פיסלון כזה, וראוי להחמיר ולא לרכוש אותו. כאשר הפיסלון מחסר איבר והפיסלון נראה פגום נהגו להקל.
מקורות והרחבה
ספר החינוך (מצוה ל"ט) כתב שאין לעשות צורת אדם "משום דבר, הן ממתכות הן מעץ ואבן וזולתם, ואפילו לנוי, שנאמר [שמות כ', כ'] לא תעשון אתי, ודרשו זכרונם לברכה [ראש השנה דף כ"ד ע"ב] לא תעשון אותי, כלומר לא תעשון דמיון אותה צורה, דהיינו גוף אדם...שלא נעשה אותו כלל אפילו לנוי, וזה להרחיק עבודה זרה. וכן פסק הרמב"ם (הלכות עבודת כוכבים פרק ג' הלכה י').
באיזה צורת אדם קיים האיסור?
מבואר בתוספות (ע"ז מג, ב ד"ה והא ר"ג) כי יש הבדל בין איסור עשיית צורת אדם שאסור לעשותה בולטת, אבל שוקעת מותר. לבין עשיית צורת חמה ולבנה ומזלות ש"אין חילוק בין בולטים לשוקעים, וכן ברקיע שוקעים הם. ולא מפליג בהכי אלא גבי פרצופים וכיוצא בהן". וכן נפסק בשו"ע (יו"ד סי' קמ"א סע' ד', ובחכמת אדם כלל פ"ה סע' ג').
אבל דעת הרמב"ן והר"ן "דדמות שמשין אפילו שבמדור התחתון (שמש, ירח וכדו') אסורים. ונראה לפרש ולומר דלא שנא בולט ולא שנא שוקע, וכן בפרצוף אדם, דלא תעשון כתיב ולא פליג רחמנא בין בולט לשוקע, אלא בשאחרים עשו לו אמור רבנן דשוקע מותר ובולט אסור משום חשדא". כל צורה אסורה מן התורה בין בולטת בין שוקעת, אבל לענין להשהות את הצורה שעשה לו גוי, וכן בשאר צורות האסורים משום חשד, בזה יש לחלק בין שוקעת לבולטת, ומסיים החכמת אדם (שם סע' ח') "וראוי לחוש לדבריו" (לשון החכמת אדם על פי דברי הט"ז ס"ק י"ב).
הרא"ש (עבודה זרה פרק ג' סי' ה') כתב שהאיסור הוא דווקא בגוף שלם אבל צורת ראש בלא גוף שלם מותרת. וכן מבואר במרדכי (עבודה זרה אות תתלט) לעומתם, הסמ"ג (לאווין, כב) כתב כי אין להקל אף בפרצוף אדם לבדו.
פסיקת ההלכה:
שולחן ערוך (יורה דעה סימן קמא סע' ד', ז') פסק כדעת התוס' והרא"ש:
"אסור לצייר צורות שבמדור שכינה...וכן צורת אדם לבדו, כל אלו אסור לעשות אפילו הם לנוי. ואם עובד כוכבים עשאם לו, אסור להשהותם...במה דברים אמורים, בבולטת. אבל בשוקעת, כאותם שאורגים בבגד ושמציירים בכותל...מותר לעשותם. וצורת חמה ולבנה וכוכבים, אסור בין בולטות בין שוקעות.
יש מי שאומר שלא אסרו בצורת אדם ודרקון אלא דוקא בצורה שלימה בכל איבריה, אבל צורת ראש או גוף בלא ראש, אין בה שום איסור לא במוצאו ולא בעושה, (וכן נוהגין)".
הט"ז (ס"ק ט"ו) והש"ך (ס"ק ל"ב) הביאו את דברי הסמ"ג שאסר אף צורה חלקית, וסיים הש"ך: "והמחמיר בכל זה תבוא עליו ברכה". (מהט"ז נראה שנוקט כך להלכה)
הפתחי תשובה (ס"ק י"א) כתב על ההיתר של צורה חלקית שפסק השו"ע: "דכשר הדבר שלא לנהוג כן". כמו כן הביא (סק"י) בשם שו"ת שאילת יעב"ץ (חלק א' סי' ק"ע) על המעשה שהיה באמשטרדם בעת שנתקבל הרב מהר"ר אלעזר ז"ל לאב"ד שם והוציאו לכבודו מטבע כסף בדמות צורתו בתבנית ראש עד החזה עם פרצוף פנים שלם בולט והאריך לבאר שזה איסור גמור והוסיף שאף ש"הרא"ש כתב שראש בלא גוף אין איסור לא בעושה ולא במוצא כוונתו על ראש שלם אטום בלי צורת פנים ניכרת כה"ג ודאי לא סגי בלא גוף אבל ראש וגוף בהדדי בדמות אדם שלם אע"פ שאין הצורה ניכרת בתבנית הפרצוף אלא כגולם אעפ"כ נראה הגוף אדם בקומה זקופה ואסור".
בשו"ת יביע אומר (יורה דעה, חלק ד' סי' כ"ב) נוקט כדברי השו"ע על אף שמביא פוסקים שהחמירו בדבר.
וללמד זכות על האנשים שיש בביתם ניתן להביא מהדרכי תשובה (סי' קמא סקי"ח) שכתב שכל צורה שאין דרך לעובדה מותר להשהותה בביתו ולא חיישינן לחשדא, וכל זה דווקא ששומרם בביתו לנוי. וכן התיר בספר נחל אשכול (אשכול ג' אות נ') וכתב שהאיסור הוא העשייה של צורה בולטת ולא השהייה והוסיף "בזמן הזה אפילו גוים אין עובדים לצורת אדם, ואין כאן חשד לעבודה זרה". וכן צדד בחכמת אדם (כלל פ"ה סע' ו').
מהו שיעור הפחיתה - בשו"ת חת"ם סופר (חלק ו' - ליקוטים סימן ו') כתב: "ואמנם שיעור פחיתות הצורה גם זה נראה פשוט דסגי בקוטע ראש אזנו או ראש חוטמו וכדתנן במשנה פרק ר' ישמעאל כיצד מבטלה קוטע ראש אזנה או ראש חוטמה...כך היה נ"ל בפשיטות וכן ראיתי מעשה מרבותי זצ"ל. וכן נהגתי בכמה צורות שעל כלי' שיש לי בתוך ביתי".
הרב קוק (שו"ת דעת כהן (ענייני יורה דעה, סימן ס"ה) מסכם את תשובתו "בענין העמדת ועשיית פרצוף אדם בחצי גוף" במילים אלו: "אבל אחר כל זה הנני אומר, שגם במה שאפשר למצא היתר ע"פ הדין אין רוח חכמים נוחה מזה, ורוח היהדות הטהורה היא מתנגדת לכל פסילי אדם...אף על פי שמצאתי לחובה לפרש את השיטות כמו שהן, ולהראות גם כן את הצד המתיר, אבל בכל זאת הנני אומר שתבא ברכה על מי שיחדל מזה".
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il