ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מקלחת באירוח באכסנייה בראש השנה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


כ"ג אלול תשע"ז

מקלחת באירוח באכסנייה בראש השנה


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום וברכה,
אני מתעתד לשהות במהלך ראש השנה ושבת הבעל"ט באכסניה השומרת כשרות למהדרין. בדף המקדים צוין: "
מים חמים במקלחות: לאורך כל ימי החג ועד כניסת שבת ובמוצ"ש משעה מסוימת ועד שעה מסוימת".
שאלתי היא האם מותר וראוי להתקלח במהלך שלושת הימים הללו? ואם כן כיצד ומתי עדיף? אילו היתי בביתי - היה לנו מים חמים מדוד שמש (אנחנו אשכנזים). ואיני יודע מה צורת החימום באכסניה. יש לצין שיש לי רגישות למים קרים. מה עלי לעשות? אם אני מסוגל שלא להתקלח כלל בשלושת הימים הללו, האם ראוי לעשות כן (גם מטעם כבוד הבריות)?
ישר כח ותזכו למצוות

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!
ברחיצה ביום טוב יש הבדל בין מנהגי העדות: לנוהגים כשולחן ערוך מותר לרחוץ את כל הגוף במים חמים שחוממו בדוד שמש, או בבוילר שהופעל מערב החג, או גם במהלכו באמצעות שעון שבת. לנוהגים כרמ"א אין לרחוץ את כל הגוף בבת אחת (אלא חלקים ממנו, או אפילו כולו אך לא בבת אחת: למשל, לרחוץ את כל הגוף בכמה "נגלות" כשבין אחת לשניה סוגרים את הברז ופותחים שוב). בשעת הצורך (תינוק שרגילים לרחצו כל יום, גדול שמזיע מאוד) רשאים גם הנוהגים כרמ"א להקל כדעת השו"ע.
ניתן לברר באכסניה מהי צורת החימום, ואם לא תצליח לברר אני חושב שההבחנה שציינו בין יום טוב לשבת מלמדת שהייתה חשיבה הלכתית מאחורי הדברים, וכנראה החימום מתבצע בדוד שמש או שעון שבת. אם כך, אינני רואה שום סיבה שלא להתקלח כלל שלושה ימים. זה לא כבוד הבריות ולא כבוד החג והשבת. רק אם יתברר שמפעילים בוילר באיסור, או שמדובר ביונקרס, שבו פתיחת הברז גורמת להדלקת אש על ידך וסגירת הברז מכבה את האש, אין להשתמש.

הרחבה:
בגמרא (שבת לט ע"ב ותוספות ד"ה ובית הלל) נאמר שאסור לחמם מים ביו"ט לצורך רחיצת כל גופו, אלא רק לרחיצת פניו ידיו ורגליו. ההסבר המקובל לכך הוא שרחיצת כל הגוף איננה "הנאה השוה לכל נפש", אלא תענוג מיוחד. מים שחוממו מערב יו"ט - לדעת השו"ע (תקיא,ב) מותר לרחוץ בהם את כל גופו, ואילו לדעת הרמ"א אסור, מדרבנן, אלא אם כן רוחץ "אבר אבר", כל אבר בנפרד ולא כל גופו בבת אחת (מ"ב סקי"ח; ובמקורות שציין מפורש שבאופן זה מותר שבסופו של דבר יהיה כל גופו רחוץ). מים שחוממו ביו"ט עצמו בדוד שמש - דינם כחוממו מערב יו"ט (על פי שש"כ יד,ג, לגבי שבת, ויש מחמירים להחשיבם כחוממו ביו"ט). כמו כן, מים שחוממו ביו"ט על ידי שעון שבת שהופעל מראש, ולא נעשתה בהם שום פעולת איסור - דינם כחוממו מערב יו"ט (חזון עובדיה, שבת, ח"ו עמ' פז). נמצא שלנוהגים כשו"ע מותר לרחוץ את כל הגוף (במתקני החימום שלנו, שמחממים כבר מערב החג) ואילו לנוהגים כרמ"א אסור לרחוץ את כל הגוף במים חמים בבת אחת, אלא רק אבר אחרי אבר.
היום המצב השתנה בשני מובנים: א. רחיצת כל הגוף נעשתה "דבר השוה לכל נפש". ב. במתקני המים שלנו החימום מתבצע בבת אחת לכמות גדולה המספיקה לכל הגוף, ומאחר שמותר לחמם לצורך פניו ידיו ורגליו - ממילא יש לו מספיק מים לכל גופו. על פי שיקולים אלה היה מקום להתיר לחמם מים לרחיצה אפילו ביו"ט עצמו, ובשש"כ (פי"ד הערה כא) צידד להתיר, אך לא התיר למעשה, וזוהי הדעה המקובלת בפוסקים. הרב ליאור שליט"א מיקל בנושא זה באופן חלקי, שאמנם אסור לחמם מים ביו"ט עצמו עבור רחיצה, אבל מותר גם לאשכנזים להקל כדעת השו"ע לרחוץ את כל הגוף במים שחוממו בערב יו"ט.
לגבי תינוק הרגיל להתרחץ יום יום, מותר לרחוץ אותו גם במים שחוממו באש ביו"ט עצמו, אם לא חוממו במיוחד לשם כך (רמ"א תקיא,ב ומ"ב סקי"ב).
אגב, בשבת מותר לרחוץ במים שחוממו בערב שבת רק את פניו ידיו ורגליו, ולא כל גופו אפילו אם אינו רוחץ בבת אחת, פרט לחולה או מי שסובל מאד (שש"כ יד,א).


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il