שלום כבוד הרב. רציתי לשאול, איך בעצם אפשר לסמוך על המסורת (מבחינה אמונית)? הרי רק שניים שלושה דורות לפנינו (בגלות) היה אחוז לא מבוטל של חילוניות, ורק בדור שלפנינו (בערך) נהיה גל חזרה בתשובה. א"כ, זה נראה שכאילו נפסק הרצף של העברת המסורת אצל הרבה מעם ישראל!

שלום וברכה! העובדה שחלק גדול מעם ישראל בדורות האחרונים זנח לצערנו את שמירת התורה, אינה מערערת את תוקפה של המסורת. הרי ב"ה חלק ניכר מעם ישראל המשיך לשמור את התורה, ובכך המסורת נשמרה ברצף ולא פסקה. העובדה שחלק מן העם נטש את המסורת, אינה מערערת את המסורת עצמה, כל עוד יש רבים שהמשיכו לשמור אותה. הרי אין ויכוח בין הדתיים לחילונים בשאלה מי מייצג את מסורת העבר – כולם מסכימים על כך שבעבר עם ישראל שמר מצוות, וששומרי המצוות הם ממשיכי המסורת. ממילא, אין עירעור על המסורת בכך שחלק מן העם בחר בדרך חיים שונה מאשר מסורת אבותיו. עוד יש לציין, שמלבד המסורת החיה של שמירת המצוות בפועל, יש בידינו גם ספרים רבים שקדמו בהרבה לתקופת החילון, ובהם מבוארים בהרחבה גם ענייני האמונה וגם פרטי ההלכה, כך שיש בידינו רצף ברור של המסורת מן הדורות הקדומים, הן במסורת חיה והן בעדויות שבכתב.