שלום וברכה, אם למדתי ביחידות רמבם וסימתי את כל חלקיו האם עלי לערוך סיום? האם חובה בציבור או האם אוכל רק לצין את המאורע לעצמי? האם יש נוסח מסודר לסיום רמבם? האם חיב גם לקנות כיבוד ושתיה? ושאלה באותו ענין: אני לומד את הדף היומי (לפעמים גם כמה דפים ביום) לבדי בקריאה ולא בהכרח בהבנה ובעמקות (תוך קריאה מלאה של רשי תוס’ וכמובן את הגמרא עצמה) לעיתים אני מסים כמה מסכתות בהפרש קצר. האם גם כאן חיב לעשות סיום? ובאיזו דרך? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה, ראשית כל יישר כח גדול על סיום הרמב"ם. זוהי זכות גדולה מאוד. סיימת חיבור המקיף את כל חלקי התורה ויש בזה שמחה גדולה ובהחלט ראוי ומצווה לעשות סיום על הרמב"ם.המקור בגמרא לסיום מסכת נמצא בשבת דף קי"ח. שם אומר אביי שאם תלמידיו סיימו מסכת היה עושה יום טוב לחכמים. בזמנו של אביי המסכתות לא היו מסודרות עדיין ולכן עניין הסיום הוא בכל סיום לימוד משמעותי ושמח שאדם לומד וגומר. הוא אינו למד זאת לחצאין אלא בשלמות. אמנם השולחן ערוך לא כתב על זה בשום מקום אך הרמ"א ביורה דעה סימן רמ"ו סעיף כ"ו כותב:" כשמסיים מסכתא מצוה לשמוח ולעשות סעודה ונקראת סעודת מצוה". וכן כתבו הרבה מגדולי ספרד ואשכנז. אמנם אין זה חיוב גמור אלא מצווה ודבר ראוי. וככל שהסיום יותר משמח ומשמעותי לאדם הרי מצווה לפרסם ולסיים בצורה מכובדת ומשמעותית. אין חיוב גם בסעודה אך כאמור ראוי במיוחד במעמד כזה לציין בצורה מכובדת את הסיום ולהכין כיבוד או סעודה שזה סעודת מצווה. נוסח הסיום הוא אותו נוסח ובמקום שיאמר מסכת פלונית יאמר הדרן עלך הי"ד החזקה. בעניין סיום מסכת בגריסא. אם מראש הכוונה רק לקרוא ולא להבין לא מחוייב שיש כאן עניין לסיום שלא היה ממש עמל ולימוד במסכת .אך אם לומד אלא שלא תמיד מבין, עדיין יש צורת לימוד המאפשרת סיום. באיזה סדר גודל שירצה האדם. ושוב יישר כוח ושתזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות. ברכה והצלחה.