ברצוני לדייק מלשונו של כבוד הרב "או בצק שנילוש בשמן או מרגרינה" - הרי למיטב ידיעתי (ואולי אני טועה?) לכל לחם כמעט שעושים כיום מוסיפים שמן, אז האם כל כמות של שמן בבלילה הופכת את ברכת התוצר הסופי ל"מזונות", או שמא יש שיעור לדבר?

השיעור שהופך את הבצק למזונות במקום המוציא הוא שמרגישים את טעם השמן או המרגרינה בצורה ברורה. אבל אם טעם המזונות האפויים כטעם בצק של לחם אין ברכתו מזונות אלא המוציא.