לכבוד הרבנים שליט"א, איך פסק הרמ"א או"ח סי’ רפ"ח ס"ב שמי שיהיה לו עונג אם יבכה ויוציא הצער מלבו, מותר לבכות בשבת? הרי נפסק בשו"ע יו"ד (סי' תד ס"ג) שאין לאדם ללקט עצמות אביו ואמו בחול המועד, למרות שיש בזה הסרת צער (ע’ מו"ק ח., והליכות שלמה הל’ תפילה עמ’ ק"צ)? בכבוד רב,

לשואל, שלום וברכה! ליקוט העצמות הוא מעשה שניתן לתכנן מראש מתי לעשותו, ומכיוון שיש בו תערובת שמחה וצער נפסק להלכה שאין לעשותו במועד, בגלל החלק המצער שבו, אלא לעשותו לפני המועד או לאחריו. הרמ"א, לעומת זאת, מדבר על מישהו שכעת בשבת כבר יש לו מועקה מסוימת שהוא לא תכנן אותה, והשאלה היא האם הוא רשאי לשחרר אותה על ידי בכי, וזהו מה שהתיר הרמ"א.