בס"ד שלום כבוד הרב ראיתי תשובתך כי עקרונית מותר, לנוהגים כרמ"א, לשחק כדורגל על מגרש מרוצף בשבת. [אך כתב כבודו כי אין הדבר ראוי]. נשאלתי מהורים לילד סוער שבשל סירובם למשחק בשבת הילד פורק מתחים בשבת באופן שלילי אם יש מקום להקל בזה. שאלתי היא כי הרי מבואר במשנ"ב ש"ח קס"ג כי גם במקום מרוצף אסור לשחק בכדור גזירה אטו אינו מרוצף, ובמשנ"ב מהד’ דרשו הביאו בשם הגרש"ז אויערבך כי אף שכיום מותר לטאטא רצפה כי רוב הבתים בעיר מרוצפים אכתי בכדור אסור כי רוב המגרשים אינם מרוצפים (וכ"כ בשש"כ פר’ טז) האם כבודו חולק על כך בהלכה או רק במציאות בה רוב המגרשים מרוצפים]? והיה נלע"ד להקל בכך כי כדורגל אינו כמשחק באגוזים שהוא דווקא על משטח ישר לחלוטין כמו בימינו משחק בגרעיני משמש אלא משחק של ריצה סוערת ובעיטות שכלל אינו משנה אם יש גומא בקרקע. ועוד רציתי להקל כי אם הילד בשל כך מתנהג בצורה בעייתית [איני מכיר את הילד אישית אך ספרו לי כי המשפחה סובלת מכך מאד] אולי הוי כמקום צער שבו יש לסמוך על שיטת מרן של"ז סע’ ב’ כי אין גוזרים מרוצף אטו אינו מרוצף, ובדומה לסי’ שי"ז סע’ א’ כי במקום צער סומכים על דעת מרן ואין חוששים לחומרת הרמ"א בקושר. מיהו, חוששני כי צער פסיכולוגי שכזה לא חשיב כמקום צער. אודה לתשובת כת"ר במהרה

נלע"ד להקל לילד שזקוק לפריקת מתח והוא גורם לצער בבית הוריו , וצער זה חשוב כמו בבחורים המתענגים בריצתם. ומה שנוגע למגרש המרוצף נראה להקל שלא לגזור- כי רוב המגרשים כיום מרוצפים שלא כמו שהיה בזמן שנכתבה פסיקת הגרשז"א זצ"ל, ויש לצרף גם את הערתך שבמשחק כדורגל אין שום ענין למשחקים ליישר גומות בקרקע. אך כדאי שהילד ידע שזהו היתר זמני בגלל צרכיו המיוחדים וכאשר יוכל להסתפק במשחקים אחרים עדינים יעבור אליהם.