ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

ראיתי סרטון ויראלי מעליב | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט תמוז תשע"ח

ראיתי סרטון ויראלי מעליב


הרב עזריה אריאל

שאלה:
שלום הרב

בהמשך לתשובת הרב, אם רק ראיתי את הסרטון אבל לא העברתי אותו, גם אז צריך לחזור בתשובה?

השאלה נשאלה בהמשך לשאלה "הפצת סרטון ויראלי "

תשובה:
לשואל, שלום וברכה!

אם בשלב מסוים הבנת שמדובר בסרט מעליב, שצולם והופץ ללא רשות המצולם, והמשך הצפייה שלך בו מחמיר את הפגיעה באדם שצולם - ברור שאין זו מידה טובה להמשיך לצפות. אבל אני בספק איך להגדיר את חומרת האיסור.

עצם הצפייה בסרט שיש בו חדירה לפרטיות של מישהו ללא רשות דומה לחרם דרבנו גרשום שאוסר על קריאת מכתבים ללא רשות. לאמיתו של דבר זה לא חידוש של רבנו גרשום אלא נובע מהלכות לשון הרע. בשו"ת 'הלכות קטנות' (ח"א סי' רעו) כתב: "שאלה, מה שנוהגין לכתוב על גבי האגרות 'ופגי"ן' [="ופורץ גדר ישכנו נחש", כלומר, המיפר את החרם], אם יש בו ממש? תשובה: בלאו הכי נראה שיש איסור לבקש ולחפש מסתוריו של חבירו, ומה לי 'לא תלך רכיל' לאחרים או לעצמו?". כלומר, כשם שיש איסור על ראובן לספר לשמעון על פרטים צנועים של לוי כך יש איסור על ראובן להיחשף לפרטים כאלה של לוי. לפי זה, רבנו גרשום חידש רק את החרם, הסנקציה כנגד מי שעושה זאת.

וראה גם ברמב"ן בבבא בתרא נט ע"א על היזק ראייה: "וכל שכן בהיזק ראיה... אי משום עין רעה, אי משום לישנא בישא, אי משום צניעותא... דאפילו מחל הניזק, כיון דודאי אסור הוא למזיק להזיקו בראיה ולהסתכל בו לדעת, ואין אדם יכול ליזהר בכך לעמוד כל היום בעצימת עינים, על כרחנו נאמר לזה: סתום חלונך ואל תחטא תדיר". כלומר, שמירת הפרטיות ומניעת היזק ראייה (שעליה פירשה הגמרא את הפסוק "מה טבו אהליך יעקב" - שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה") איננה רק משום צניעות הנשים, אלא כדי לשמור על צנעת הפרט בכל המובנים.

אולם בהקשר שאנו דנים, סרט שכבר הופץ ברבים, לא ברור לי האם האיסור עומד בעינו לאחר שהעניין כבר הופץ ברבים. כאמור, הרמב"ם התיר לכאורה את הדבר, והחפץ חיים התלבט האם ניתן להסתמך על כך, בפרט במקרה זה. אכן, יש מקום לומר שנימוקים ב-ג שכתבתי לעיל לאסור גם אליבא דהרמב"ם כוחם יפה רק לעניין העברת הסרט הלאה ולא לגבי הצפייה. כלומר, אפשר לומר שמילוי יצר הסקרנות הטבעי מסרט מצחיק הוא כבר צורך אנושי של המסתכל ולא נכנס לגדר של "להעביר את הקול ולגלותו יותר". בדיעבד, אני נוטה לומר שאפשר במקרה זה לסמוך על היתרו של הרמב"ם.

מכל מקום, חשוב לעורר את המודעות לבעיה. בעידן שלנו, שכל שיחה אישית וכל אירוע פרטי של אנשים תמימים עלולים להתפרסם כאילו היו מסיבת עיתונאים בשידור חי, חובה לשנן ולהקפיד על הלכות לשון הרע בצפייה בסרטים ובהפצתם.


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il