בקהילתינו (קהילה אורטודוכסית) ישנם הרבה גרים (אומרים שבין 30 ל50 אחוז מהמשפחות או חלקם הינם גרים). לאחרונה, כשגר הגיש את מועמדותו לתפקיד נשיא בית הכנסת נאמר לו ע"י הדירקטריון שהוא לא יוכל לגשת מכיוון שגר אינו יכול לשמש בתפקיד של נשיא ביכ"ס. אין צורך לומר שעכשיו כל הקהילה מתוסכלת. כבר איבדנו מספר חברים וחברים נוספים עומדים לעזוב. כיצד יכלו אותם רבנים שנשאלו שאלה זו לענות בכזו נחרצות כשהתשובה אינה ברורה כל כך? הרבה מהקהילה מעוניינת לעזוב עכשיו בעקבות הסיפור הזה, אישית אני מרגיש שבגדו בי ומתכוון לעזוב.

הקדמות עקרוניות: א. עליכם להישמע להוראות רבניכם, גם אם לכאורה אין עמדתם מובנת לכם במבט ראשון. בקשו מהם שיסבירו לכם את עמדתם. ב.איני רואה את עצמי בר סמכא לפסוק עבור קהילה שאיני מכירה היטב. רק הרב המקומי המכיר את הנתונים היטב יכול לדון בנושא. תשובתי אינה מתיחסת אפוא לשאלתך, אלא דנה במישור העיוני בלבד. אכן יש מינויים ציבוריים שאין ממנים להם גרים. עם זאת במקרים חריגים כשאין מועמדים טובים יותר מצינו שמינו גרים לתפקידים בכירים, כגון שמעיה ואבטליון. בימינו רבו הגרים שאינם מתגיירים גיור אמיתי לשם שמים (לא כל הגרים הם כאלה, כמובן). במקומות שיש חשש לרבוי גרים כאלו יש לגדור גדרים ע"מ למנוע סחף לא רצוי. עצתי לכם לא לפרוש מהקהילה אלא לשוחח ישירות עם הרבנים ולטכס יחד עצה איך לחזק את הקהילה.