א. האם הקשר של הציצת (לפי הרמב"ם) צריך להיות לפני הכריכות או בסופם, והאם זה מעכב? ב. האם כאשר החוט של התכלת לא הוכנס במדויק חצי חצי ויש קצת לבן בצד שיוצא התכלת(לפני תחילת הכריכות) יש בעיה? ג. האם עובי הפתילים משנה הלכתית? ד. האם צריך להקפיד שהכנפות יצאו מצידי הבגד או שזה בסדר שיצאו מלפניו? תודה רבה!

שלום וברכה! א. על פי הרמב"ם אין קשרים בנפרד מן הכריכות, אלא הכריכות עצמן נעשות בצורה שיוצרת קשר. כל שלוש כריכות נקשרות יחד וכך נוצרת חוליה שעומדת בפני עצמה, ללא קשרים נוספים. (עיין ברמב"ם הלכות ציצית א', ז, ויותר מבואר בשו"ת הרמב"ם סימן קל"ח.) בדורות האחרונים, רבים מן התימנים נהגו להוסיף קשר כפול אחד בנוסף על הכריכות, וקושרים אותו בתחילת הקשירה, לפני הכריכות. נראה שאכן גם מי שקושר ציצית כמנהג הרמב"ם ראוי שיעשה כך, כדי לצאת ידי הדעות שמצריכות קשר כזה. ב. נראה שעל פי הרמב"ם אין בכך בעיה. ראשית, לא סביר שהדבר מעכב, שהרי כמעט בלתי אפשרי לדייק שהקיפול של החוט יהיה בדיוק בנקודה של המעבר בין התכלת ללבן. בנוסף, לדעת הרמב"ם עיקר מטרת התכלת היא לכרוך על גבי שאר החוטים (עיין הלכות ציצית א', א-ג), ואם בתחילת הכריכות כבר זה חוט תכלת, מסתבר שזה בסדר. ג. אין הגבלה על עובי הפתילים, אולם יש מעלה לעשות את הפתילים בעובי בינוני, משום נוי מצוה (שו"ע י"ב, ב; משנ"ב י"א, עא). ד. השאלה אינה ברורה לי.