אני וחברה שלי הלכנו לסגור מקום למסיבה בעל המקום שאל כמה בנות ענינו לו 20 בנות ואולי קצת יותר, הוא אמר לנו ל20 בנות 1000 ש"ח וכל בת נוספת חמישים ש"ח. אמרנו לו שנחזיר לו תשובה. עשינו רשימה מי מגיעה ויצא 6 בנות אישרו הגעה. אני כבר החלטתי לוותר על המסיבה מה שקרה שחברה שלי סגרה איתו לבד ללא ידיעתי. אני כבר החלטתי לא להגיע למסיבה כי אמרתי לעצמי איך נשלם את הנותר? אבל חברה שלי גררה אותי להגיע למסיבה והגעתי למסיבה יצא שמכל הבנות אספנו 250 ש"ח. אני שלא חשתי בנח עזבתי את המקום ב11. האם עלי לתת את ההפרש לבעל המקום משום שהוא סגר איתנו מלכתחילה ל20 בנות עבור 1000 ש"ח וזה מה שהוא ציפה לקבל? והוא גם לא יודע שחברה שלי סגרה איתו ללא ידיעתי, בעל המקום מבחינתו חושב שגם אני וגם החברה שלי סגרנו איתו. השאלה שלי על מנת שלא יהיה לי גזל האם עלי להוציא מכיסי הפרטי 750 ש"ח יתרת התשלום? מחברה שלי אני אפילו לא מבקשת מימנה כי לא אכפת לה גזל עובדה שהיא ידעה מראש שלא יגיעו 20 בנות ובכל זאת היא סגרה איתו. ובעל המקום נערך ל20 בנות ועקב זאת שבעל המקום חושב שאני איתה ביחד סגרתי כי לא אמרתי לו את זה זה כמובן זה היה טעות שלי ואני לא רוצה שיהיה לו קפידה עלי או חשש של גזל למרות שאני לא אשמה במצב. אז מה אני עושה? אני לא רוצה שיהיה עלי לא קפידה ולא גזל.

בס"ד כדי לענות על שאלה זו באופן מדויק יש לבדוק כמה פרטים, אך נענה באופן כללי, אדם שהזמין מאומן שיכין לו מוצר ואחר כך חזר בו, אם המוכר לא מצליח למכור אותו המזמין חייב. לכן חברתך חייבת לשלם על מה שהמוכר לא הצליח למכור. אך את שלא הזמנת לא חייבת, ואף שההזמנה הייתה גם בשבילך, אין אפשרות לחייב אדם בלי שהוא הסכים לכך. אם יש אפשרות לבקש את סליחתו רואי לעשות זאת. יש לבדוק כמה עולה מנה כאשר לא מגיעים בקבוצה גדולה, אם המנה עולה יותר מ50 עליך להוסיף למוכר בתשלום. (לא ברור למה נאספו רק 250 ש"ח מ6 בנות הרי כל מנה עולה לפחות 50) מקור הדין: שולחן ערוך חושן משפט הלכות שלג, ח: "אמר לאומן: עשה לי דבר פלוני ואקחנו ממך, ועשאו האומן, ואחר כך אינו רוצה לקחתו, והוא דבר שאם לא יקחנו מיד, יפסיד, חייב". הוסיף ע"כ הסמ"ע (ל): "מדוקדק מלשון הרא"ש דהטיפול מוטל על האומן למכור הכלי, רק הפסידא שיהיה לו כפי הפיסוק שפסק עמו הבעל הבית מתחילה מהכלי צריך להוסיף לו על הדמים שיקבל האומן". והמקור לכך שאין אפשרות לחייב אדם בלא רצונו, רואים בשליח לשכור פועלים והמשלח אמר לו לשכור ב3 והשליח אמר לפועלים שיקבלו 4 אין המשלח חייב 4. שולחן ערוך חושן משפט סימן שלב (ד): "אמר לשלוחו: צא ושכור לי פועלים בשלשה, והלך ושכרן בארבעה... אם אמר להם: שכרכם על בעל הבית, נותן להם בעל הבית כמנהג המדינה. היה במדינה מי שנשכר בשלשה ומי שנשכר בארבעה, אינו נותן להם אלא שלשה". שבוע טוב,