שלום לרב. ראובן פירסם דירה להשכרה. התקשר אליו שמעון וכששאל כמה משלמים ארנונה לחודש אמר לו ראובן "כ 350 שקלים לחודש". אח"כ הגיע שמעון עם אשתו לראות את הדירה ושוב שאלו את ראובן כמה ארנונה לחודש וענה להם "כ 350 שקלים לחודש וזה יוצא כ 5,000 שקלים לשנה". ראובן אמר את המחירים על סמך מה שאמר לו השוכר הקודם. שמעון ואשתו החליטו לשכור את הדירה הזו. אחרי שנכנסו מתברר שהארנונה היא 414 שקלים לחודש שזה יוצא 4,968 שקלים לשנה. כעת השוכרים טוענים אמרת לנו שזה 350 שקלים לחודש, והמשכיר אומר להם אמרתי לכם שזה רק בערך, ובנוסף הוספתי שזה כ 5,000 לשנה וזה בעצם יוצא לכם פחות מ 5,000 שקלים לשנה. כעת השוכרים מבקשים להוריד להם מהשכירות את הפער בין 414 ל 350 שקלים לכל חודש, כלומר הם רוצים זיכוי כל חודש של 64 שקלים. לעומת זאת המשכיר טוען שהוא לא צריך להוריד כי הוא אמר להם שזה כ 5,000 שקלים לשנה ויוצא להם אפילו לשלם פחות רק 4,968 שקלים לשנה. מה הדין?

בס"ד שלום וברכה, באופן כללי לא ניתן לענות תשובה ברורה כאשר לא שומעים את טענות שני הצדדים לכן נענה רק באופן כללי לפי הבנתי את המקרה, כדאי ללכת לרב מוסכם או לבי"ד לענייני ממונות ולברר שם את הדין במעמד הצדדים. במקרה זה ישנה לפי דברי המשכיר ישנה סתירה בדבריו שמצד אחד אמר שעלות הארנונה היא 350 ש"ח ומצד שני אמר שהעלות לשנה היא כ5,000 ש"ח הייינו כ70 ש"ח יותר. בשולחן ערוך חושן משפט סימן שיב (טו) הביא מקרה דומה בו יש סתירה בין לשון ראשון ולשון אחרון, ומכריע שהמשכיר נחשב המוחזק וידו על העליונה. "המשכיר בית לשנה בסכום ידוע ונתעברה השנה, נתעברה לשוכר. השכיר לחדשים, נתעברה למשכיר. הזכיר לו חדשים ושנה, בין שאמר לו: דינר לחדש שנים עשר דינר בשנה, בין שאמר לו: שנים עשר דינר לשנה דינר בכל חדש, הרי חדש העיבור של משכיר, שהקרקע בחזקת בעליה". גם אם המשכיר לא היה מוסיף שהמחיר לשנה הוא 5000 השוכר לא יכל לטעון שיש להוריד לו את מחיר השכירות, אלא שיכל לטעון טענת מקח טעות שבא ע"ד כן שהארנונה נמוכה יותר והטעו אותו. בברכה,