שלום רב ב"ה בנינו הבכור נולד בטו בתמוז תשפ"ד 21.8.2024 בשעה 17:50, רציתי לשאול באיזה יום בדיוק , צריך לבצע את טקס הפדיון. בברכה

מזל טוב! פדיון הבא הוא לאחר שמלאו שלושים יום, כלומר ביום השלושים ואחד מהלידה (שו"ע סי' שה סע' יא). השיטה הפשוטה לחשב זאת היא ללכת ארבע שבועות קדימה, לאותו יום בשבוע ולהוסיף יומיים. בענייננו הלידה היתה ביום ראשון ט"ז בתמוז, ולכן תאריך הפדיון הוא יום שלישי ט"ז באב. לכתחילה יש לעשות את הפדיון ביום (ש"ך סי' שה יב, דעת כהן קפה. הרב מרדכי אליהו). מכל מקום פדיון שעשו בלילה כשר. הרחבה: כתב הש"ך (שם) שנוהגים לעשות פדיון הבן ביום. וכן כתב מרן הגראי"ה קוק בדעת כהן (שם). כמה טעמים נאמרו למנהג לפדות ביום ולא בלילה: א. לחוש לשיטה שסבורה שעיקר החשבון תלוי בזמנו המדויק של חודש הלבנה, שהוא עשרים ותשעה ימים ושבע מאות ותשעים ושלש חלקים. כלומר עשרים ותשע יום, שתים עשרה שעות, וכארבעים וארבע דקות (ש"ך ועוד). ב. מפני הפרסום (משיב דבר ח"ב פה). ג. מפני שיציאת מצרים היא מעין פדיון הבן הבכור, וכפי שנאמר בפסוק בני בכורי ישראל, ומכיון שהיציאה היתה ביום, לפיכך הפדיון צריך להיות ביום (הגר"י פלאגי כמובא ביביע אומר (שם). בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סי' קצו) כתב שבמקרה שכבר הזמינו את הקהל ביום שלושים לעת ערב, ואם יצטרכו לעשות את הפדיון למחרת יהיה בושה, אזי גדול כבוד הבריות ויכולים לעשות את הפדיון בליל שלושים ואחד אף אם לא שלמו עשרים ותשע יום, ותשצ"ג חלקים. ובשו"ת יביע אומר (ח"ה יו"ד סי' כה) האריך שהעיקר להלכה כדעת השולחן ערוך שאפשר לפדות בלילה ויש בכך אף צד הידור משום זריזין מקדימין למצוות. וסיים היביע אומר: "ומ"מ הרוצה לחוש לדברי האחרונים המחמירים בזה ולהמתין לפדותו ביום ל"א לאחר כלות כ"ט י"ב תשצ"ג, אין מזניחים אותו". ובספר ברית אליהו לגר"מ אליהו כתב שהמנהג לעשות את הפדיון ביום. כל טוב!