שאל את הרב

  • תורה, מחשבה ומוסר
  • שאלות פרטיות בסוגיות שונות

שאלה ממסכת ברכות, דף ב עמוד ב

undefined

הרב חיים שרייבר

כ"ח שבט תשע"ט
שאלה
איך סברת ר' חנינא מתאימה בנוסחתה לסברת ר' יהושע דעני וכהן חד שעורא הוא? ואיך אותה סברה של ר' חנינא מתאימה באותה נוסחתה לסברת ר' אליעזר דאי אמרת דעני מוקדם? מוכרחים להיות שלושתם צודקים ובדעת אחת. ואיך שמע מינה דשעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד?
תשובה
שלום אביא את דברי הגמרא ואסביר אותם: עני וכהן חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא. - ועני וכהן חד שעורא הוא? ורמינהו: מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין? - משעה שקדש היום בערבי שבתות, דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן. רבי מאיר אומר: משעה שהכהנים טובלין לאכול בתרומתן. אמר לו רבי יהודה: והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים! רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. רבי אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין להסב. ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע! אלא לאו שמע מינה: שעורא דעני לחוד, ושעורא דכהן לחוד, שמע מינה. הגמרא כעת מבינה ש"עני וכהן חד שעורא הוא, ועני ובני אדם לאו חד שעורא הוא" ועל כך היא מקשה: "ורמינהו: מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין?...רבי יהושע אומר: משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן...רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח...ואי אמרת עני וכהן חד שעורא הוא - רבי חנינא היינו רבי יהושע!" כיון שמצאנו מחלוקת בברייתא לגבי תחילת זמן קריאת שמע של ערבית האם משעה שכהנים יכולים לאכול תרומה או משעה שעני אוכל את סעודתו מוכח שזמנים אלו שונים. ולא ניתן לקבל את הנחת הגמרא הקודמת שעני וכהן חד שיעורא. (דברי רבי אליעזר במשנה "משעה שהכהנים נכנסין לאכול בתרומתן" ודברי רבי יהושע בברייתא "משעה שהכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן" זהים לחלוטין על אף הניסוח המעט שונה, ואין בעיה לומר שאין הם חולקים כיון שהובאו בשני מקורות שונים משנה וברייתא) יום טוב
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il