במהלך עסקה מתמשכת, ביקש לוי משמעון לשלם אגרה ממשלתית עבורו, ולוי יחזיר לשמעון את הכסף ששילם. שמעון עשה זאת, אולם לוי טען לאחר מכן כי הסכום ששולם היה יותר ממה שהאגרה היתה אמורה להיות. הסכום מעולם לא צוין בבקשה, אך לוי טוען ששמעון צריך היה לדעת מדיונים אחרים שהאגרה היתה אמורה להיות פחות. שמעון טוען כי הוא פשוט נכנס אל המשרד הממשלתי ושילם את הסכום שהפקיד דרש, וזה מה שהוא התבקש לעשות על ידי לוי. לוי מצפה עכשיו משמעון לפתור את הבעיה עם המשרד הממשלתי. שמעון אומר שלוי חייב לו את הכסף, בלי קשר, שכן הוא שילם את זה כטובה מתוך הבנה שלוי ישלם לו בחזרה. אלו הלכות נוגעות לענין? אלו מקורות בחז"ל ובפוסקים נוגעים לענין?

הנושאים לדיון הם עד היכן מגיעה אחריותו של השליח במקרה זה שהוא שליח בחנם והאם חייב לשלם במקרה שעיוות את שליחותו, וכן יש לבדוק את המציאות לדעת עם מי הצדק. ראה את הרמ"א חו"מ סימן קפב סעיף ג, ושם בשו"ע סעיף ד ובסמ"ע ס"ק ח, ונתיבות המשפט חידושים ס"ק ח. ובנדון דידן יש לעיין האם שמעון צודק שלא היה לו לחשוב שהסכום שונה ממה שהתבקש ע"י הפקיד או שלוי צודק וזו רשלנות פושעת מצד שמעון והיה עליו לדעת שהסכום שהפקיד דורש הינו מופקע, ועפי"ז יש לפסוק למעשה.